אדר היקר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 44: שורה 44:




ראה: [[כתבי הראי"ה]]






 
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:כתבי ענקי הרוח]]
[[קטגוריה: ספרי אמונה]]
[[קטגוריה: ספרי אמונה]]
[[קטגוריה:כתבי הראי"ה]]
[[קטגוריה:כתבי הראי"ה]]

גרסה מ־10:45, 15 באוגוסט 2010

אחד מספרי הרב קוק. נכתב על האדר"ת אך עוסק הרבה בענינים אמוניים שאינם קשורים לאדר"ת.

ענינים הנידונים בספר

  • תולדות האדר"ת.
  • חשיבות לימוד האמונה.
  • התנועה הציונית.
  • האהבה לבורא.
  • הכפירה.

הוצאת הספר

הספר יצא לראשונה בתחילת שנת תרס"ו.

באותה שנה יצא גם הספר עקבי הצאן- קובץ מאמרים של הרב בנושאים שונים.

בשנת תשכ"ז הוציא הרצי"ה את הספרים הללו מחדש בכרך אחד וצירף להם עשרים מכתבים של האדר"ת.

נושאי הפרקים

בראש הספר יש מאמר בשם "מעט צרי" המהוה כעין הקדמה. הוא עוסק בעיקר בחשיבות לימוד אמונה.

פרק א' עוסק בערך של סיפורי צדיקים.

פרק ב' עוסק בסיפור חיי משפחת האדר"ת ומצב הדור ההוא.

פרק ג' עוסק באהבת ה'.

פרק ד' הוא ארוך ועוסק בכמה נושאים. ביניהם: הכפירה, האדר"ת, הפלפול.

פרק ה' חוזר לעסוק באדר"ת והרב מביא בו ציטוטים רבים מצוואת האדר"ת.

ענינים הלכתיים בספר

אמנם הספר עוסק בעניני אמונה אך מוזכרים בו כמה ענינים הלכתיים.

  • מקור החיוב לקיים מנהגים- אמנם בגמרא (פסחים נא) מוסמכת החובה לקיים מנהגים על הפסוק "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך" אך הרב קוק כותב שאין כל חיוב מן התורה, הנביאים, או מדברי חכמים לקיים מנהגים. הוא כותב שמקור התוקף של מנהג הוא אהבת האומה.
  • מקור החיוב לקיים מצוות דרבנן- אמנם דעת הרמב"ם שצוונו על קיום מצוות דרבנן בפסוק "לא תסור" וכל העובר על דין דרבנן עושה איסור תורה ממש, הרמב"ן בהשגות על ספר המצוות בהתחלה, כותב שאין זה כלול ב"לא תסור". היו שהסבירו בדעת הרמב"ן שמקור החיוב הוא בעצם מסברה שה' רוצה שנשמע לדברי החכמים. הרב קוק טוען שהיסוד העיקרי לחיוב מצוות דרבנן הוא אהבת האומה.


ראה: כתבי הראי"ה