הרב אברהם יצחק הכהן קוק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מגדולי ישראל | מגדולי ישראל בדורות האחרונים, היה הרב הראשי הראשון לארץ ישראל, וכונה 'ראש הרבנים לישראל'. היה פוסק, מקובל, הוגה דעות, חדשן, ממייסדי ההשקפה של הציונות התורנית הדתית לאומית. | ||
הראי"ה למד בצעירותו | הראי"ה למד בצעירותו בישיבת וולוז'ין וראש הישיבה הנצי"ב מוולוז'ין העיד עליו שרק בשבילו היה כדאי שתתייסד הישיבה. בתקופה מסוימת היה לומד שישים דף גמרא בעיון כל יום. בגיל צעיר התמנה להיות רב בקהילת זוימל, ויותר מאוחר בקהילה הגדולה בבויסק. | ||
בהיותו קרוב לגיל ארבעים התגשם חלומו לעלות לארץ הקודש, ובכ"ח אייר תרס"ד הוא עלה לארץ ישראל לכהן כרבה של יפו והמושבות החדשות שסביבה. | |||
הרב תמך בחלוצים וראה בהם אנשים שחיפשו אידיאלים גדולים, ובכלל ראה בציונות חלק מתהליך הגאולה. | הרב תמך בחלוצים וראה בהם אנשים שחיפשו אידיאלים גדולים, ובכלל ראה בציונות חלק מתהליך הגאולה. | ||
בשנת תרע"ט הוזמן להשתתף בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל באירופה, בצירוף לצורך בריאותי יצא מגבולות הארץ, הכנסייה בוטלה בשל פריצת מלחמת העולם הראשונה, והרב חנה בשוויץ, שם לפי עדות בנו 'הם למדו את כל התורה פעמיים'. לאחר מכן עבר לאנגליה ונהיה שם רבה של לונדון. | |||
כשהתאפשרה חזרתו לארץ, שב הפעם לירושלים לכהן כרבה של ירושלים, וכן ייסד את הרבנות הראשית לישראל, ושם התמנה על פי הרבנים להיות הרב הראשי האשכנזי הראשון לארץ ישראל. בירושלים ייסד את הישיבה המרכזית העולמית שנודעה יותר מאוחר בשם 'מרכז הרב'. | |||
הרב אירגן את "מסע המושבות" שבו יצאו רבנים וביניהם [[הרב חרל"פ]], [[הרב זוננפלד]] ועוד למסע בין המושבות כדי לחזק שם את שמירת המצוות. | הרב אירגן את "מסע המושבות" שבו יצאו רבנים וביניהם [[הרב חרל"פ]], [[הרב זוננפלד]] ועוד למסע בין המושבות כדי לחזק שם את שמירת המצוות. | ||
מתלמידיו הגדולים היו הרב יעקב משה חרל"פ, מגדולי רבני ירושלים, ורבה של שכונת 'שערי חסד'. והרב דוד כהן 'הנזיר הירושלמי' שערך מכתביו את ספרי 'אורות הקודש'. | |||
בג' אלול תרצ"ה נתבקש לישיבה של מעלה. | בג' אלול תרצ"ה 16 שנים לאחר שהתמנה להיות רבה של ירושלים נתבקש לישיבה של מעלה. | ||
בנו של הרב הוא [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] זצ"ל. | בנו של הרב הוא [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] זצ"ל. | ||
השאיר אחריו כתבים רבים מספריו שיצאו לאור: [[אורות]], [[אורות הקודש]], [[אורות התשובה]], [[אורות התורה]], [[אורח משפט]], [[שבת הארץ]], [[עין אי"ה]], [[אדר היקר]], [[עולת ראיה]], [[מוסר אביך]], [[עץ הדר]], [[משפט כהן]] ועוד. | |||
להרחבה עיין ערך [[כתבי הראי"ה]]. | להרחבה עיין ערך [[כתבי הראי"ה]]. | ||
גרסה מ־23:08, 7 בפברואר 2010
|
|
מגדולי ישראל בדורות האחרונים, היה הרב הראשי הראשון לארץ ישראל, וכונה 'ראש הרבנים לישראל'. היה פוסק, מקובל, הוגה דעות, חדשן, ממייסדי ההשקפה של הציונות התורנית הדתית לאומית.
הראי"ה למד בצעירותו בישיבת וולוז'ין וראש הישיבה הנצי"ב מוולוז'ין העיד עליו שרק בשבילו היה כדאי שתתייסד הישיבה. בתקופה מסוימת היה לומד שישים דף גמרא בעיון כל יום. בגיל צעיר התמנה להיות רב בקהילת זוימל, ויותר מאוחר בקהילה הגדולה בבויסק.
בהיותו קרוב לגיל ארבעים התגשם חלומו לעלות לארץ הקודש, ובכ"ח אייר תרס"ד הוא עלה לארץ ישראל לכהן כרבה של יפו והמושבות החדשות שסביבה.
הרב תמך בחלוצים וראה בהם אנשים שחיפשו אידיאלים גדולים, ובכלל ראה בציונות חלק מתהליך הגאולה.
בשנת תרע"ט הוזמן להשתתף בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל באירופה, בצירוף לצורך בריאותי יצא מגבולות הארץ, הכנסייה בוטלה בשל פריצת מלחמת העולם הראשונה, והרב חנה בשוויץ, שם לפי עדות בנו 'הם למדו את כל התורה פעמיים'. לאחר מכן עבר לאנגליה ונהיה שם רבה של לונדון.
כשהתאפשרה חזרתו לארץ, שב הפעם לירושלים לכהן כרבה של ירושלים, וכן ייסד את הרבנות הראשית לישראל, ושם התמנה על פי הרבנים להיות הרב הראשי האשכנזי הראשון לארץ ישראל. בירושלים ייסד את הישיבה המרכזית העולמית שנודעה יותר מאוחר בשם 'מרכז הרב'.
הרב אירגן את "מסע המושבות" שבו יצאו רבנים וביניהם הרב חרל"פ, הרב זוננפלד ועוד למסע בין המושבות כדי לחזק שם את שמירת המצוות.
מתלמידיו הגדולים היו הרב יעקב משה חרל"פ, מגדולי רבני ירושלים, ורבה של שכונת 'שערי חסד'. והרב דוד כהן 'הנזיר הירושלמי' שערך מכתביו את ספרי 'אורות הקודש'.
בג' אלול תרצ"ה 16 שנים לאחר שהתמנה להיות רבה של ירושלים נתבקש לישיבה של מעלה.
בנו של הרב הוא הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל.
השאיר אחריו כתבים רבים מספריו שיצאו לאור: אורות, אורות הקודש, אורות התשובה, אורות התורה, אורח משפט, שבת הארץ, עין אי"ה, אדר היקר, עולת ראיה, מוסר אביך, עץ הדר, משפט כהן ועוד. להרחבה עיין ערך כתבי הראי"ה.