רבי דוב בער שניאורי: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי דוב בער שניאורסון המוכנה האדמו"ר האמצעי- מאדמו"רי חסידות חב"ד.

תולדות חייו

נולד בט' בכסלו תקל"ד לרבי שניאור זלמן מלאדי- בעל התניא מייסד חב"ד. נקרא על שם המגיד ממזריטש, כיוון שנולד בתוך שנת האבל על פטירתו.

מנעוריו הצטיין בכשרונות רבים ומגוונים. בשנת תק"ן, בהיותו בן שש-עשרה, נתמנה על ידי אביו להיות מדריך ב"חדר" בלובאוויטש.

בשנת תקע"ג החל למלא את מקומו של אביו באדמו"רות. הוא התיישב בלובאוויטש כיוון שלאדי נחרבה במלחמה עם נפוליאון.

היה כמה מחסידיו של ר' שניאור זלמן שלא קבלו את מרותו, והלכו אחרי רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטראשולה, בעל "עבודת הלוי", תלמידו של ר' שניאור זלמן. בין השניים פרצה מחלוקת עקרונית בענין הדבקות החיצונית בתפילה, והם הפסיקו להתרועע. אמנם, רוב תלמידיו של ר' שניאור זלמן הלכו אחרי ר' דוב בער. לפי המסורת המקובלת בחב"ד, בזמן כהנתו התווספו לחסידות כחמישה-עשר אלף חסידים. בשנת תקפ"ב הוציא כרוז בו הוא הקורא לחסידיו בו הוא קורא להם לעסוק בעבודת כפיים וביחוד בחקלאות, וביוזמתו הוקמה המושבה החסידיית הראשונה באוקראינה-רומנובקה על יד העיר הגדולה חרסון. הוא אף ישב בעצמו במושבות למשך כחצי שנה כדי להתרשם מקורב באורח חייהם של המתיישבים ולהכיר את בעיותיהם. הוא המשיך את פועלו של אביו בגיוס כספים למען ארץ ישראל, ובשנת תקע"ט יצא בקיראה ליישב את חברון. בעקבות מחלה בלבו נאלץ למתן את פעלותיו, והתחלק בעבודה זו עם אחיו ואחיינו. בקיץ תקפ"ה נסע בהוראת רופאיו לקארלסבאד, ובדרך נפגש עם רבי עקיבא איגר ורבי מרדכי בנעט, והתרשמו אחד מהשני, והור כתב לבנו שהלוואי וכל חכמי וואהלין, פולין וליטא יהיו כמותם. בתחילת שנת תקפ"זנאסר עקב הלשנת יהודים עם כמה רבנים נוספים, בחשד לאיסוף כספים למרידה במלכות ולשליחת שוחד לתורכים ששלטו בארץ.