שיחת תבנית:הידעת?/ז' טבת ה'תש"ע: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←ביסוס הדברים) |
מ (←ביסוס הדברים) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
== ביסוס הדברים == | == ביסוס הדברים == | ||
:כדאי לעיין ב[[תבנית הידעת?/ז' טבת ה'תש"ע|גוף הערך]] ובמקורות שנזכרו שם. | |||
כתוב בגמרא {{מקור|(סוטה מח.)}}: "זמרי גברי ועני נשי - פריצותא, זמרי נשי ועני גברי - כאש בנעורת", א"כ בפירוש מבואר שאף נשים רבות ששרות - זה פריצותא {{מקור|(שו"ת מִשנה הלכות חי"א סי' נד וחי"ד סי' כו ד"ה והנה פשוט; תשובת הגרא"ד הורביץ ראב"ד דק"ק שטרסבורג בצרפת - מובאת בשרידי אש, מהד' ירושלים תשנ"ט, ח"א עמ' שצד; הרב יעקב אריאל שליט"א;}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=873&st=&pgnum=30 שו"ת אבני ישפה, לרבי ישראל פסח פיינהדלר שליט"א, ח"ב או"ח סי' ה ענף א]{{מקור|;}} [http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=23756 הרב יוסף אלנקווה]{{מקור|; ועוד)}}, ואם הגברים עונים אחריהם - זה חמור יותר: "כאש בנעורת". | כתוב בגמרא {{מקור|(סוטה מח.)}}: "זמרי גברי ועני נשי - פריצותא, זמרי נשי ועני גברי - כאש בנעורת", א"כ בפירוש מבואר שאף נשים רבות ששרות - זה פריצותא {{מקור|(שו"ת מִשנה הלכות חי"א סי' נד וחי"ד סי' כו ד"ה והנה פשוט; תשובת הגרא"ד הורביץ ראב"ד דק"ק שטרסבורג בצרפת - מובאת בשרידי אש, מהד' ירושלים תשנ"ט, ח"א עמ' שצד; הרב יעקב אריאל שליט"א;}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=873&st=&pgnum=30 שו"ת אבני ישפה, לרבי ישראל פסח פיינהדלר שליט"א, ח"ב או"ח סי' ה ענף א]{{מקור|;}} [http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=23756 הרב יוסף אלנקווה]{{מקור|; ועוד)}}, ואם הגברים עונים אחריהם - זה חמור יותר: "כאש בנעורת". | ||
גרסה מ־11:34, 6 באוקטובר 2010
|
ביסוס הדברים
- כדאי לעיין בגוף הערך ובמקורות שנזכרו שם.
כתוב בגמרא (סוטה מח.): "זמרי גברי ועני נשי - פריצותא, זמרי נשי ועני גברי - כאש בנעורת", א"כ בפירוש מבואר שאף נשים רבות ששרות - זה פריצותא (שו"ת מִשנה הלכות חי"א סי' נד וחי"ד סי' כו ד"ה והנה פשוט; תשובת הגרא"ד הורביץ ראב"ד דק"ק שטרסבורג בצרפת - מובאת בשרידי אש, מהד' ירושלים תשנ"ט, ח"א עמ' שצד; הרב יעקב אריאל שליט"א; שו"ת אבני ישפה, לרבי ישראל פסח פיינהדלר שליט"א, ח"ב או"ח סי' ה ענף א; הרב יוסף אלנקווה; ועוד), ואם הגברים עונים אחריהם - זה חמור יותר: "כאש בנעורת".
ובטעם הדבר - הדברים פשוטים שבדבר שחביב לא אומרים - "תרי קלי לא משתמעי" (מגילה כא: מ"ב סי' תפח ס"ק ח), וא"כ ברור שדבר שאמרו עליו חז"ל (ברכות כד. ועוד): "קול באשה ערוה" הוא חביב, שהרי אמרו חז"ל (חגיגה יא: רש"י דברים יב, כה): "גזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן" (אבני ישפה שם; שו"ת שרידי אש, להגרי"י ויינברג זצ"ל, ח"א סוף סי' קכא, עמ' שצד; ועוד).
ויש להוסיף, שאפילו אילו לא היה 'יצרא דעריות', מ"מ י"ל שכל הדין ששני קולות לא נשמעים יחדיו, הוא רק בדברים שצריך לשמוע את הקולות במדוייק, אך בשמיעת קול האשה האיסור הוא בעצם ההנאה מקול ואפילו אם איננו מזהה את המילים במדוייק, ולכן אף אם כששומע כמה נשים ואינו מבחין במדוייק במילים - עובר באיסור (הגרי"ש אלישיב שליט"א).
יש להדגיש כי לא נמצא שום חולק על דבר זה, ואף שמפוסם בציבור שיש היתר לשמוע זה של מקהלה - אין מקור לדבר.