רבי יהודה ליווא בן בצלאל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
==ספריו==
==ספריו==


*גור אריה - פירוש על רש"י על החומש.
*[[גור אריה]] - פירוש על רש"י על החומש.


*נתיבות עולם - בעניני מוסר.
*[[נתיבות עולם]] - בעניני מוסר.


*גבורות ה' - בענין יציאת מצרים.
*[[גבורות ה']] - בענין יציאת מצרים.


*נצח ישראל - בענין הגאולה העתידה.
*[[נצח ישראל]] - בענין הגאולה העתידה.


*חידושי אגדות - על אגדות הש"ס.
*חידושי אגדות - על אגדות הש"ס.


*נר מצוה - בעניני חנוכה.
*[[נר מצוה]] - בעניני חנוכה.
 
*[[באר הגולה]]- ביאורים במאמרי חז"ל תמוהים.
 
*[[תפארת ישראל]]- בנושא התורה.


*באר הגולה.


*תפארת ישראל.


==סיפור הגולם==
==סיפור הגולם==
שורה 34: שורה 36:




==שינויים בציטוטים==
במקומות רבים המהר"ל מצטט פסוקים ומאמרי חז"ל שלא כלשונם. יש אומרים שהסיבה לכך היא שציטט מתוך הזכרון ולא ידע במדויק את הלשון. (הרב פרדס במהדורתו לאחד מספרי המהר"ל, הובא בהערות של מהדורת הרב הרטמן בהקדמה לגור אריה)
הרב הרטמן (שם) מקשה על הסבר זה שכן יש פעמים שהמהר"ל מצטט אותו פסוק פעם בשינוי לשון ופעם בלשון המדויקת וקשה לומר שפעם אחת זכר ופעם שכח. קושיה זו אפשר לתרץ שבחלק מהפעמים העתיק מתוך הספר.
הרב הרטמן שם מציע שיש סיבות לשינויים שעשה המהר"ל.
אכן אפשר לשים לב שהמהר"ל בחלק מהציטוטים מוריד מילים שאינן רלוונטיות לרעיון שהמהר"ל בא לומר.
==כפילויות==
המהר"ל פעמים רבות חוזר על דבריו בשינויי ניסוח קלים. מובא בשם האבני נזר (בהקדמת המדפיסים לספר תפארת ישראל במהדורה הנפוצה, בהערה) שאין מילים מיותרות במהר"ל ובכל חזרה יש חידוש.
==קישורים==
[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1&q=מהר"ל שיעורים בספרי המהר"ל באתר ישיבת בית אל]
   
   
[[קטגוריה: גדולי וחכמי ישראל]]
[[קטגוריה: גדולי וחכמי ישראל]]

גרסה מ־21:40, 31 באוגוסט 2009

רבי יהודה ליווא בן רבי בצלאל מפראג, הידוע בכינויו "המהר"ל" (מורנו הגדול רבי ליווא) הוא אחד מגדולי ישראל בתקופת התפר בין הראשונים לאחרונים. כתב ספרים רבים בעיקר בעניני אמונה.

ספריו

  • חידושי אגדות - על אגדות הש"ס.


סיפור הגולם

מפורסם הסיפור על המהר"ל שברא גולם אך יש שפקפקו בזה; זה אומר בכה וזה אומר בכה. למשל מרן החזון אי"ש זצ"ל (מובא בקונטרס מדברי החזון אי"ש שנדפס בסוף המשנה ברורה חלק א). אמנם לאחרונה נכתב בחוברת "מעיינותיך" בשם כ"ק האדמו"ר הרבי מליובאוויטש זצ"ל זיע"א בתשובה לשאלה מאדם אחד, כי שמע מפי חמיו כ"ק הרבי הריי"צ שהוא ראה מה שנשאר מהגולם בעליית בית הכנסת של המהר"ל מפראג זצ"ל. ובסוף נכתב שששולחן ערוך כתוב "בכל דרכיך דעהו", ומה יוסיף לך בתורה ובמצוות מדבר זה?, יעויין שם.

בעיני גדולי הדורות

בעל התניא בהקדמת ספרו כותב שחיבורו הוא ליקוט מפי ספרים וסופרים. ישנה מסורת בקרב חסידי חב"ד שכוונתו במילה ספרים למהר"ל ולשל"ה. (הובא בספר שיעורים בספר התניא)

הרצי"ה קוק היה מחשיב מאוד את ספרי המהר"ל והיה מדריך ללמוד את ספריו כחלק בסיסי בלימודי האמונה. מסופר על תלמיד אחד שאמר לו שאינו מתחבר ללימוד מהר"ל. הרב הדריך אותו להוסיף זמן ללימוד זה ועדיין טען התלמיד שהוא לא מתחבר. הרב הורה לו להוסיף עוד עד שהגיע למצב שהוא לומד שלוש שעות ביום מספרי המהר"ל ואז התלמיד התחיל להתחבר.

המספרים בתורת המהר"ל

המהר"ל במקומות רבים בספריו מסביר מספרים של דברים שונים. למשל הוא מסביר שברית מילה היא ביום השמיני כי היא רומזת למדרגה שמעל הטבע ושמונה הוא המספר הרומז למדרגה שמעל הטבע.


שינויים בציטוטים

במקומות רבים המהר"ל מצטט פסוקים ומאמרי חז"ל שלא כלשונם. יש אומרים שהסיבה לכך היא שציטט מתוך הזכרון ולא ידע במדויק את הלשון. (הרב פרדס במהדורתו לאחד מספרי המהר"ל, הובא בהערות של מהדורת הרב הרטמן בהקדמה לגור אריה)

הרב הרטמן (שם) מקשה על הסבר זה שכן יש פעמים שהמהר"ל מצטט אותו פסוק פעם בשינוי לשון ופעם בלשון המדויקת וקשה לומר שפעם אחת זכר ופעם שכח. קושיה זו אפשר לתרץ שבחלק מהפעמים העתיק מתוך הספר. הרב הרטמן שם מציע שיש סיבות לשינויים שעשה המהר"ל.

אכן אפשר לשים לב שהמהר"ל בחלק מהציטוטים מוריד מילים שאינן רלוונטיות לרעיון שהמהר"ל בא לומר.


כפילויות

המהר"ל פעמים רבות חוזר על דבריו בשינויי ניסוח קלים. מובא בשם האבני נזר (בהקדמת המדפיסים לספר תפארת ישראל במהדורה הנפוצה, בהערה) שאין מילים מיותרות במהר"ל ובכל חזרה יש חידוש.

קישורים

"ל שיעורים בספרי המהר"ל באתר ישיבת בית אל