כותל שבין שני חצירות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''כותל שבין שני חצירות''' הוא כלל בהלכות ערובין האומר כיצד להתייחס לשטח שבין שני חצירות. באופן שיש בכות...)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''כותל שבין שני חצירות''' הוא כלל בהלכות ערובין האומר כיצד להתייחס לשטח שבין שני חצירות.
'''כותל שבין שני חצירות''' הוא כלל בהלכות ערובין האומר כיצד להתייחס לשטח שבין שני חצירות.


באופן שיש בכותל ארבעה טפחים, הכותל נחשב למקום בפני עצמו, והרי הוא כחצר.
באופן שיש בכותל ארבעה טפחים, הכותל נחשב למקום בפני עצמו, והרי הוא כ[[חצר]].


באופן שאין בכותל ארבעה טפחים, קיימת בכך מחלוקת אמוראים:
באופן שאין בכותל ארבעה טפחים, קיימת בכך מחלוקת אמוראים: לפי דעת [[רב]], הכותל נחשב כבטל לשני החצירות וכאילו היו רשויות שניהם מעורבים בו, וממילא אסור להזיז בו אפילו כחוט השערה. לפי [[רבי יוחנן]] הכותל נחשב כמקום פטור - כאילו אינו רשות כלל, ומותר להזיז בו חפצים בחופשיות.


לפי דעת רב, הכותל נחשב כבטל לשני החצירות וכאילו היו רשויות שניהם מעורבים בו, וממילא אסור להזיז בו אפילו כחוט השערה.
בתלמוד מוסבר כי האמת היא כרבי יוחנן, אלא שלפי רב החמירו חז"ל כי [[חכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה]]{{מקור|בבלי עירובין עז א}}.


לפי רבי יוחנן הכותל נחשב כמקום פטור - כאילו אינו רשות כלל, ומותר להזיז בו חפצים בחופשיות.
אם הכותל גבוה או נמוך מצד אחד, ובצד השני הוא שווה, הוא נחשב כהמשך רשות הבית שבו הוא שווה, "זה תשמישו בנחת וזה תשמישו בקשה - לזה שתשמישו בנחת" לכל דבר ועניין.
[[קטגוריה:הלכות ערובין]]
[[קטגוריה:הלכות עירובין]]

גרסה מ־02:31, 22 ביולי 2011

כותל שבין שני חצירות הוא כלל בהלכות ערובין האומר כיצד להתייחס לשטח שבין שני חצירות.

באופן שיש בכותל ארבעה טפחים, הכותל נחשב למקום בפני עצמו, והרי הוא כחצר.

באופן שאין בכותל ארבעה טפחים, קיימת בכך מחלוקת אמוראים: לפי דעת רב, הכותל נחשב כבטל לשני החצירות וכאילו היו רשויות שניהם מעורבים בו, וממילא אסור להזיז בו אפילו כחוט השערה. לפי רבי יוחנן הכותל נחשב כמקום פטור - כאילו אינו רשות כלל, ומותר להזיז בו חפצים בחופשיות.

בתלמוד מוסבר כי האמת היא כרבי יוחנן, אלא שלפי רב החמירו חז"ל כי חכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורהבבלי עירובין עז א.

אם הכותל גבוה או נמוך מצד אחד, ובצד השני הוא שווה, הוא נחשב כהמשך רשות הבית שבו הוא שווה, "זה תשמישו בנחת וזה תשמישו בקשה - לזה שתשמישו בנחת" לכל דבר ועניין.