רבי יחיא צאלח: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יחיא צאלח''' הידוע בכינוייו '''מהרי"ץ''' (ביהדות תימן) או '''מהרי"ץ-צאלח''' (בספרות השו"ת עקב כינויים של גדולי ישראל אחרים בכינויים דומים) היה ראב"ד בתימן ורבו הבלתי מוכתר של הזרם ה'בלדי' בתימן ([[ר' יעקב ספיר]] (רב ארצישראלי שביקר בתימן לפני כמאה חמישים שנה) בספרו אומר שקיבלו את פסיקות מהרי"ץ בתימן כמו את השו"ע או הרמ"א). | '''רבי יחיא צאלח''' הידוע בכינוייו '''מהרי"ץ''' (ביהדות תימן) או '''מהרי"ץ-צאלח''' (בספרות השו"ת עקב כינויים של גדולי ישראל אחרים בכינויים דומים) היה ראב"ד בתימן ורבו הבלתי מוכתר של הזרם ה'בלדי' בתימן ([[ר' יעקב ספיר]] (רב ארצישראלי שביקר בתימן לפני כמאה חמישים שנה) בספרו אומר שקיבלו את פסיקות מהרי"ץ בתימן כמו את השו"ע או הרמ"א). | ||
מהרי"ץ נולד לאביו ר' יוסף בן ר' צאלח הדיין בחודש [[חשוון]] תע"ד. למד תורה מאת סבו ר' צאלח, ר' דוד משרקי הרב יחיא קרואני והרב סעדיה קטיעי. מהרי"ץ שמר את הכלל של [[בן זומא]] "איזהו חכם הלומד מכל אדם" ולמד אצל קשת רחבה של מורי הוראה. | מהרי"ץ נולד לאביו ר' יוסף בן ר' צאלח הדיין בחודש [[חשוון]] תע"ד נפטר בשנת תקס"ה. למד תורה מאת סבו ר' צאלח בן יחיא, ר' דוד משרקי הרב יחיא קרואני והרב סעדיה קטיעי. מהרי"ץ שמר את הכלל של [[בן זומא]] "איזהו חכם הלומד מכל אדם" ולמד אצל קשת רחבה של מורי הוראה. | ||
בתקופתו החלו בתימן לפסוק כפסיקת ה[[שולחן ערוך]] ולהתפלל בנוסח הנהוג ב[[ארץ ישראל]], בשונה מהמסורת שהיתה בתימן, לנהוג כדעת ה[[רמב"ם]], והוא פעל רבות כדי שיחזרו למנהגי תימן המקוריים, ואף הסביר בספריו את הטעמים להם. | |||
מחיבוריו: | מחיבוריו: |
גרסה מ־00:00, 26 באפריל 2011
|
רבי יחיא צאלח הידוע בכינוייו מהרי"ץ (ביהדות תימן) או מהרי"ץ-צאלח (בספרות השו"ת עקב כינויים של גדולי ישראל אחרים בכינויים דומים) היה ראב"ד בתימן ורבו הבלתי מוכתר של הזרם ה'בלדי' בתימן (ר' יעקב ספיר (רב ארצישראלי שביקר בתימן לפני כמאה חמישים שנה) בספרו אומר שקיבלו את פסיקות מהרי"ץ בתימן כמו את השו"ע או הרמ"א).
מהרי"ץ נולד לאביו ר' יוסף בן ר' צאלח הדיין בחודש חשוון תע"ד נפטר בשנת תקס"ה. למד תורה מאת סבו ר' צאלח בן יחיא, ר' דוד משרקי הרב יחיא קרואני והרב סעדיה קטיעי. מהרי"ץ שמר את הכלל של בן זומא "איזהו חכם הלומד מכל אדם" ולמד אצל קשת רחבה של מורי הוראה.
בתקופתו החלו בתימן לפסוק כפסיקת השולחן ערוך ולהתפלל בנוסח הנהוג בארץ ישראל, בשונה מהמסורת שהיתה בתימן, לנהוג כדעת הרמב"ם, והוא פעל רבות כדי שיחזרו למנהגי תימן המקוריים, ואף הסביר בספריו את הטעמים להם.
מחיבוריו:
- שו"ת פעולת צדיק.
- חלק הדקדוק-תוצאות חיים- דקדוקי קריאה על כל התנ"ך.
- זבח תודה- על הלכות שחיטה בשו"ע.
- שערי קדושה- קיצור ספרו זבח תודה.
- פירוש על שלוש מגילות.
- מגילת תימן- על ההיסטוריה של תימן(רובה אבדה).
- מעיל קטון- על השל"ה.
- שערי טהרה- הלכות נידה
נראה מן המהדורה הראשונה של תכלאל "עץ חיים" ומהערותיו במהדורות האחרונות כי בתחילה פסק כשולחן ערוך ואף גרס בתפילה כמנהג השאמי, ולאחר מכן חזר בו מחלק גדול מהדברים.