ראשית חכמה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ראשית חכמה''' הוא ספר [[מוסר]] שכתב [[רבי אליהו די וידאש]], ממקובלי [[צפת]]. | '''ראשית חכמה''' הוא ספר [[מוסר]] [[קבלה|קבלי]] שכתב [[רבי אליהו די וידאש]], ממקובלי [[צפת]]. | ||
==הסיבות לכתבית הספר== | ==הסיבות לכתבית הספר== | ||
המחבר כותב בהקדמה, כי לאור התפשטות ה[[קבלה]] בדורו, היה חשש כי התלמידים יחשבו כי עיקר התורה הוא הלימוד העיוני, ולא המעשה, ולכן כתב ספר "להוכיח את עצמי וכיוצא בי שלא נהיה נאה דורשים ולא נאה מקיימים". כמו כן, הספר נועד להיות מעין הקדמה ללימודי הנסתר, שלא כל תלמיד הרוצה להיכנס לעולם הקבלה, יכנס ללא הכנה: "כי מי שיכנס אל החכמה הפנימית בלי תשובה ומעשים טובים לא יכנס | המחבר כותב בהקדמה, כי לאור התפשטות ה[[קבלה]] בדורו, היה חשש כי התלמידים יחשבו כי עיקר התורה הוא הלימוד העיוני, ולא המעשה, ולכן כתב ספר "להוכיח את עצמי וכיוצא בי שלא נהיה נאה דורשים ולא נאה מקיימים". כמו כן, הספר נועד להיות מעין הקדמה ללימודי הנסתר, שלא כל תלמיד הרוצה להיכנס לעולם הקבלה, יכנס ללא הכנה: "כי מי שיכנס אל החכמה הפנימית בלי תשובה ומעשים טובים לא יכנס לעולם אל החכמה. לכן כוונתי לעשות הספר הזה, לבאר הדרכים שצריך להיכנס אל החכמה". | ||
==מקורות הספר== | ==מקורות הספר== | ||
מלבד דברי חז"ל שב[[גמרא]], ב[[מדרש]]ים וב[[זוהר]], הוא מרבה לצטט את כתבי ה[[ראשונים]], כ[[ספר חסידים]], [[חובת הלבבות]], [[ספר הישר]] ל[[רבנו תם]], מנורת המאור הקדמון לרבי יוסף אלנאקווה, [[מנורת המאור]] לרבי יצחק אבוהב, [[ארחות צדיקים]] ועוד. כמובן שהוא מרבה לצטט את רבו [[רבי משה קורדובירו]]. | מלבד דברי חז"ל שב[[גמרא]], ב[[מדרש]]ים וב[[זוהר]], הוא מרבה לצטט את כתבי ה[[ראשונים]], כ[[ספר חסידים]], [[חובת הלבבות]], [[ספר הישר]] ל[[רבנו תם]], מנורת המאור הקדמון לרבי יוסף אלנאקווה, [[מנורת המאור]] לרבי יצחק אבוהב, [[ארחות צדיקים]] ועוד. כמובן שהוא מרבה לצטט את רבו [[רבי משה קורדובירו]]. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
המחבר תכנן לכתוב שני שערים נוספים- שער התפילה ושער התורה, אולם החליט לא לכתבם מפני שהדברים שרצה לכתבוב בשער התפילה כבר נכתבו במנורת המאור (אבוהב), והדברים שתכנו לכתבו בשער התורה נכתבו בספר "תולעת יעקב" על התפילה של רבי מאיר אבן גבאי. | המחבר תכנן לכתוב שני שערים נוספים- שער התפילה ושער התורה, אולם החליט לא לכתבם מפני שהדברים שרצה לכתבוב בשער התפילה כבר נכתבו במנורת המאור (אבוהב), והדברים שתכנו לכתבו בשער התורה נכתבו בספר "תולעת יעקב" על התפילה של רבי מאיר אבן גבאי. | ||
לספר נוספו | לספר נוספו פרקים ממנורת המאור (אלנקאווה), שנוספו לספר מנורת המאור רק מאוחר יותר. | ||
==זמן כתיבת הספר והדפסותיו== | ==זמן כתיבת הספר והדפסותיו== | ||
