תבנית:הידעת?/ד' אדר א' ה'תשע"א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''משנכנס [[אדר]] מרבים ב[[שמחה]]''' {{מקור|בבלי:תענית כט א$תענית כט.|כן}}
'''[[סיפור יציאת מצרים|כדי שישאלו התינוקות]]'''


יש מי שכתב ש[[רש"י]] סובר שאין להרבות בשמחה אלא באדר שני, ולא באדר ראשון {{מקור|פרקי השנה ח"א עמ' ריב בשם שו"ת שאלת יעב"ץ ח"ב סי' פח ושו"ת תשובה מאהבה ח"ב סי' שא|כן}}.
ב[[שיבולי הלקט]] {{מקור|(ענין פורים סימן ר)}} כותב:
 
:"מה שאמרו {{מקור|[כל הציבור]}} בשעת קריאת המגילה 'איש יהודי' וגו', 'ויתלו את [[המן]]', 'ל[[יהודים]] היתה אורה', 'כי [[מרדכי היהודי]]' שנהגו העם לאומרם בפה אחד, אינו חובה ולא [[מנהג]] אלא שמחת תינוקות וקולות לפניהן כדי שישמחו
אכן, יש מחכמי זמנינו שנחלקו ע"ז, וסוברים שלפי שנפסק {{מקור|שו"ע או"ח תרצז$רמ"א בסוף שו"ע או"ח|כן}} שב[[פורים קטן]] ירבה קצת בשמחה, א"כ כל החודש כולו באותו גדר. {{מקור|(בדומה לזה מובא במקראי קודש, להר"ר משה הררי שליט"א בשם הג"ר אביגדר נבנצל שליט"א שהארת חודש אדר מתחילת מ}}[[שבת מברכים]] {{מקור|של חודש אדר ראשון, ע"ש)}}.
:וגם בראותם שינוי כזה שואלין מה זה, ומתוך כך אתה בא לספר ולהגיד גבורותיו של בורא למען ישמעו ולמען ילמדו ל[[יראת שמים|יראה אותו]] כל הימים".

גרסה מ־20:04, 30 בינואר 2011

כדי שישאלו התינוקות

בשיבולי הלקט (ענין פורים סימן ר) כותב:

"מה שאמרו [כל הציבור] בשעת קריאת המגילה 'איש יהודי' וגו', 'ויתלו את המן', 'ליהודים היתה אורה', 'כי מרדכי היהודי' שנהגו העם לאומרם בפה אחד, אינו חובה ולא מנהג אלא שמחת תינוקות וקולות לפניהן כדי שישמחו
וגם בראותם שינוי כזה שואלין מה זה, ומתוך כך אתה בא לספר ולהגיד גבורותיו של בורא למען ישמעו ולמען ילמדו ליראה אותו כל הימים".