רבי יוסף מטראני: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''רבי יוסף מטראני''' ('''מהרי"ט''' או '''מהרימ"ט''' כדי להבדילו מרבי יוסף טאיטאצאק שקדם לו ונקרא מהרי"ט), מח...) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יוסף מטראני''' ('''מהרי"ט''' או '''מהרימ"ט''' כדי להבדילו מ[[רבי יוסף | '''רבי יוסף מטראני''' ('''מהרי"ט''' או '''מהרימ"ט''' כדי להבדילו מ[[רבי יוסף טאיטצאק]] שקדם לו ונקרא מהרי"ט), מחשובי ה[[פוסק]]ים ה[[אחרונים]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד כנראה בכ"ו ב[[תשרי]] שכ"ט ב[[צפת]] לרבי משה טראני- ה[[מבי"ט]]- מגדולי הפוסקים ומחשובי רבני צפת. כשהיה בן שתים עשרה, נפטר אביו, והוא אומץ על ידי אחיו רבי שלמה, אולם הוא התמנה לכהן כרב ב[[מצרים]], ורבי יוסף אומץ על ידי רבי שלמה סאגיש- ממקובלי צפת, ומאז החשיבו רבי יוסף למורו ורבו. בשנת שמ"ו נישא, והפך לגיסם של ר' שלמה קארו ורבי אברהם שלום (שלושתם נשאו שלוש אחיות). לאחר חתונתו נאלץ לעבור למצרים מפני שבארץ פרצה מגפה קטלנית, שהרגה, בין השאר, את הר"ש סאגיש. במצרים למד בשקידה ובעיון, ולאחר חמש עשרה שנה שב לצפת. בשנת שנ"ה פרצה שוב מגפה בצפת והוא נמלט ל[[ירושלים]], אולם לאחר זמן קצר חזר לצפת. בשנת שנ"ז יצא לקושטא שבטורקיה יחד עם גיסו רבי אברהם שלום, בשליחות קהילת צפת שנקלעה לקשיים. כעבור שנתיים בטורקיה, חזר לצפת. כשחזר, בשת ש"ס, נפטר רבי יעקב בירב השני (נכדו של מהר"י בירב מחדש הסמיכה) שכיהן כרב קהילת בית יעקב בעיר לאחר פטירת המבי"ט, ורבי יוסף נבחר לכהן תחתיו. בתקופה זו החלה צפת להתדלדל מבחינה גשמית ורוחנית, והרבה מחכמי החלו לעזוב. בשנת שס"ה עבר רבי יוסף לקושטא. בקושטא הסתמך על שולחנה של משפחת הנדיבים בן יעיש, והחל ללמוד תורה וללמד תלמידים ללא דאגות פרנסה. הוא ייסד שם [[ישיבה]] ועמד בראשה. לאחר כעשרים שנה בהן הרביץ תורה בעיר, התמנה לכהן ללא שכר כרב יהודי קושטא. הוא תיקן תקנות, דן דיני תורהו טיפל בענייני הכלל. נפטר בי"ד ב[[תמוז]] שצ"ט. | נולד כנראה בכ"ו ב[[תשרי]] שכ"ט ב[[צפת]] לרבי משה טראני- ה[[מבי"ט]]- מגדולי הפוסקים ומחשובי רבני צפת. כשהיה בן שתים עשרה, נפטר אביו, והוא אומץ על ידי אחיו רבי שלמה, אולם הוא התמנה לכהן כרב ב[[מצרים]], ורבי יוסף אומץ על ידי רבי שלמה סאגיש- ממקובלי צפת, ומאז החשיבו רבי יוסף למורו ורבו. בשנת שמ"ו נישא, והפך לגיסם של ר' שלמה קארו ורבי אברהם שלום (שלושתם נשאו שלוש אחיות). לאחר חתונתו נאלץ לעבור למצרים מפני שבארץ פרצה מגפה קטלנית, שהרגה, בין השאר, את הר"ש סאגיש. במצרים למד בשקידה ובעיון, ולאחר חמש עשרה שנה שב לצפת. בשנת שנ"ה פרצה שוב מגפה בצפת והוא נמלט ל[[ירושלים]], אולם לאחר זמן קצר חזר לצפת. בשנת שנ"ז יצא לקושטא שבטורקיה יחד עם גיסו רבי אברהם שלום, בשליחות קהילת צפת שנקלעה לקשיים. כעבור שנתיים בטורקיה, חזר לצפת. כשחזר, בשת ש"ס, נפטר רבי יעקב בירב השני (נכדו של מהר"י בירב מחדש הסמיכה) שכיהן כרב קהילת בית יעקב בעיר לאחר פטירת המבי"ט, ורבי יוסף נבחר לכהן תחתיו. בתקופה זו החלה צפת להתדלדל מבחינה גשמית ורוחנית, והרבה מחכמי החלו לעזוב. בשנת שס"ה עבר רבי יוסף לקושטא. בקושטא הסתמך על שולחנה של משפחת הנדיבים בן יעיש, והחל ללמוד תורה וללמד תלמידים ללא דאגות פרנסה. הוא ייסד שם [[ישיבה]] ועמד בראשה. לאחר כעשרים שנה בהן הרביץ תורה בעיר, התמנה לכהן ללא שכר כרב יהודי קושטא. הוא תיקן תקנות, דן דיני תורהו טיפל בענייני הכלל. נפטר בי"ד ב[[תמוז]] שצ"ט. | ||
גרסה מ־08:51, 29 במאי 2011
|
|
רבי יוסף מטראני (מהרי"ט או מהרימ"ט כדי להבדילו מרבי יוסף טאיטצאק שקדם לו ונקרא מהרי"ט), מחשובי הפוסקים האחרונים.
