דרור ויינברג: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Dror.jpg|250px|ימין|ממוזער|דרור ויינברג הי"ד]] | [[תמונה:Dror.jpg|250px|ימין|ממוזער|דרור ויינברג הי"ד]] | ||
אלוף משנה '''דרור ויינברג''' היה קצין דתי בכיר ומוערך ב[[צבא ההגנה לישראל]], נהרג בגבורה ב"ציר המתפללים" ב[[חברון]]. דמותו נחשבת לסמל | אלוף משנה '''דרור ויינברג''' היה קצין דתי בכיר ומוערך ב[[צבא ההגנה לישראל]], נהרג בגבורה בקרב ב"ציר המתפללים" ב[[חברון]]. דמותו נחשבת לסמל לגבורה, מנהיגות, רצון, מסירות, הקרבה, אמת, דבקות ונחישות. | ||
נולד בכפר סבא בכ' ב[[חשוון]] תשכ"ה להוריו אוריאל ובת שבע. בתקופת הישיבה התיכונית למד ב[[מדרשיית נעם]] בפרדס חנה, ולאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבת ירושלים לצעירים]] השוכנת ב[[קרית משה]] שב[[ירושלים]]. לאחר גמר הישיבה התגייס לסיירת מטכ"ל, למרות שסבל מבעיות חמורות בברכיים<ref>מספרים כי בזכות כח הרצון שהיה לו, עמד בכל המשימות חרף בעייתו, והתמוטט בדקות האחרונות לפני הגמר, אולם התקבל לבסוף בזכות הדבקות במטרה וכח הרצון העז שהיו בו.</ref>. סיים בהצטיינות קורס קצינים. בזמן שירותו השתתף במבצעים חשאיים שונים, ואף קבל ציון לשבח על תפקודו באחד מהם. בחשוון תשמ"ז, בהיותו מפקד צוות בסיירת מטכ"ל, נישא להדסה. נולדו להם חמישה ילדים. | נולד בכפר סבא בכ' ב[[חשוון]] תשכ"ה להוריו אוריאל ובת שבע. בתקופת הישיבה התיכונית למד ב[[מדרשיית נעם]] בפרדס חנה, ולאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבת ירושלים לצעירים]] השוכנת ב[[קרית משה]] שב[[ירושלים]]. בתקופה זו, התמסר למלאכת ההדרכה בתנועת [[בני עקיבא]]. לאחר גמר הישיבה התגייס לסיירת מטכ"ל, למרות שסבל מבעיות חמורות בברכיים<ref>מספרים כי בזכות כח הרצון שהיה לו, עמד בכל המשימות חרף בעייתו, והתמוטט בדקות האחרונות לפני הגמר, אולם התקבל לבסוף בזכות הדבקות במטרה וכח הרצון העז שהיו בו.</ref>. סיים בהצטיינות קורס קצינים. בזמן שירותו השתתף במבצעים חשאיים שונים, ואף קבל ציון לשבח על תפקודו באחד מהם. בחשוון תשמ"ז, בהיותו מפקד צוות בסיירת מטכ"ל, נישא להדסה. נולדו להם חמישה ילדים. | ||
בתש"ן עבר לחטיבת הצנחנים, ושימש כמפקד מסייעת 890 וסגן מפקד גדוד. | בתש"ן עבר לחטיבת הצנחנים, ושימש כמפקד מסייעת 890 וסגן מפקד גדוד. לאחר שלמד במכללה לפיקוד ומטה, חזר ושימש קצין אגף מודיעין בצנחנים. | ||
למד לתואר ראשון במדעי המדינה והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. | למד לתואר ראשון במדעי המדינה והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
לאחר גמר לימודיו האקדמאים, חזר לצנחנים, ופיקד על גדוד 890 ועל יחידת מגלן. הועלה לדרגת אלוף משנה, ושימש כמפקד חטיבתה 623, ומפקד בית הספר למודיעין וסיור בבסיס 'צאלים' שבנגב. | לאחר גמר לימודיו האקדמאים, חזר לצנחנים, ופיקד על גדוד 890 ועל יחידת מגלן. הועלה לדרגת אלוף משנה, ושימש כמפקד חטיבתה 623, ומפקד בית הספר למודיעין וסיור בבסיס 'צאלים' שבנגב. | ||
