אב (בנאמנות): הבדלים בין גרסאות בדף
Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
'''האב נאמן לאסור לנישואין את בנו ואת בתו''' {{מקור|מקור=(הסוגיא לגבי בנו בקידושין עח: ולגבי בתו בכתובות כב.)}}'''.''' | '''האב נאמן לאסור לנישואין את בנו ואת בתו''' {{מקור|מקור=(הסוגיא לגבי בנו בקידושין עח: ולגבי בתו בכתובות כב.)}}'''.''' | ||
'''דוגמא''' לנאמנות על בנו: נאמן אדם לומר זה בני | '''דוגמא''' לנאמנות על בנו: נאמן אדם לומר זה בני בכור, ממזר, או חלל {{מקור|מקור=(לר' יהודה והלכה כמותו, אך חכמים חולקים (קידושין עח:))}}, וכן נאמן בזה גם על בתו {{מקור|מקור=(קובץ שיעורים בבא בתרא תו)}}. | ||
דוגמא לנאמנות על בתו: נאמן לומר | דוגמא לנאמנות על בתו: נאמן לומר שקידש את בתו {{מקור|מקור=(כתובות כב.)}}. | ||
'''נקרא גם''' | '''נקרא גם''' יכיר (לגבי בנו). | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== |
גרסה מ־17:08, 22 ביולי 2008
|
הגדרה
האב נאמן לאסור לנישואין את בנו ואת בתו {{{1}}}.
דוגמא לנאמנות על בנו: נאמן אדם לומר זה בני בכור, ממזר, או חלל {{{1}}}, וכן נאמן בזה גם על בתו {{{1}}}.
דוגמא לנאמנות על בתו: נאמן לומר שקידש את בתו {{{1}}}.
נקרא גם יכיר (לגבי בנו).
מקור וטעם
מקורו מפסוקים:
א) לפסול את בנו נלמד מהפסוק "כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שניים" {{{1}}}, ודורשים "יכיר" - ללמד שנאמן לפוסלו {{{1}}}.
ב) לומר שקידש את בתו - נלמד מהפסוק {{{1}}} "את ביתי נתתי לאיש הזה" {{{1}}}.
בדינים שונים
לנפשות, דהיינו לעניין להרוג את מי שבא על בתו, לא נאמן {{{1}}}.
פרטי הדין
נאמן לומר "אין לי בנים", אך אינו נאמן לומר "יש לי בנים ואיני יודע מי הם" {{{1}}}.
וכן נאמן לומר "היה לי בן בכור ומת" {{{1}}}.
אמתלא להתיר את בתו לאחר שאסרה - חכמי פרובינציא כתבו שלא תועיל להתירה, ויש שהתירו {{{1}}}.
חוזק
בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[1].
עדים - אב אינו מועיל נגדם {{{1}}}.
הוחזק אח אחר כבכור, נאמן גם במקרה זה {{{1}}}.
גדלות
נאמנות האב על גדלות בנו - אב נאמן לומר שבנו בן י"ג שנה ובתו בת י"ב שנה[2].
בדיני נדרים - שנדריהם, חרמיהם, הקדשותיהם וערכיהם מועילים.
אך למכות ועונשים אינו נאמן {{{1}}}.
בטעמה נחלקו הראשונים:
א) מדין אב ("יכיר") {{{1}}}.
ב) או מדין עד אחד נאמן באיסורין {{{1}}}.