מדרשת לינדנבאום: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: '''מדרשת לינדנבאום''' (בעבר נקראה '''מדרשת ברוריה''') היא מדרשה תורנית לנשים בירושלים. מדרשת לינדנבאו...) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
* [http://www.lind.org.il אתר התוכנית הישראלית] | * [http://www.lind.org.il אתר התוכנית הישראלית] | ||
* [http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F2_WSR&SearchRequest=42 מאמרי כתב העת בשדה] באתר [[רמבי"ש]] | * [http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F2_WSR&SearchRequest=42 מאמרי כתב העת בשדה] באתר [[רמבי"ש]] | ||
גרסה מ־11:25, 20 באפריל 2009
|
|
מדרשת לינדנבאום (בעבר נקראה מדרשת ברוריה) היא מדרשה תורנית לנשים בירושלים.
מדרשת לינדנבאום החלה את דרכה בשנת 1976, אז נקראה בפי כל על שם מייסדה וראשה הרב ברוונדר, אשר עמד במקביל בראש ישיבת המבתר. שמה הרשמי במשך עשרות השנים מאז היה "מדרשת ברוריה", על שם ברוריה, אשתו השנונה והלמדנית של רבי מאיר, אחד מחכמי המשנה הבולטים. את שמה הנוכחי קיבלה מדרשת לינדנבאום בשנות התשעים, על שם זוג הנדבנים בלדה ומרסל לינדנבאום המעורב במפעלים פמיניסטיים ותורניים כאחד. כיום המדרשה היא חלק מרשת אור תורה סטון.
המדרשה נחשבת כחלוצת המדרשות התורניות לבנות. המאפיין המובהק ביותר של חדשנותה התורנית מאז היווסדה הוא כניסתן של התלמידות ללימוד גמרא, תחום ישיבתי מרכזי שהיה עד אז נחלתם של מוסדות ישיבתיים לגברים בלבד.
בהתחלה הייתה המדרשה בעלת תו זיהוי אנגלוסקסי מובהק, אך ככל שעברו השנים היטשטש זיהוי זה והתחזק אופיו הישראלי של המקום. המדרשה הצמיחה כמה בוגרות תלמידות-חכמים מובהקות, המשמשות מודל חינוכי לחיקוי הן בשיעור קומה למדני תורני הן במחויבותן לפמיניזם תורני אורתודוקסי, והן במסירותן הדתית בכלל.
במדרשה מתקימות, זו לצד זו, תוכנית לבנות מישראל ותוכנית לבנות מחו"ל. המסגרת הראשונה כוללת בנות לפני שירות לאומי או צבאי, וכן בנות לאחר שרות. תוכנית הדגל של המדרשה היא תוכנית "הדס" המשלבת לימודים במדרשה עם שירות צבאי מלא. הבנות לומדות במדרשה, ואחר כך מתגייסות לצה"ל, לשירות בחיל חינוך, מודיעין או בשב"כ. הבנות המשרתות בחינוך חוזרות למדרשה במהלך שירותן לחצי שנת לימוד.
התוכנית לבנות חו"ל היא מהותיקות והבולטות שבמדרשות בישראל. בתוכנית מושם דגש רב על לימודי גמרא והלכה בצד לימוד תנ"ך ומחשבת ישראל. התוכנית שמה דגש רב על חינוך ציוני. בנות חו"ל באות לשנת לימודים בארץ. חלקן נשאר לשנת לימוד שנייה ומיעוטן נשאר בארץ. בוגרות רבות עולות לארץ לאחר תום לימודיהן האקדמיים בחו"ל.
הרב שלמה בראון משמש כראש המדרשה, הרבנית שני טרגין כראש בית המדרש והרב אהד טהר-לב כראש התוכנית הישראלית. כמו כן, מלמדים במדרשה בין השאר פרופ' הרב דניאל אפשטיין, הרב ד"ר מרדכי סבתו, הרב ברוך גיגי (ראש ישיבת הר עציון), הרב אביה הכהן, הרב חיים נבון, הרבנית מלכה פיוטרקובסקי וד"ר תמר רוס.