הר ברכה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: הר ברכה או ברכה היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי באזור השומרון, בסמוך לעיר שכם, השייך למועצה אזורית שומרו…)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הר ברכה או ברכה היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי באזור השומרון, בסמוך לעיר שכם, השייך למועצה אזורית שומרון.
הר ברכה או ברכה היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי באזור השומרון, בסמוך לעיר שכם, השייך למועצה אזורית שומרון.


היישוב התחיל את דרכו כהיאחזות נח"ל שאוזרח ב־1983. לאחר מכן, הוא פותח על ידי אמנה ובשנת 2007 כבר מנה היישוב כבר כ־200 משפחות. בתפקיד רב היישוב מכהן [[הרב אליעזר מלמד]]. ההתנחלות מאופיינת בהתיישבות צעירה (70% ממשפחות היישוב הן למטה מגיל 30). במעון ישנם כ-100 תינוקות, הילדים בגילאי בית הספר נוסעים ללמוד בבית הספר האזורי באלון מורה.
היישוב התחיל את דרכו כהיאחזות נח"ל שאוזרח ב־1983. לאחר מכן, הוא פותח על ידי אמנה ובשנת 2007 כבר מנה היישוב כבר כ־200 משפחות. והיום מונה כ250 משפחות ו1300 תושבים. בתפקיד רב היישוב מכהן [[הרב אליעזר מלמד]]. ההתנחלות מאופיינת בהתיישבות צעירה (70% ממשפחות היישוב הן למטה מגיל 30). במעון ישנם כ-150 תינוקות, הילדים בגילאי בית הספר נוסעים ללמוד בבית הספר האזורי באלון מורה.


שמו של היישוב לקוח מן הפסוק בספר דברים:"ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל" (פסוק זה נכתב על הפרוכת של בית הכנסת של היישוב).
שמו של היישוב לקוח מן הפסוק בספר דברים:"ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל" (פסוק זה נכתב על הפרוכת של בית הכנסת של היישוב).

גרסה מ־12:25, 8 בדצמבר 2009

הר ברכה או ברכה היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי באזור השומרון, בסמוך לעיר שכם, השייך למועצה אזורית שומרון.

היישוב התחיל את דרכו כהיאחזות נח"ל שאוזרח ב־1983. לאחר מכן, הוא פותח על ידי אמנה ובשנת 2007 כבר מנה היישוב כבר כ־200 משפחות. והיום מונה כ250 משפחות ו1300 תושבים. בתפקיד רב היישוב מכהן הרב אליעזר מלמד. ההתנחלות מאופיינת בהתיישבות צעירה (70% ממשפחות היישוב הן למטה מגיל 30). במעון ישנם כ-150 תינוקות, הילדים בגילאי בית הספר נוסעים ללמוד בבית הספר האזורי באלון מורה.

שמו של היישוב לקוח מן הפסוק בספר דברים:"ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל" (פסוק זה נכתב על הפרוכת של בית הכנסת של היישוב).

ישיבת הר ברכה

ביישוב הר ברכה נמצאת ישיבת הר ברכה. הישיבה הוקמה בשנת ה'תשנ"א על ידי הרב אליעזר מלמד, המשמש כראש הישיבה. כיום לומדים בישיבה בכל המסגרות כ 320 תלמידים ואברכים.

דרך הלימוד

עיון

דרך לימוד העיון בישיבה היא בשיטת אליבא דהלכתא; כאשר הסוגיות נלמדות מן הגמרא והראשונים והעיקר הוא בפרטי קיום ההלכה ביום-יום. בלימוד מושם דגש על ההבנה של טעמי המצוות והמקור האמוני שלהן. רבני הישיבה משערים שלימוד זה יעניק היקף בלימוד תורה שבעל פה, וכן יאפשר לתלמיד להמשיך את חייו לפי ההלכה.


אמונה

בשיטת לימוד האמונה, התוכנית של הישיבה שהתלמיד יעסוק במכלול ספרים תורניים, המוגדרים לשיטתם כיסודות האמונה. כך עוסקים בעיקר בספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי, בחלק מכתבי מהר"ל מפראג והרמח"ל, וכן בלימוד של ספרות החסידות, ובעיקר כתבי רבי צדוק הכהן מלובלין, וכן בכתבי הרב קוק. לימוד ספרים אלו הוא אופייני לציבור הדתי לאומי ולישיבותיו; כשהלימוד בעיקרו מתבסס על הדרכת הרב צבי יהודה קוק, בצרוף כתבי הרב צדוק הכהן מלובלין שראש הישיבה (הרב מלמד) קשור לספרים אלו, ועסק בהוצאתם לאור.

שיעורים

לעומת חלק מהישיבות, כגון ישיבת מכון מאיר, אין בישיבה דגש על לימוד במסגרת שיעורים, והלימוד הוא יותר אישי. אולם במסגרת הלימוד מועברים שיעורים על ידי צוות הר"מים וראש הישיבה, במגוון תחומים; כשהייחודיים ביניהם אלו שיעורים בהיסטוריה של עם ישראל מתוך זווית יהודית, וכן שיעורים בזהות יהודית (אשר נפוצים בעיקר במכינות קדם צבאיות דתיות).

הצבא

חלק מתלמידי הישיבה רשומים במסגרת של ישיבה גבוהה וחלק משרתים בצה"ל במסלול ההסדר, ביחידות השונות בצה"ל. למרות ההתנגדות הברורה לתוכנית ההתנתקות, והתבטאויות שונות ביחס לסרוב פקודה מצד ראש הישיבה, הישיבה נוקטת בגישה המחייבת לשרת בצה"ל , ותהליך הגיוס נמשך.

מסלולי ההמשך

כולל רבנות - הכולל מונה קבוצת אברכים, כשהוא מתמקד בלימודי ההלכה, לצורך קבלת סמיכה מהרבנות הראשית.

מכון הוראה - המכון מקנה אפשרות לתעודת הוראה ואפשרות להרחבה לתואר ראשון בתחומי תנ"ך ותושב"ע.

תוכנית שילובים - המאפשרת ללומדים, שסיימו את מסלול ההסדר, ללמוד מקצוע אקדמי במכללת יהודה ושומרון, תוך כדי לימוד בישיבה.

הבוגרים

בוגרי הישיבה משתלבים בעשיה התורנית, החינוכית והלאומית. בישיבות, בבתי ספר, בבנין הארץ, בצבא ובתחומי התקשורת והמקצועות החופשיים. לישיבה בהר-ברכה חלק מרכזי בפיתוח היישוב, אחוזים גבוהים מבוגריה קובעים בו את בתיהם, ביניהם רבנים, מחנכים, מהנדסים בתחומים שונים ופעילי ציבור.