119
עריכות
מונחים שכיחים בתלמוד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
ויקיפיד מנוסה (שיחה | תרומות) (←צריכא) |
ויקיפיד מנוסה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ערך זה כולל מונחים שכיחים בתלמוד שמקורן ב[[:קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת|אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]], (למונחים שנמצאים פחות מעשר פעמים בש"ס ראה [[:קטגוריה:ביטויים תלמודיים|ביטויים תלמודיים]]) | ערך זה כולל מונחים שכיחים בתלמוד שמקורן ב[[:קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת|אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]], (למונחים שנמצאים פחות מעשר פעמים בש"ס ראה [[:קטגוריה:ביטויים תלמודיים|ביטויים תלמודיים]]) | ||
==פשיטא== | |||
א. ביטוי [[תלמוד]]י המשמש תמיהה על הבאת דבר המובן מאליו, ומשמעו: והרי הדבר פשוט ומובן מאליו ואין צורך להזכירו {{מקור|("פשיטא?! מאי למימרא?" - נדרים טז, א)}}. בדרך כלל התשובה על שאלת "פשיטא" במובן זה פותחת ב"צריכא" - הדבר צריך להאמר, או ב"לא צריכא ד..." - אין הדבר צריך להאמר אלא במקרה זה וזה. | |||
ב. ביטוי תלמודי המשמש פתיחה להבאת חלק מן הבעיה שפתרונו ידוע לנו, כדי להגביל את תחומי השאלה המובאת לאחר מכן. מביאים דבר פשוט שאין בו מקום לספק, כדי להביא אחריו דבר שאינו פשוט, שמסופקים בו {{מקור|("פשיטא היכא... אלא היכא... מאי?" - פשוט הוא הדבר במקרה א, אבל במקרה ב מה הדין. וכן: "אמר פלוני: פשיטא לי... בעי פלוני... מהו" - הדבר הראשון ברור לו לפלוני, אבל בדבר השני הוא מסופק)}}. | |||
==והא תניא איפכא== | ==והא תניא איפכא== | ||
ביטוי תמיהה בתלמוד שמשמעו: והרי היפוכו של דבר שנינו בברייתא? | ביטוי תמיהה בתלמוד שמשמעו: והרי היפוכו של דבר שנינו בברייתא? | ||