הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב נולד ב[[ירושלים]] שבין החומות למשפחה ירושלמית ותיקה. אביו הרב שלמה זלמן ואימו הענא רייזל היו דור שישי בארץ, מתלמידי [[הגר"א]].

לאחר [[פרעות תרפ"ט]], כשעברה [[ישיבת חברון]] ל[[ירושלים]] ורבים מלומדי התורה נמשכו ללמוד בה, עבר גם הרב ללמוד ב[[ישיבה]] זו. בראשות הישיבה עמד אז הגאון [[רבי משה מרדכי עפשטיין]] בעל ה'לבוש מרדכי'. באותה תקופה כבר ידע הרב שלשה סדרי ש"ס על בוריים.

ב[[ישיבת חברון]] שקד הרב על תלמודו שקידה עצומה עד שלא הכיר את היושבים על ידו בספסל. גדולי התורה באותה תקופה, כמו מרן ה[[חזון איש]] ו[[רבי איסר זלמן מלצר]] התכתבו איתו בענייני [[תורה]] עמוקים.

נשא לאישה את פנינה, אחות הרב שלום נתן רענן חתן [[הראי"ה]]. לאחר נישואיו נכנס ל[[ישיבת מרכז הרב]] והחל להתמסר אליה. כשנחלש [[הרב יעקב משה חרל"פ]], [[ראש הישיבה]], החל הרב לומר את השיעורים הכלליים.

בשנת ה'תשט"ז נתמנה על ידי הרב הראשי [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ל[[דיין]] ב[[בית הדין]] ב[[ירושלים]] לצידם של הרבנים: [[הרב יוסף שלום אלישיב]], [[הרב בצלאל ז'ולטי]] ו[[הרב אליעזר גולדשמידט]].

בשנת ה'תשל"א התמנה לתפקיד [[אב בית דין]]. בשנת ה'תשל"ד נעשה חבר בבית הדין הגדול לערעורים ב[[ירושלים]], לצד הרבנים: [[הרב מרדכי אליהו]], [[הרב עובדיה יוסף]], [[הרב שלמה גורן]] ו[[הרב אליעזר יהודה וולדינברג]] ה"ציץ אליעזר". ב[[תש"מ]] נבחר הרב להיות חבר ב[[מועצת הרבנות הראשית]].

 

בשנת ה'תשמ"ג נבחר הרב לכהן כרב הראשי וכנשיא [[בית הדין הגדול]] יחד עם עמיתו ה[[ראשון לציון]] [[הרב מרדכי אליהו]]. בשנות כהונתו פעל רבות לחיזוק מערכת ה[[כשרות]], העמדת ה[[תורה]] על מקומה הראוי לה, הגנה על שלמות הארץ, ופסק פסקים מכריעים כקביעת זמן המוות ויהדותם של עולי אתיופיה.

תפילתו הייתה בכוונה מרובה ותמיד מתוך הסידור. [[הרצי"ה]] ראהו מתפלל בשטיבל '[[מאה שערים]]' והתפעל ממנו. כך נוצר הקשר ביניהם. בימי [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] היה צריך להחליף את בגדיו מספר פעמים ביום מפני שנרטבו מזיעה מרוב מאמץ ב[[תפילה]]. בשלוש שנותיו האחרונות הפסיק לאכול לחם בימות החול. לשאלת אשתו הרבנית מדוע אמר שכוונתו ב[[ברכת המזון]] אינה כפי שהייתה פעם.

תשובותיו של רבינו ב[[הלכה]] מקיפות ויסודיות. מי שהתכתב עימו ב[[הלכה]] הכיר בכך. כך הגאון מ[[טשעבין]], [[הרב דב בעריש ויידנפלד]], אמר עליו לאחר פטירת [[החזון איש]] כי הוא גדול הדור הבא. [[רבי משה פיינשטיין]] במכתב אליו, כותב לו "רב גוברייהו דחכמי ירושלים הראויין להורות בכל התורה כולה ומה אני נגדם". כבר בהיות תלמיד ב[[ישיבת חברון]] התכתב עם ראש [[ישיבת עץ חיים]] [[רבי איסר זלמן מלצר]], וזה פנה אליו "לידידי הרב הגאון הנעלה מו"ה אברהם שפירא שיחי' ממצויני ישיבת חברון". באותה תקופה הגאון [[רבי צבי פסח פראנק]] היה מבקש מהרב שיעבור על דברים שכתב ויכתוב הערותיו, וגם היה מתכתב עימו (התכתבות זו נתפרסמה בספר 'מנחת אברהם' חלק ב).