אריה: הבדלים בין גרסאות בדף

האריה הוא חיה טורפת, והוא מלך החיות ^[1].

כשרות האריה

האריה היא חיה האסורה באכילה.

חיה טורפת

האריה הוא חיה טורפת. והאריה מועד לעולם, כלומר אדם שמגדל אריה, והלך וטרף בהמות חבירו - חייב נזק שלם, ואף שלא עשה כן שלש פעמים. ולדעת רבי אליעזר - בזמן שהוא בן תרבות אינו מועד^[2]. כמו כן, שומר ששמר בהמות חבירו, ובא ארי וטרפן - הרי זה אונס, ופטור השומר מלשלם^[3].

דרך הטריפה

בגמרא (בבא קמא דף טו:) כתוב שדרכו של אריה, בשונה משאר בעלי החיים לאכול בלי להרוג את הנטרף לפני. אך אם הוא מתכוון לשמור את הבשר ולא לאכלו מיד אז הוא כן הורג.

הגמרא בסנהדרין (צ:) אומרת שהנותן תרומה לכהן עם הארץ הוא כנותן בשר לאריה- ספק דורס ואוכל ספק אינו דורס ואוכל. כמו כן הנותן תרומה לעם הארץ ספק אוכלה בטומאה ספק אוכלה בטהרה. רש"י שם מביא שני הסברים מהו הנמשל לטהרה ומהו הנמשל לטומאה. ההסבר הראשון הוא שבמקרה ואוכל לאחר זמן הנבילה מסריחה וזה כמו אכילה בטומאה. בהסבר השני אומר רש"י שהאכילה המיידית היא מנוולת שכן האריה משחית את החיה ומפרק אותה ואילו אם שם אותה במאורתו הוא שם אותה שם שלימה.

שמותיו של האריה

שבע שמות יש לו לאריה, ואלו הן: אריה, ארי, כפיר, ליש, לביא, שחל ושחץ ^[4].

אך בגמרא בסנהדרין צה. כתוב שיש שישה שמות ולא מוזכר השם אריה.

באבות דרבי נתן (נוסחא ב פרק מג ד"ה ז' שמות) מוסברים השמות: "אריה בנערותו. ארי בזקנותו. כפיר שהוא כופר באביו ובאמו. לביא שהוא חוטף [לבן] של בריות כשהוא שואג. ליש שהכל נעשין בפיו כמין בצק. שחל שהכל משחלין לפניו. שחץ שהכל משתחץ. ד"א שחץ שהוא שוחץ בפיו".

האריה כמשל

פעמים רבות האריה מובא כמשל לדבר מעולה וטוב שבכולן, כגון: ארי שבחבורה ^[5], ארי בן ארי^[6], ליש ולביא^[7], ורבות כהנה.

נבוכדנצר נמשל לאריה.(ירמיה ד ז ורש"י שם)

תכונותיו

האריה נחשב לבעל עזות. (נתיבות עולם נתיב התורה פרק טו)

האריה נחשב לגיבור- "יתגבר כארי לקום בבוקר לעבודת בוראו" (התחלת השולחן ערוך).

מקורות