קוף (בעל חיים): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ר' [[תבנית:הידעת?/כ"ה שבט ה'תשס"ט]]; [[תבנית:הידעת?/ט"ו שבט ה'תשס"ט]]. | ר' [[תבנית:הידעת?/כ"ה שבט ה'תשס"ט]]; [[תבנית:הידעת?/ט"ו שבט ה'תשס"ט]]. | ||
=== שונות === | |||
קוף שונה מרוב החיות, שהם יפים ל[[חלום]] {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:ברכות נו א$ברכות נו.}} {{מקור|בבלי:ברכות נז:$ושם נז:}}{{מקור|)}}. | |||
== הלכות הנוגעות לקוף == | == הלכות הנוגעות לקוף == | ||
הקוף מוגדר כ[[חיה (בעל חיים)|חיה]] לגבי הלכות [[כלאיים]] {{מקור|משנה:כלאים ח ו$כלאיים פ"ח מ"ו|כן}}, | הקוף מוגדר כ[[חיה (בעל חיים)|חיה]] לגבי הלכות [[כלאיים]] {{מקור|משנה:כלאים ח ו$כלאיים פ"ח מ"ו|כן}}, | ||
הרואה קוף [[ברכה|מברך]]: "[[ברוך]] [[משנה הבריות]]" {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:ברכות נח ב$ברכות נח:}} {{מקור|שולחן ערוך אורח חיים רכה ח$שו"ע או"ח סי' רכה סע' ח}}{{מקור|)}}. | |||
=== קיום הלכות שונות באמצעות קוף === | === קיום הלכות שונות באמצעות קוף === | ||
פעולות הלכתיות שאין להן צורך ב[[דעת]] אלא רק בביצוען המעשי - ניתן לקיימת ע"י קוף, | פעולות הלכתיות שאין להן צורך ב[[דעת]] אלא רק בביצוען המעשי - ניתן לקיימת ע"י קוף, לדוגמא, ניתן להוליך את ה[[עירוב תבשילין]] ע"י קוף {{מקור|(}}{{מקור|תוספתא עירובין ב$תוספתא עירובין פ"ב הי"ב|}} {{מקור|מובא ב}}{{מקור|בבלי:מעילה כא א$מעילה כא.}}{{מקור|)}}, ובלבד שיראהו מניחו במקומו<ref>כי אחרת, יש לחשוש שמא לא הוליכו לשם {{מקור|משנה ברורה תט מז$מ"ב סי' תט הנ"ל ס"ק מז|כן}}.</ref> {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:עירובין לא ב$עירובין לא:}} {{מקור|רמב"ם הלכות עירובין ו כב$רמב"ם פ"ו מהל' עירובין הכ"ב}} {{מקור|ו}}{{מקור|שולחן ערוך אורח חיים תט ח$שו"ע או"ח סי' תט סע' ח}}{{מקור|)}}. | ||
אך בהלכות שלקיומן נצרכת דעת - לא ניתן לקיימן ע"י קוף. לכן, | |||
בנוסף, הלכות שלקיומן נצרך [[אדם]] או [[ישראל]] - לא ניתן לקיימן ע"י קוף. כלל זה מטבא בהלכות הבאות: | |||
* קוף ש[[שחיטה|שחט]] - שחיטתו פסולה, שנאמר {{מקור|דברים יב, כא|כן}}: "וזבחת... ואכלת..." - ולא שיזבח הקוף {{מקור|(}}{{מקור|תוספתא חולין פרק א$תוספתא ריש חולין}}{{מקור|)}}, משום שלשחיטה זו נצרך ישראל<ref>כן הוא פירוש דרשת הפסוק הנ"ל, וע"ש שאף [[גוי]] פסול לשחיטה.</ref>. | * קוף ש[[שחיטה|שחט]] - שחיטתו פסולה, שנאמר {{מקור|דברים יב, כא|כן}}: "וזבחת... ואכלת..." - ולא שיזבח הקוף {{מקור|(}}{{מקור|תוספתא חולין פרק א$תוספתא ריש חולין}}{{מקור|)}}, משום שלשחיטה זו נצרך ישראל<ref>כן הוא פירוש דרשת הפסוק הנ"ל, וע"ש שאף [[גוי]] פסול לשחיטה.</ref>. | ||
* אמר [[רהי יוסי]]: "מעשה בריבה {{מקור|(-נערה)}} אחת שהיתה מכבדת הבית ובא הקוף ו[[בעילה|בעלה]] מאחריה ובא מעשה לפני חכמים ולא פסלוה מן ה[[כהן|כהונה]]" {{מקור|מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק עריות$מסכת דרך ארץ פרק עריות הלכה ז|כן}}. | * אמר [[רהי יוסי]]: "מעשה בריבה {{מקור|(-נערה)}} אחת שהיתה מכבדת הבית ובא הקוף ו[[בעילה|בעלה]] מאחריה ובא מעשה לפני חכמים ולא פסלוה מן ה[[כהן|כהונה]]" {{מקור|מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק עריות$מסכת דרך ארץ פרק עריות הלכה ז|כן}}. | ||
== סיפורים ואיזכורים לקוף במקורות == | == סיפורים ואיזכורים לקוף במקורות == | ||
גרסה מ־18:50, 17 במרץ 2010
|
|
קוף הוא סוג של בעל חיים, שיש בצורתו החיצונית דמיון מסויים לאדם, ויש בו גם אינטלגנציה יותר משאר בעלי חיים.