תולדות חייו
נולד כנראה בכ"ו בתשרי שכ"ט בצפת לרבי משה טראני- המבי"ט- מגדולי הפוסקים ומחשובי רבני צפת. כשהיה בן שתים עשרה, נפטר אביו, והוא אומץ על ידי אחיו רבי שלמה, אולם הוא התמנה לכהן כרב במצרים, ורבי יוסף אומץ על ידי רבי שלמה סאגיש- ממקובלי צפת, ומאז החשיבו רבי יוסף למורו ורבו. בשנת שמ"ו נישא, והפך לגיסם של ר' שלמה קארו ורבי אברהם שלום (שלושתם נשאו שלוש אחיות). לאחר חתונתו נאלץ לעבור למצרים מפני שבארץ פרצה מגפה קטלנית, שהרגה, בין השאר, את הר"ש סאגיש. במצרים למד בשקידה ובעיון, ולאחר חמש עשרה שנה שב לצפת. בשנת שנ"ה פרצה שוב מגפה בצפת והוא נמלט לירושלים, אולם לאחר זמן קצר חזר לצפת. בשנת שנ"ז יצא לקושטא שבטורקיה יחד עם גיסו רבי אברהם שלום, בשליחות קהילת צפת שנקלעה לקשיים. כעבור שנתיים בטורקיה, חזר לצפת. כשחזר, בשת ש"ס, נפטר רבי יעקב בירב השני (נכדו של מהר"י בירב מחדש הסמיכה) שכיהן כרב קהילת בית יעקב בעיר לאחר פטירת המבי"ט, ורבי יוסף נבחר לכהן תחתיו. בתקופה זו החלה צפת להתדלדל מבחינה גשמית ורוחנית, והרבה מחכמי החלו לעזוב. בשנת שס"ה עבר רבי יוסף לקושטא. בקושטא הסתמך על שולחנה של משפחת הנדיבים בן יעיש, והחל ללמוד תורה וללמד תלמידים ללא דאגות פרנסה. הוא ייסד שם ישיבה ועמד בראשה. לאחר כעשרים שנה בהן הרביץ תורה בעיר, התמנה לכהן ללא שכר כרב יהודי קושטא. הוא תיקן תקנות, דן דיני תורהו טיפל בענייני הכלל. נפטר בי"ד בתמוז שצ"ט.
תלמידיו
על פי עדות בנו רבי משה, היו לרבי יוסף "שמונים תלמידים משקים ודולים תורה ותעודה". המפורסם שבהם הוא רבי חיים בנבנישתי, בעל "כנסת הגדולה".
חיבוריו
- שו"ת מהרי"ט- שני חלקים. התכתב עם גדולי דורו.
- חידושי מהרי"ט- עאל מסכת קידושין, חלק ממסכת שבת וממסכת כתובות.
- צפנת פענח- דרשות לתורה ולמועדים.
- שמות גיטין.
- צורת הבית- על צורת בית המקדש ותבניתו.
- תשובות ופסקי מהרי"ט החדשים- (יצא לאור בשנת תשל"ח) לקט פסקים ותשובות שלא נדפסו או נדפסו בכתבי תלמידיו.
כתבים שלא נדספו
- חידושים למסכת שביעית, שבת, יומא, יבמות,
סוטה, סנהדרין, שבועות, ערכין ונגעים.
- חידושים על הרי"ף, הר"ן ועוד ראשונים.
- פירוש על פירוש הרא"ם (רבי אליהו מזרחי) לתורה.
- נחל אשכול.
- ספר המצוות.
- סר הזכרונות.