לאחר מכן שימש כמפקד | לאחר מכן שימש כמפקד החטיבה המרחבית [[יהודה (אזור)|יהודה]] (מח"ט יהודה)- שחלשה על אזור חברון. | ||
נהג ללכת בלילות שבת עם אשתו לשיעור לקצינים דתיים ונשותיהם אצל [[הרב עודד וולנסקי]]. הטיף לחיילים דתיים להקפיד על פרטי ההלכה בצבא, בלי לסטות בכהוא זה משמירת המצוות. עורר סערה בעולם התורני כשחזר ב[[שבת]] מפעולה צבאית לביתו ברכב, מעשה שגרר פולמוס הלכתי בין פוסקי הדור. | |||
בליל שבת, י"א ב[[כסלו]] תשס"ג, תקפה חוליית מחבלים את היהודים שחזרו מתפילתם ב[[מערת המכפלה]] לכיוון [[קרית ארבע]]. דרור הוזעק למקום בתור מפקד החטיבה המרחבית, ונהרג עם עוד אחד עשר חיילים ואנשי כיתת הכוננות של קרית ארבע. קרב זה זכה לכינוי "קרב הגבורה". הוא נטמן בבית העלמין בכפר סבא, על יד דודיו שנהרגו ב[[מלחמת השחרור]]. כמה חודשים לאחר נפילתו, נולד בנו השישי, ונקרא על שמו דרור-נחמיה. | בליל שבת, י"א ב[[כסלו]] תשס"ג, תקפה חוליית מחבלים את היהודים שחזרו מתפילתם ב[[מערת המכפלה]] לכיוון [[קרית ארבע]]. דרור הוזעק למקום בתור מפקד החטיבה המרחבית, ונהרג עם עוד אחד עשר חיילים ואנשי כיתת הכוננות של קרית ארבע. קרב זה זכה לכינוי "קרב הגבורה". הוא נטמן בבית העלמין בכפר סבא, על יד דודיו שנהרגו ב[[מלחמת השחרור]]. כמה חודשים לאחר נפילתו, נולד בנו השישי, ונקרא על שמו דרור-נחמיה. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
אחיו הצעיר ישי נפטר ממחלה שנתיים לאחר נפילתו של דרור. על שמם הוקמה בישוב [[סנסנה]] שב[[הר חברון]] "טיילת האחים". | אחיו הצעיר ישי נפטר ממחלה שנתיים לאחר נפילתו של דרור. על שמם הוקמה בישוב [[סנסנה]] שב[[הר חברון]] "טיילת האחים". | ||
דמותו | דמותו מהווה השראה, מודל לחיקוי ומושא להערצה בתחומים רבים. מצד אחד נחישותו לשרת בסיירת מטכ"ל למרות הקושי הגופני הכרוך בכך, מצד שני ההתמדה בדברים אותם עשה ללא יאוש, מצד שלישי המסירות הגדולה ל[[עם ישראל]] ו[[ארץ ישראל]] שבאה לידי ביטוי במיוחד בנפילתו בגבורה, מידת האמת בה דבק בכל מאודו גם במצבים קשים ומסובכים, המנהיגות אותה ביטא בפיקודו ועוד. תכונות אלו ועוד תוארו על ידי הסופרת רונית לווינשטיין-מלץ בספרה '''וקראתם דרור'''. לזכרו ייסדה תנועת [[בני עקיבא]] פרוייקט מיוחד העוסק במנהיגות בני נוער הנקרא "פרוייקט דרור". | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ויינברג}} | {{מיון רגיל:ויינברג}} | ||
[[קטגוריה:אישים מפורסמים]] | [[קטגוריה:אישים מפורסמים]] | ||
גרסה מ־09:15, 19 ביולי 2011
|
|
אלוף משנה דרור ויינברג היה קצין דתי בכיר ומוערך בצבא ההגנה לישראל, נהרג בגבורה בקרב ב"ציר המתפללים" בחברון. דמותו נחשבת לסמל לגבורה, מנהיגות, רצון, מסירות, הקרבה, אמת, דבקות ונחישות.
