רבי יהושע לייב דיסקין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (מהרי"ל דיסקין הועבר לרבי יהושע לייב דיסקין) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יהושע לייב (מהרי"ל) דיסקין''' היה מגדולי חכמי [[ירושלים]] האשכנזים. | '''רבי יהושע לייב (מהרי"ל) דיסקין''' היה מגדולי חכמי [[ירושלים]] האשכנזים. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בי' ב[[כסלו]] תקע"ט בהורודנא לר' בנימין דיסקין- רב העיירה. בילדותו גילה סימני חכמה ויראת שמים, ו[[רבי שמואל סלנט]] העיד עליו כי יהיה גדול בישראל. אביו היה רבו ומדריכו הרוחני, ותבע ממנו יראת שמים גדולה. בגיל 25, החילף את אביו ברבנות בעיר לומז'ה. בעקבות קפדנותו, נאלץ לאחר חמש עשרה שנה לעבור למזריטש, משם לקובנה, ומשם חזר, בעקבות מריבות עם המשכילים, ללומז'ה. לאחר שגם בלומז'ה לא מצא את מקומו- החליט לעבור לשקלוב, שם כיהן כרב במשך 8 שנים. משקלוב עבר לבריסק המפורסמת, שם ישב ארבע שנים. השיב תשובות רבות בהכלה, והתקבצו סביבו תלמידים רבים, ביניהם [[רבי יוסף רוזין]]- "הרוגאצ'ובי". גם בבריסק נקלע למריבה עם עסקני העיר, ובעקבות הלשנה נכלא והועמד לדין. פרקליטו, שהיה רחוק מתורה ומצוות, התרשם מאד מיושרו ומעמידתו על האמת, ור' יהושע לייב יצא זכאי- אך נגזר עליו לעזוב את העיר. הוא שמח על גזר דין זה, מפני שהתשוקק לעלות ל[[ארץ ישראל]], ואכן עלה והתיישב ב[[ירושלים]], שם כונה "הרב מבריסק" (יש להבדליו מ[[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] (הגרי"ז) שכונה אף הוא בכינוי הזה). בירושלים התמנה ל[[אב בית דין]] לקהילות האשכנזים. נחשב לקנאי גדול, וכשהתיישב [[הרב קוק]] בירושלים, מהרי"ל, על אף שהעריצו, התנגד לדרכו, וכאשר התמנה לרב הקים יחד עם [[ | נולד בי' ב[[כסלו]] תקע"ט בהורודנא לר' בנימין דיסקין- רב העיירה. בילדותו גילה סימני חכמה ויראת שמים, ו[[רבי שמואל סלנט]] העיד עליו כי יהיה גדול בישראל. אביו היה רבו ומדריכו הרוחני, ותבע ממנו יראת שמים גדולה. בגיל 25, החילף את אביו ברבנות בעיר לומז'ה. בעקבות קפדנותו, נאלץ לאחר חמש עשרה שנה לעבור למזריטש, משם לקובנה, ומשם חזר, בעקבות מריבות עם המשכילים, ללומז'ה. לאחר שגם בלומז'ה לא מצא את מקומו- החליט לעבור לשקלוב, שם כיהן כרב במשך 8 שנים. משקלוב עבר לבריסק המפורסמת, שם ישב ארבע שנים. השיב תשובות רבות בהכלה, והתקבצו סביבו תלמידים רבים, ביניהם [[רבי יוסף רוזין]]- "הרוגאצ'ובי". גם בבריסק נקלע למריבה עם עסקני העיר, ובעקבות הלשנה נכלא והועמד לדין. פרקליטו, שהיה רחוק מתורה ומצוות, התרשם מאד מיושרו ומעמידתו על האמת, ור' יהושע לייב יצא זכאי- אך נגזר עליו לעזוב את העיר. הוא שמח על גזר דין זה, מפני שהתשוקק לעלות ל[[ארץ ישראל]], ואכן עלה והתיישב ב[[ירושלים]], שם כונה "הרב מבריסק" (יש להבדליו מ[[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] (הגרי"ז) שכונה אף הוא בכינוי הזה). בירושלים התמנה ל[[אב בית דין]] לקהילות האשכנזים. נחשב לקנאי גדול, וכשהתיישב [[הרב קוק]] בירושלים, מהרי"ל, על אף שהעריצו, התנגד לדרכו, וכאשר התמנה לרב הקים יחד עם [[הרב יוסף חיים זוננפלד]] את "[[העדה החרדית]]". | ||
