שלוש השבועות: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (??? הועבר לג' השבועות: השם הראוי לדף...) |
(תיקון כתב קל) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==השימוש בהם ע"י מתנגדי הציונות== | ==השימוש בהם ע"י מתנגדי הציונות== | ||
שלושת השבועות שימשו מקור למתנגדים לציונות ולעליה לארץ ישראל, שטענתם שבכך | שלושת השבועות שימשו מקור למתנגדים לציונות ולעליה לארץ ישראל, שטענתם שבכך עוברים על השבועה שלא למרוד באומות ושלא לעלות בחומה, וכן כל השבועה שלא לדחוק את הקץ. | ||
==הסברים של תומכי הציונות== | ==הסברים של תומכי הציונות== | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
* [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] (בשיחה בספר "מתוך התורה הגואלת") מסביר שמדובר ב[[מדרש]] ולא ב[[הלכה]], וראייתו שלא מצינו מבין הפוסקים שפסקו שבועות אלו להלכה. ה"[[אור שמח]]" (רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק) כתב לאחר החלטת האומות בועידת סן-רמו על נתינת ארץ ישראל כבית לאומי ליהודים "סר פחד השבועות". הרצי"ה מראה שזה כשיטתו, שהרי לא אמר ש"סר איסור השבועות" אלא "פחד השבועות". | * [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] (בשיחה בספר "מתוך התורה הגואלת") מסביר שמדובר ב[[מדרש]] ולא ב[[הלכה]], וראייתו שלא מצינו מבין הפוסקים שפסקו שבועות אלו להלכה. ה"[[אור שמח]]" (רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק) כתב לאחר החלטת האומות בועידת סן-רמו על נתינת ארץ ישראל כבית לאומי ליהודים "סר פחד השבועות". הרצי"ה מראה שזה כשיטתו, שהרי לא אמר ש"סר איסור השבועות" אלא "פחד השבועות". | ||
* יש שסברו שמדובר בשבועה הדדית, ומאחר והגויים לא קיימו את חלקם שלא להשתעבד בישראל | * יש שסברו שמדובר בשבועה הדדית, ומאחר והגויים לא קיימו את חלקם שלא להשתעבד בישראל יותר מדי, גם אנו איננו מחוייבים לחלקנו, כדין כל הסכם הדדי שאם צד אחד מפר את ההסכם הצד השני אינו מחוייב לקיימו. | ||
* יש שסברו שמאחר והגויים נתנו אישור להקמת בית לאומי ליהודים בארץ בהחלטות ועד הלאומים, הצהרת בלפור וכו' אין כאן עוד עלייה בחומה ומרידה באומות. | * יש שסברו שמאחר והגויים נתנו אישור להקמת בית לאומי ליהודים בארץ בהחלטות ועד הלאומים, הצהרת בלפור וכו' אין כאן עוד עלייה בחומה ומרידה באומות. | ||
* יש שסברו שהשבועות נתונות במחלוקת בין רב יהודה שסובר שאין לעלות לארץ ל[[רבי זירא]] שעלה לארץ ודורש שם את הפסוקים בצורה אחרת. | * יש שסברו שהשבועות נתונות במחלוקת בין רב יהודה שסובר שאין לעלות לארץ ל[[רבי זירא]] שעלה לארץ ודורש שם את הפסוקים בצורה אחרת. | ||
גרסה מ־16:06, 1 בספטמבר 2010
|
|
שלושה שבועות שהשביע הקב"ה את ישראל והאומות לגבי הגלות.
המקור
המקור הוא בגמרא (כתובות קיא.) האומרת: "לכדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר: ג' שבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי ...לכדרבי לוי דאמר: שש שבועות הללו למה? תלתא (שלושה) - הני דאמרן (אותם שאמרנו), אינך (האחרים) - שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ, ושלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים. "בצבאות או באילות השדה" - אמר רבי אלעזר: אמר להם הקב"ה לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה - מוטב, ואם לאו - אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה".
המדרש דורש את לשון השבועה שנאמר בשיר השירים "השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ".
המהר"ל (נצח ישראל פרק כ"ד) מסביר שהגלות היא נגד טבע העולם, ולפיכך היה צריך לעגן אותה בשבועות, כי אחרת היה עם ישראל באופן טבעי חוזר מעצמו לארץ, או שהגויים היו מכלים את עם ישראל. אבל השבועות יוצרות הכרח במציאות להשאיר כך את המצב הלא נורמלי של ישראל בגלות.
השימוש בהם ע"י מתנגדי הציונות
שלושת השבועות שימשו מקור למתנגדים לציונות ולעליה לארץ ישראל, שטענתם שבכך עוברים על השבועה שלא למרוד באומות ושלא לעלות בחומה, וכן כל השבועה שלא לדחוק את הקץ.
הסברים של תומכי הציונות
רבנים רבים נתנו הסברים למה שלושת השבועות אינם שוללים את הציונות:
- הרב צבי יהודה הכהן קוק (בשיחה בספר "מתוך התורה הגואלת") מסביר שמדובר במדרש ולא בהלכה, וראייתו שלא מצינו מבין הפוסקים שפסקו שבועות אלו להלכה. ה"אור שמח" (רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק) כתב לאחר החלטת האומות בועידת סן-רמו על נתינת ארץ ישראל כבית לאומי ליהודים "סר פחד השבועות". הרצי"ה מראה שזה כשיטתו, שהרי לא אמר ש"סר איסור השבועות" אלא "פחד השבועות".
- יש שסברו שמדובר בשבועה הדדית, ומאחר והגויים לא קיימו את חלקם שלא להשתעבד בישראל יותר מדי, גם אנו איננו מחוייבים לחלקנו, כדין כל הסכם הדדי שאם צד אחד מפר את ההסכם הצד השני אינו מחוייב לקיימו.
- יש שסברו שמאחר והגויים נתנו אישור להקמת בית לאומי ליהודים בארץ בהחלטות ועד הלאומים, הצהרת בלפור וכו' אין כאן עוד עלייה בחומה ומרידה באומות.
- יש שסברו שהשבועות נתונות במחלוקת בין רב יהודה שסובר שאין לעלות לארץ לרבי זירא שעלה לארץ ודורש שם את הפסוקים בצורה אחרת.