119
עריכות
מונחים שכיחים בתלמוד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
ויקיפיד מנוסה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ויקיפיד מנוסה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
כך למשל, לאחר שהגמרא אומרת שהמקור לדין "המוציא מחבירו עליו הראיה" הוא בפסוק "מי בעל דברים יגש אליהם"{{מקור|תנ"ך:שמות כד יד$שמות כד, יד}}, כלומר שעל התובע - שהוא בעל הדברים - מוטלת החובה להביא ראיות לבית הדין כדי לזכות בדינו, תמהה על כך הגמרא: "למה לי קרא? סברא הוא", כלומר שגם ללא הפסוק היה ניתן לדעת דין זה, שהרי מבחינה הגיונית תמיד מי שכואב לו הדבר הוא זה שמביא תרופה למכאובו, וכך גם כאן מי שרוצה להוציא דבר מחברו הוא זה שצריך להביא ראיה לכך שהוא זכאי לכך, ורק לאחר שיביא ראיה לדבר יזכה בו. | כך למשל, לאחר שהגמרא אומרת שהמקור לדין "המוציא מחבירו עליו הראיה" הוא בפסוק "מי בעל דברים יגש אליהם"{{מקור|תנ"ך:שמות כד יד$שמות כד, יד}}, כלומר שעל התובע - שהוא בעל הדברים - מוטלת החובה להביא ראיות לבית הדין כדי לזכות בדינו, תמהה על כך הגמרא: "למה לי קרא? סברא הוא", כלומר שגם ללא הפסוק היה ניתן לדעת דין זה, שהרי מבחינה הגיונית תמיד מי שכואב לו הדבר הוא זה שמביא תרופה למכאובו, וכך גם כאן מי שרוצה להוציא דבר מחברו הוא זה שצריך להביא ראיה לכך שהוא זכאי לכך, ורק לאחר שיביא ראיה לדבר יזכה בו. | ||
==צריכא== | |||
===ב[[תלמוד בבלי]]=== | |||
הדבר שנכתב {{מקור|(או הדברים שנכתבו - "צריכי")}} אינו מיותר והיה צורך לכותבו, מפני שיש בו חידוש, או שאם לא היה נכתב בפירוש היה מקום לטעות; | |||
===ב[[תלמוד ירושלמי]]=== | |||
הדבר אינו ברור, יש בו ספק וצריך עיון. | |||
==ורמינהו== | ==ורמינהו== | ||
הטל אותם. ביטוי תלמודי המשמש פתיחה להבאת מקור הסותר את המקור הקודם. סמוך למקור זה את המקור דלהלן ותמצא אותם סותרים זה את זה<ref> כל צורות הפועל "רמי" (כגון: "רמינהו"; "רמי"; "רמית"; "רומיא"; "מירמא") משמשות פתיחה להעלאת סתירה בין שני מקורות בעלי סמכות שווה (מפסוק על פסוק, ממשנה על משנה, מברייתא על ברייתא), בניגוד לצורות השונות של הפועל "אותב" (כגון: "איתיביה"; "מתיבי"; "מותיב"; "אותבינן") המשמשות פתיחה להעלאת סתירה ממקור בעל סמכות גבוהה יותר משל זה שמקשים עליו (ממקרא על תנא או מתנא על אמורא וכדומה).</ref> | הטל אותם. ביטוי תלמודי המשמש פתיחה להבאת מקור הסותר את המקור הקודם. סמוך למקור זה את המקור דלהלן ותמצא אותם סותרים זה את זה<ref> כל צורות הפועל "רמי" (כגון: "רמינהו"; "רמי"; "רמית"; "רומיא"; "מירמא") משמשות פתיחה להעלאת סתירה בין שני מקורות בעלי סמכות שווה (מפסוק על פסוק, ממשנה על משנה, מברייתא על ברייתא), בניגוד לצורות השונות של הפועל "אותב" (כגון: "איתיביה"; "מתיבי"; "מותיב"; "אותבינן") המשמשות פתיחה להעלאת סתירה ממקור בעל סמכות גבוהה יותר משל זה שמקשים עליו (ממקרא על תנא או מתנא על אמורא וכדומה).</ref> | ||