נולד בכפר סבא בכ' בחשוון תשכ"ה להוריו אוריאל ובת שבע. בתקופת הישיבה התיכונית למד במדרשיית נעם בפרדס חנה, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת ירושלים לצעירים השוכנת בקרית משה שבירושלים. בתקופה זו, התמסר למלאכת ההדרכה בתנועת בני עקיבא. לאחר גמר הישיבה התגייס לסיירת מטכ"ל, למרות שסבל מבעיות חמורות בברכיים[1]. סיים בהצטיינות קורס קצינים. בזמן שירותו השתתף במבצעים חשאיים שונים, ואף קבל ציון לשבח על תפקודו באחד מהם. בחשוון תשמ"ז, בהיותו מפקד צוות בסיירת מטכ"ל, נישא להדסה. נולדו להם חמישה ילדים.
בתש"ן עבר לחטיבת הצנחנים, ושימש כמפקד מסייעת 890 וסגן מפקד גדוד. לאחר שלמד במכללה לפיקוד ומטה, חזר ושימש קצין אגף מודיעין בצנחנים.
למד לתואר ראשון במדעי המדינה והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים.
לאחר גמר לימודיו האקדמאים, חזר לצנחנים, ופיקד על גדוד 890 ועל יחידת מגלן. הועלה לדרגת אלוף משנה, ושימש כמפקד חטיבתה 623, ומפקד בית הספר למודיעין וסיור בבסיס 'צאלים' שבנגב.
לאחר מכן שימש כמפקד החטיבה המרחבית יהודה (מח"ט יהודה)- שחלשה על אזור חברון.
נהג ללכת בלילות שבת עם אשתו לשיעור לקצינים דתיים ונשותיהם אצל הרב עודד וולנסקי. הטיף לחיילים דתיים להקפיד על פרטי ההלכה בצבא, בלי לסטות בכהוא זה משמירת המצוות. עורר סערה בעולם התורני כשחזר בשבת מפעולה צבאית לביתו ברכב, מעשה שגרר פולמוס הלכתי בין פוסקי הדור.
בליל שבת, י"א בכסלו תשס"ג, תקפה חוליית מחבלים את היהודים שחזרו מתפילתם במערת המכפלה לכיוון קרית ארבע. דרור הוזעק למקום בתור מפקד החטיבה המרחבית, ונהרג עם עוד אחד עשר חיילים ואנשי כיתת הכוננות של קרית ארבע. קרב זה זכה לכינוי "קרב הגבורה". הוא נטמן בבית העלמין בכפר סבא, על יד דודיו שנהרגו במלחמת השחרור. כמה חודשים לאחר נפילתו, נולד בנו השישי, ונקרא על שמו דרור-נחמיה.
אחיו הצעיר ישי נפטר ממחלה שנתיים לאחר נפילתו של דרור. על שמם הוקמה בישוב סנסנה שבהר חברון "טיילת האחים".
דמותו מהווה השראה, מודל לחיקוי ומושא להערצה בתחומים רבים. מצד אחד נחישותו לשרת בסיירת מטכ"ל למרות הקושי הגופני הכרוך בכך, מצד שני ההתמדה בדברים אותם עשה ללא יאוש, מצד שלישי המסירות הגדולה לעם ישראל וארץ ישראל שבאה לידי ביטוי במיוחד בנפילתו בגבורה, מידת האמת בה דבק בכל מאודו גם במצבים קשים ומסובכים, המנהיגות אותה ביטא בפיקודו ועוד. תכונות אלו ועוד תוארו על ידי הסופרת רונית לווינשטיין-מלץ בספרה וקראתם דרור. לזכרו ייסדה תנועת בני עקיבא פרוייקט מיוחד העוסק במנהיגות בני נוער הנקרא "פרוייקט דרור".
הערות שוליים
- ↑ מספרים כי בזכות כח הרצון שהיה לו, עמד בכל המשימות חרף בעייתו, והתמוטט בדקות האחרונות לפני הגמר, אולם התקבל לבסוף בזכות הדבקות במטרה וכח הרצון העז שהיו בו.