מלווה מלכה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (מלוה מלכה הועבר למלווה מלכה) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
סעודה הנערכת | סעודה הנערכת ב[[מוצאי שבת]], שבה מלווים את שבת המלכה בצאתה כשם שקיבלו אותה בכניסתה. | ||
לכתחילה, ישתדל האדם לאכול פת בסעודת מלוה מלכה, ואפילו אינו צריך אלא ל[[כזית]]; אך אם קשה לו לאכול סעודה נוספת זו, ניתן להסתפק במיני מאפה; ואם אינו יכול, יאכל לפחות מיני פירות. | |||
==דיני הסעודה== | |||
את הסעודה יש לקיים עד ארבע שעות מצאת השבת, ואם לא - יאכל עד חצות, ויש אומרים שאם לא אכל עד חצות - זמנה כל הלילה. ויש מי שכתב שאם לא אכל סעודת 'מלוה-מלכה' כל הלילה - יאכלנה ליום ראשון {{מקור|(ראה בהגהות הגאון}} [[הרב אביגדר נבנצאל]] {{מקור|על משנ"ב, מהדורת "ביצחק יקרא", סימן ש ס"ק ב<ref>מובא ב[[תבנית:הידעת?/י' אדר ה'תשס"ט|פינת הידעת?]].</ref>; ובאשל אברהם לרב מבוטשאש, סימן קעד ס"ק ד כתב ששמע שגדולי הדור מנהיגים לאכול (בדיעבד) סעודה זו באחד בשבת, ואפילו עד}} [[יום שלישי]] {{מקור|ב}}[[שבת]]{{מקור|-קודש)}}. | |||
== | |||
את הסעודה יש לקיים עד ארבע שעות מצאת | |||
בסעודה זו חייבים אנשים ונשים כאחד. | בסעודה זו חייבים אנשים ונשים כאחד. | ||
| שורה 13: | שורה 11: | ||
== סעודת דוד המלך == | == סעודת דוד המלך == | ||
בסעודת "מלוה מלכה" אומרים: "דא היא סעודתא דדוד מלכא" - זאת היא הסעודה של דוד המלך. הטעם לכך הוא, לפי שדוד המלך ביקש מאת ה': "הודיעני ה' קצי", ואמר לו הקב"ה: "בשבת תמות". ולכן, בכל מוצאי שבת כאשר השבת עברה והוא לא מת, היה דוד המלך וכל בני ביתו שמחים ועושים סעודה גדולה, ובלי ספק שגם כל ישראל היו שמחים ועושים סעודות. | בסעודת "מלוה מלכה" אומרים: "דא היא סעודתא דדוד מלכא" - זאת היא הסעודה של [[דוד המלך]]. הטעם לכך הוא, לפי שדוד המלך ביקש מאת ה': "הודיעני ה' קצי", ואמר לו הקב"ה: "בשבת תמות". ולכן, בכל מוצאי שבת כאשר השבת עברה והוא לא מת, היה דוד המלך וכל בני ביתו שמחים ועושים סעודה גדולה, ובלי ספק שגם כל ישראל היו שמחים ועושים סעודות. | ||
[[קטגוריה:שבת ומועד]] | |||
גרסה מ־22:35, 13 בנובמבר 2010
|
|
סעודה הנערכת במוצאי שבת, שבה מלווים את שבת המלכה בצאתה כשם שקיבלו אותה בכניסתה.
לכתחילה, ישתדל האדם לאכול פת בסעודת מלוה מלכה, ואפילו אינו צריך אלא לכזית; אך אם קשה לו לאכול סעודה נוספת זו, ניתן להסתפק במיני מאפה; ואם אינו יכול, יאכל לפחות מיני פירות.
דיני הסעודה
את הסעודה יש לקיים עד ארבע שעות מצאת השבת, ואם לא - יאכל עד חצות, ויש אומרים שאם לא אכל עד חצות - זמנה כל הלילה. ויש מי שכתב שאם לא אכל סעודת 'מלוה-מלכה' כל הלילה - יאכלנה ליום ראשון (ראה בהגהות הגאון הרב אביגדר נבנצאל על משנ"ב, מהדורת "ביצחק יקרא", סימן ש ס"ק ב[1]; ובאשל אברהם לרב מבוטשאש, סימן קעד ס"ק ד כתב ששמע שגדולי הדור מנהיגים לאכול (בדיעבד) סעודה זו באחד בשבת, ואפילו עד יום שלישי בשבת-קודש).
בסעודה זו חייבים אנשים ונשים כאחד.
יש באדם עצם אחד ששמו נסכוי, וגם שמו לוז, ואינו נהנה באכילה כי אם במוצאי שבת, ואבר זה אינו נימוח וממנו נתהוה האדם כאשר יקום בתחיית המתים, ושרשו עיקרו מעצם השמים [אליה רבה בשם מט"מ].
סעודת דוד המלך
בסעודת "מלוה מלכה" אומרים: "דא היא סעודתא דדוד מלכא" - זאת היא הסעודה של דוד המלך. הטעם לכך הוא, לפי שדוד המלך ביקש מאת ה': "הודיעני ה' קצי", ואמר לו הקב"ה: "בשבת תמות". ולכן, בכל מוצאי שבת כאשר השבת עברה והוא לא מת, היה דוד המלך וכל בני ביתו שמחים ועושים סעודה גדולה, ובלי ספק שגם כל ישראל היו שמחים ועושים סעודות.
- ↑ מובא בפינת הידעת?.