רבי יהושע בן לוי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''רבי יהושע בן לוי''' (ריב"ל) היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון, חי בדור המעבר שבין ה[[ת…)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''[[רב|רבי]] יהושע בן לוי''' (ריב"ל) היה [[אמורא]] [[ארץ ישראל|ארץ-ישראלי]] בדור הראשון, חי בדור המעבר שבין ה[[תנאים]] לאמוראים, ושני מאמרים שלו מופיעים ב[[משנה]] ‏‏<ref>‏מסכת אבות פרק ו' משנה ב', מסכת עוקצים פרק ג משנה יב‏. ראוי לציין כי שתי משניות אלו עוסקות בדברי אגדה ולא הלכה</ref>. מגדולי הדרשנים וחכמי ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]].
'''[[רב|רבי]] יהושע בן לוי''' (ריב"ל) היה [[אמורא]] [[ארץ ישראל|ארץ-ישראלי]] בדור הראשון, חי בדור המעבר שבין ה[[תנאים]] לאמוראים, ושני מאמרים שלו מופיעים ב[[משנה]]<ref>‏מסכת אבות פרק ו' משנה ב', מסכת עוקצים פרק ג משנה יב‏. ראוי לציין כי שתי משניות אלו עוסקות בדברי אגדה ולא הלכה<ref>. ‏‏מגדולי הדרשנים וחכמי ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]].





גרסה מ־03:08, 9 באוגוסט 2009

רבי יהושע בן לוי (ריב"ל) היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון, חי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים, ושני מאמרים שלו מופיעים במשנה<ref>‏מסכת אבות פרק ו' משנה ב', מסכת עוקצים פרק ג משנה יב‏. ראוי לציין כי שתי משניות אלו עוסקות בדברי אגדה ולא הלכה<ref>. ‏‏מגדולי הדרשנים וחכמי האגדה.


חייו

היה ריש מתיבתא בלוד, ורק בסוף ימיו הייתה ישיבתו בטבריה. הוא היה עשיר ובעל נכסים, עסק בצרכי צבור והשתדל לטובת בני עמו אצל שרי הממשלה.

מאמריו בהלכה ובאגדה רבים, והם משקפים את מחשבותיו במדות ובמוסר. בני זמנו היו משבחים אותו וקראוהו בעל אגדה. בהלכה הלך בדרך משנתו של רבי, ואמר "עמוד ברזל זו המשנה", ודקדק בה לפרשה. כלל היה בידו: כל הלכה שהיא רופפת בבית דין ואין אחד יודע מה טיבה, צא וראה מה הצבור נוהג ונהג. היה ממנה את כל תלמידיו וסמך ידם לדון יחידי, להתיר נדרים, לראות כתמים ולהתיר בכורות.

קישורים חיצוניים