הושענא רבה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (הושענא רבא הועבר להושענא רבה) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
כ"א בתשרי. יום בו נוהגים להקיף את התיבה | כ"א בתשרי, היום השביעי של חג ה[[סוכות]]. יום בו נוהגים להקיף את התיבה שבע הקפות עם [[ארבעת המינים]] תוך כדי אמירת [[הושענות]], משום כך נקרא "הושענא רבא". | ||
== מנהגי היום == | == מנהגי היום == | ||
ביום זה, על פי תורת ה[[קבלה]], נחתם סופית דינו של האדם ונכתבת פתקתו לשנה הבאה. משום כך ישנו מנהג להשאר ער בלילה וללמוד תורה או לקרוא "תיקון" מיוחד לליל הושענא רבא, כפי שועושים בליל [[שבועות]]. יש נוהגים לקרוא את כל [[ספר דברים]]. | |||
ביום | ביום הושענא רבא מתפללים [[פסוקי דזמרא]] של [[שבת]] ו[[יום טוב]], אלא שמוסיפים את "[[מזמור לתודה]]", ולא אומרים [[נשמת כל חי]]. | ||
בקהילות האשכנזים, יש נוהגים שה[[שליח צבור|חזן]] לובש [[קיטל]]. | |||
לאחר תפילת [[שחרית]] (עם [[יעלה ויבוא]] ל[[סוכות]]) ו[[הלל]] אומרים "הושענות" ובהם מקיפים את התיבה שבע פעמים. לאחר ההושענות מקיימים את מנהג ה[[נביאים]] וחובטים [[ערבה]]. לחביטת ערבה לוקחים חמש ערבות אגודות יחד. יש הנוהגים לקחת יותר ([[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] היה נוהג לקחת ענף גדול של עץ ערבה). חובטים את הערבה חמש פעמים (ויש נוהגים יותר) ואומרים "קול מבשר, מבשר ואומר". | |||
לאחר תפילת [[שחרית]] (עם [[יעלה ויבוא]] ל[[סוכות]]) ו[[הלל]] אומרים "הושענות" ובהם מקיפים את התיבה | |||
לאחר מכן מתפללים [[מוסף]] לסוכות. | לאחר מכן מתפללים [[מוסף]] לסוכות. | ||
[[קטגוריה:מועדים]] | [[קטגוריה:מועדים]] | ||
[[קטגוריה:סוכות]] | |||
גרסה מ־21:33, 28 בספטמבר 2010
|
|
כ"א בתשרי, היום השביעי של חג הסוכות. יום בו נוהגים להקיף את התיבה שבע הקפות עם ארבעת המינים תוך כדי אמירת הושענות, משום כך נקרא "הושענא רבא".
מנהגי היום
ביום זה, על פי תורת הקבלה, נחתם סופית דינו של האדם ונכתבת פתקתו לשנה הבאה. משום כך ישנו מנהג להשאר ער בלילה וללמוד תורה או לקרוא "תיקון" מיוחד לליל הושענא רבא, כפי שועושים בליל שבועות. יש נוהגים לקרוא את כל ספר דברים.
ביום הושענא רבא מתפללים פסוקי דזמרא של שבת ויום טוב, אלא שמוסיפים את "מזמור לתודה", ולא אומרים נשמת כל חי.
בקהילות האשכנזים, יש נוהגים שהחזן לובש קיטל.
לאחר תפילת שחרית (עם יעלה ויבוא לסוכות) והלל אומרים "הושענות" ובהם מקיפים את התיבה שבע פעמים. לאחר ההושענות מקיימים את מנהג הנביאים וחובטים ערבה. לחביטת ערבה לוקחים חמש ערבות אגודות יחד. יש הנוהגים לקחת יותר (הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא היה נוהג לקחת ענף גדול של עץ ערבה). חובטים את הערבה חמש פעמים (ויש נוהגים יותר) ואומרים "קול מבשר, מבשר ואומר".
לאחר מכן מתפללים מוסף לסוכות.