בשנת תרמ"ט, כשהתעורר "פולמוס המשיטה", התנגד ל[[היתר המכירה]] וסבר כי ב[[שמיטה]] צריך לשבות כפשוטו ללא היתרים. | בשנת תרמ"ט, כשהתעורר "פולמוס המשיטה", התנגד ל[[היתר המכירה]] וסבר כי ב[[שמיטה]] צריך לשבות כפשוטו ללא היתרים. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
הירושלים ייסד את ישיבת "אהל משה", והעביר בה שיעורים באופן קבוע. ייסד בית [[יתום|יתומים]] גדול בשכונת [[קרית משה]], שאחת ממטרותיו היתה להציל יתומים עניים מפני ה[[מסיון]]. בתי התימים נקרא על שמו "בית היתומים דיסקין" והוא נמצא עד היום בגבול בין שכונת קרית משה ל[[גבעת שאול]]. | הירושלים ייסד את ישיבת "אהל משה", והעביר בה שיעורים באופן קבוע. ייסד בית [[יתום|יתומים]] גדול בשכונת [[קרית משה]], שאחת ממטרותיו היתה להציל יתומים עניים מפני ה[[מסיון]]. בתי התימים נקרא על שמו "בית היתומים דיסקין" והוא נמצא עד היום בגבול בין שכונת קרית משה ל[[גבעת שאול]]. | ||
נפטר ב[[מוצאי שבת]], כ"ט ב[[טבת]] תרנ"ח, ונטמן ב[[הר הזיתים]]. | נפטר ב[[מוצאי שבת]], כ"ט ב[[טבת]] תרנ"ח, ונטמן ב[[הר הזיתים]]. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''[[שו"ת]] מהרי"ל דיסקין'''. | *'''[[שו"ת]] מהרי"ל דיסקין'''. | ||
גרסה מ־09:52, 30 במאי 2011
|
|
רבי יהושע לייב (מהרי"ל) דיסקין היה מגדולי חכמי ירושלים האשכנזים.
תולדות חייו
נולד בי' בכסלו תקע"ט בהורודנא לר' בנימין דיסקין- רב העיירה. בילדותו גילה סימני חכמה ויראת שמים, ורבי שמואל סלנט העיד עליו כי יהיה גדול בישראל. אביו היה רבו ומדריכו הרוחני, ותבע ממנו יראת שמים גדולה. בגיל 25, החילף את אביו ברבנות בעיר לומז'ה. בעקבות קפדנותו, נאלץ לאחר חמש עשרה שנה לעבור למזריטש, משם לקובנה, ומשם חזר, בעקבות מריבות עם המשכילים, ללומז'ה. לאחר שגם בלומז'ה לא מצא את מקומו- החליט לעבור לשקלוב, שם כיהן כרב במשך 8 שנים. משקלוב עבר לבריסק המפורסמת, שם ישב ארבע שנים. השיב תשובות רבות בהכלה, והתקבצו סביבו תלמידים רבים, ביניהם רבי יוסף רוזין- "הרוגאצ'ובי". גם בבריסק נקלע למריבה עם עסקני העיר, ובעקבות הלשנה נכלא והועמד לדין. פרקליטו, שהיה רחוק מתורה ומצוות, התרשם מאד מיושרו ומעמידתו על האמת, ור' יהושע לייב יצא זכאי- אך נגזר עליו לעזוב את העיר. הוא שמח על גזר דין זה, מפני שהתשוקק לעלות לארץ ישראל, ואכן עלה והתיישב בירושלים, שם כונה "הרב מבריסק" (יש להבדליו מרבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (הגרי"ז) שכונה אף הוא בכינוי הזה). בירושלים התמנה לאב בית דין לקהילות האשכנזים. נחשב לקנאי גדול, וכשהתיישב הרב קוק בירושלים, מהרי"ל, על אף שהעריצו, התנגד לדרכו, וכאשר התמנה לרב הקים יחד עם הרב יוסף חיים זוננפלד את "העדה החרדית".
בשנת תרמ"ט, כשהתעורר "פולמוס המשיטה", התנגד להיתר המכירה וסבר כי בשמיטה צריך לשבות כפשוטו ללא היתרים.
הירושלים ייסד את ישיבת "אהל משה", והעביר בה שיעורים באופן קבוע. ייסד בית יתומים גדול בשכונת קרית משה, שאחת ממטרותיו היתה להציל יתומים עניים מפני המסיון. בתי התימים נקרא על שמו "בית היתומים דיסקין" והוא נמצא עד היום בגבול בין שכונת קרית משה לגבעת שאול.
נפטר במוצאי שבת, כ"ט בטבת תרנ"ח, ונטמן בהר הזיתים.
ספריו
- שו"ת מהרי"ל דיסקין.
- מהרי"ל דיסקין על התורה.