תפילין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Tefilin.jpg|250px|ימין|ממוזער|זוג תפיילן]] | |||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''מצווה לקשור תפילין על היד ולהניחם על הראש''' {{מקור|(הסוגיא במנחות לו.)}}'''.''' | '''מצווה לקשור תפילין על היד ולהניחם על הראש''' {{מקור|(הסוגיא במנחות לו.)}}'''.''' | ||
גרסה מ־16:56, 26 ביוני 2011
|
|
הגדרה
מצווה לקשור תפילין על היד ולהניחם על הראש (הסוגיא במנחות לו.).
צורת קשירתן
- ערך מורחב - קשרי תפילין
בצורת קשירת התפילין מנהגים רבים. המשותף לכולם הוא שיש 7 כריכות על הזרוע. לפי מנהגים מסוימים כורכים כריכה או שלוש על הבית - ויוצרים מעין שי"ן שם. יש חילוקי מנהגים בכיוון הכריכות - כלפי פנים או חוץ. כמו כן בעניין הקשר על כף היד יש חילוקי מנהגים. לפי האשכנזים יוצרים מעין שי"ן על היד ודל"ת על האצבע.
בתפילין של ראש יש 2 מנהגים בעניין הקשר מאחריו - לפי מנהג אחד קושרים כעין צורת דל"ת, ולפי מנהג שני הקשר יוצר ריבוע, מעין מ"ם סתומה.
בברכת התפילין נחלקו האשכנזים והספרדים. האשכנזים מברכים על של יד "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להניח תפילין" ועל של ראש "אקב"ו על מצוות תפילין" - ומיד לאחר הנחתן אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" - מחשש ברכה לבטלה, מאחר ויש מחלוקת בעניין. הספרדים מברכים רק ברכה אחת, אלא אם כן הפסיקו בין תפילין של יד לשל ראש. האשכנזים מברכים במקרה כזה 2 ברכות על של ראש.
מקור וטעם
מקור המצווה מהפסוק "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך" (דברים ו-ח).
במהות המצווה דנו האם המצווה היא להניחן (פעולה), או שיהיו מונחים עליו (תוצאה). הברכת אברהם כתב שהמצווה בתוצאה (סוכה ליקוטים עמוד ערב אות י), והרוגאצ'ובר חידש שיש חילוק בין התפילין: בשל ראש המצווה בתוצאה ובשל יד בפעולה (מפענח צפונות יב-טו-ג).בזמן המצווה נחלקו האחרונים לשלוש דעות (מנחת אשר שמות כד-א,ב):
- מצווה שיניחן כל היום.
- אפילו לשעה מועטת.
- שישתדל להניחן ככל שבידו (דעת המנחת אשר עצמו שם).
זמני המצווה
מצוות תפילין מוגדרת כמצוות עשה שהזמן גרמא (בבלי קידושין לג, ב -לד.) שנשים פטורות ממנה בשל כך. התוספות שם מסביר שלכאורה זה משום ש"לילה לאו זמן תפילין", אך ההלכה היא ש"לילה זמן תפילין הוא והלכה ואין מורין כן". אלא שבשבת ומועד פטורים מתפילין משום שנקראו "אות", ובשבת ויו"ט יש כבר ממילא "אות". לגבי חוה"מ נחלקו המנהגים אם להניחן, והמנהג הרווח בארץ ישראל הוא שלא להניח תפילין בחול המועד ע"פ הקבלה.
פרטי הדין
בהיסח הדעת בתפילין חקרו האם הוא איסור, או שרק אינו מקיים את מצוות תפילין (משיב דבר ו).
רצועות תפילין - כתב הצפנת פענח שאינן חלק מהתפילין אלא דין נפרד (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה רצועות של תפילין (אות מ)).
דל"ת של תפילין, חקר הגרי"ז האם היא אות גמורה של שם ה' ברצועה, או שהיא רק סימן לצורת הקשר (אך לא צריך את שם ה' ברצועות) (גרי"ז תפילין ג-טז ד"ה והנה ז"ל (הראשון) וד"ה והנה בפירש"י: רש"י - אות, רמב"ם - רק צורת הקשר).
יש אומרים שכל יום צריך להתיר את הקשר של התפילין ולקורשרו בשנית - ר' תבנית:הידעת?/כ' טבת ה'תשס"ט.
לקריאה נוספת
- יוסף סג"ל, תפילין בלילה, מתוך דגל ירושלים- בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים חלק ו', ירושלים תשס"ט, עמ' 196-197.
קישורים חיצוניים
- סוגי תפילין באתר מקור הסת"ם
- איך מייצרים תפילין?באתר "תפילין בית א-ל"
- מצוות הנחת התפילין באתר "אדני הקודש"
- משנה תורה להרמב"ם - הלכות תפילין באתר "מכון ממרא"