ככל הנראה, החל בפטירת הספר מיד לאחר פטיתר הרמ"ק, וגמר בי"ח ב[[אדר]] של"ה, והזדרז לשלחו מיד לונציה להדפסה. הספר הודפס בשנת של"ט. מרוב חיפזון, לא הפסיק להגיה כראוי את הספר, אולם השאיר אצלו כתב יד מוגה. על פי כתב יד זה יצאה לאור בשנת תס" | ככל הנראה, החל בפטירת הספר מיד לאחר פטיתר הרמ"ק, וגמר בי"ח ב[[אדר]] של"ה, והזדרז לשלחו מיד לונציה להדפסה. הספר הודפס בשנת של"ט. מרוב חיפזון, לא הפסיק להגיה כראוי את הספר, אולם השאיר אצלו כתב יד מוגה. על פי כתב יד זה יצאה לאור בשנת תס"ח מהדורת אמסטרדם, המכונה "מהדורא בתרא". לאחרונה יצא הספר במהדורות חדשות. | ||
==פירושים וקיצורים== | ==פירושים וקיצורים== | ||
*תוצאות חיים- ספר של המחבר ובו קיצור של הספר. | *תוצאות חיים- ספר של המחבר ובו קיצור של הספר. | ||
גרסה מ־20:01, 19 ביולי 2011
|
|
ראשית חכמה הוא ספר מוסר קבלי שכתב רבי אליהו די וידאש, ממקובלי צפת.
הסיבות לכתבית הספר
המחבר כותב בהקדמה, כי לאור התפשטות הקבלה בדורו, היה חשש כי התלמידים יחשבו כי עיקר התורה הוא הלימוד העיוני, ולא המעשה, ולכן כתב ספר "להוכיח את עצמי וכיוצא בי שלא נהיה נאה דורשים ולא נאה מקיימים". כמו כן, הספר נועד להיות מעין הקדמה ללימודי הנסתר, שלא כל תלמיד הרוצה להיכנס לעולם הקבלה, יכנס ללא הכנה: "כי מי שיכנס אל החכמה הפנימית בלי תשובה ומעשים טובים לא יכנס לעולם אל החכמה. לכן כוונתי לעשות הספר הזה, לבאר הדרכים שצריך להיכנס אל החכמה".
מקורות הספר
מלבד דברי חז"ל שבגמרא, במדרשים ובזוהר, הוא מרבה לצטט את כתבי הראשונים, כספר חסידים, חובת הלבבות, ספר הישר לרבנו תם, מנורת המאור הקדמון לרבי יוסף אלנאקווה, מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב, ארחות צדיקים ועוד. כמובן שהוא מרבה לצטט את רבו רבי משה קורדובירו.
יחודיותו של הספר
ספר זה הינו ספר המוסר הראשון המקיף את כל תורת המוסר, עבודת ה' ועבודת המידות על פי הקבלה.
שערי הספר וחלקיו
בספ חמישה שערים:
- שער היראה.
- שער האהבה.
- שער התשובה.
- שער הקדושה.
- שער הענווה.
המחבר תכנן לכתוב שני שערים נוספים- שער התפילה ושער התורה, אולם החליט לא לכתבם מפני שהדברים שרצה לכתבוב בשער התפילה כבר נכתבו במנורת המאור (אבוהב), והדברים שתכנו לכתבו בשער התורה נכתבו בספר "תולעת יעקב" על התפילה של רבי מאיר אבן גבאי.
לספר נוספו פרקים ממנורת המאור (אלנקאווה), שנוספו לספר מנורת המאור רק מאוחר יותר.
זמן כתיבת הספר והדפסותיו
ככל הנראה, החל בפטירת הספר מיד לאחר פטיתר הרמ"ק, וגמר בי"ח באדר של"ה, והזדרז לשלחו מיד לונציה להדפסה. הספר הודפס בשנת של"ט. מרוב חיפזון, לא הפסיק להגיה כראוי את הספר, אולם השאיר אצלו כתב יד מוגה. על פי כתב יד זה יצאה לאור בשנת תס"ח מהדורת אמסטרדם, המכונה "מהדורא בתרא". לאחרונה יצא הספר במהדורות חדשות.
פירושים וקיצורים
- תוצאות חיים- ספר של המחבר ובו קיצור של הספר.