מהותו של הקוף
ר' תבנית:הידעת?/כ"ה שבט ה'תשס"ט; תבנית:הידעת?/ט"ו שבט ה'תשס"ט.
שונות
קוף שונה מרוב החיות, שהם יפים לחלום (ברכות נו. ושם נז:).
הלכות הנוגעות לקוף
הקוף מוגדר כחיה לגבי הלכות כלאיים (כלאיים פ"ח מ"ו),
הרואה קוף מברך: "ברוך משנה הבריות" (ברכות נח: שו"ע או"ח סי' רכה סע' ח).
קיום הלכות שונות באמצעות קוף
פעולות הלכתיות שאין להן צורך בדעת אלא רק בביצוען המעשי - ניתן לקיימת ע"י קוף, לדוגמא, ניתן להוליך את העירוב תבשילין ע"י קוף (תוספתא עירובין פ"ב הי"ב מובא במעילה כא.), ובלבד שיראהו מניחו במקומו[1] (עירובין לא: רמב"ם פ"ו מהל' עירובין הכ"ב ושו"ע או"ח סי' תט סע' ח).
אך בהלכות שלקיומן נצרכת דעת - לא ניתן לקיימן ע"י קוף. לכן,
בנוסף, הלכות שלקיומן נצרך אדם או ישראל - לא ניתן לקיימן ע"י קוף. כלל זה מטבא בהלכות הבאות:
- קוף ששחט - שחיטתו פסולה, שנאמר (דברים יב, כא): "וזבחת... ואכלת..." - ולא שיזבח הקוף (תוספתא ריש חולין), משום שלשחיטה זו נצרך ישראל[2].
- אמר רהי יוסי: "מעשה בריבה (-נערה) אחת שהיתה מכבדת הבית ובא הקוף ובעלה מאחריה ובא מעשה לפני חכמים ולא פסלוה מן הכהונה" (מסכת דרך ארץ פרק עריות הלכה ז).
סיפורים ואיזכורים לקוף במקורות
במקרא מסופר ששלמה המלך היה עשיר מאד:
- "כִּי אֳנִיּוֹת לַמֶּלֶךְ הֹלְכוֹת תַּרְשִׁישׁ עִם עַבְדֵי חוּרָם. אַחַת לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹאנָה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ נֹשְׂאוֹת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקוֹפִים וְתוּכִּיִּים" (דברי הימים ב פרק ט פס' כא).
זהו המקום היחיד בתנ"ך בו מוזכר הקוף בפירוש[3], אך בדברי חז"ל במקומות רבים מוזכר הקוף:
- בגמרא (סנהדרין קט.)[4] מסבר שדור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא, מפני שנחלקו לשלש כיתות... אחת [מהן] אומרת: נעלה ונעשה מלחמה (- בקב"ה)... [וכת זו] נעשו קופים... ושידים...
בעלי חיים במקורות שניתן לזהותם כקוף
- שממית - רבי אברהם אבן עזרא מסביר ששממית היא "החיה הנמשלת לאדם בצורה ובדמות" (אבן עזרא משלי ל, כח). ויש המשערים שהכוונה לקוף[5].
- אדני השדה – ראה תפארת ישראל כלאים ח, ה – מובא בוויקיפדיה ובפינת הידעת?. אולם במקומות אחרים[6] משמע שאדני השדה הם בעל חיים אחר מהקוף, אך יתכן שאלו שני מיני קופים.
קישורים חיצוניים
- מאמר בענין הקוף במקורות - מאת ד"ר משה רענן מתוך פורטל ההדף היומי
הערות שוליים
- ↑ כי אחרת, יש לחשוש שמא לא הוליכו לשם (מ"ב סי' תט הנ"ל ס"ק מז).
- ↑ כן הוא פירוש דרשת הפסוק הנ"ל, וע"ש שאף גוי פסול לשחיטה.
- ↑ וראה להלן בעלי חיים במקורות שניתן לזהותם כקוף.
- ↑ מוזכר במאמרו של ד"ר שלמה קאפח.
- ↑ ראה מאמרו של הראל סגל סעיף 37 (בסוף כותר: פירושים נוספים) מופיע גם בקישור.
- ↑ ר' קהלת רבה (מהד' וילנא, פר' ו אותא [י"א]): "כי יש דברים הרבה מרבים הבל, כגון: מגדלי קופות (- קופים) וחתולות... ואדני שדה..." וכן בספרא (שמיני פרשה ד פרק ו אות ח, - מובאת בילקוט שמעוני עה"ת רמז תקלז' ד"ה כל הולך, וכן בפירוש הריבמ"ץ לכלאיים פ"ח מ"ו): "כל הולך על כפיו - זה הקוף, כל הולך - להביא את הקופד... ואת אבני השדה ואת כלב הים זו חיה טהורה..."