רבי אברהם ילין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי אברהם יעלין (נקרא: יֶלין), תלמיד חכם בדורות האחרונים ומחבר ספרים רבים. היה חסיד קלושין-פריסוב. מתומכיה הנלהבים של הציונות<ref>כפי שכותב במכתבו לרב קוק: "וכאשר הנני מחובבי ארץ הקודש ומהמצפים לישועת ישראל..." ([[אגרות לראי"ה]] מהדורה שניה אגרת רכו).</ref>, | רבי אברהם יעלין (נקרא: יֶלין), תלמיד חכם בדורות האחרונים ומחבר ספרים רבים. היה חסיד קלושין-פריסוב. מתומכיה הנלהבים של הציונות<ref>כפי שכותב במכתבו לרב קוק: "וכאשר הנני מחובבי ארץ הקודש ומהמצפים לישועת ישראל..." ([[אגרות לראי"ה]] מהדורה שניה אגרת רכו).</ref>, אך היה משויך ל[[אגודת ישראל]]<ref>כפי שכותב בהמשך אותו המכתב: "והגם שאני מתחשב כאן מאנשי האגודה...".</ref>. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בכפר קטן ליד העיר וונגורב (ווענגראב) שבפולין לאביו ר' זאב ואמו חיה דינה. בילדותו שכנע את אביו למכור את רכושו ולעלות לארץ, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. נשא את ינטה נעמי בתו של ר' נחמן יעקב אידלשטיין, ועבר לגור בביתו בוונגורב. חותנו סידר לו חנות מכולת קטנה לפרנסתו, אולם הוא לא צלח בעסקי המסחר. הוא עבר כמה צרות ויסורים, ובחלומו נגלה לו כי תקנתו היא לעלות לארץ ישראל, והוא החליט לבצע רעיון זה לאחר התייעצות עם גדולים<ref>כפי שכותב ב"התנצלות ובקשה לפני הקונים" לפני ספרו "ארך אפיים": "הנה כאשר עברו עלי, לא עלינו, כמה שנים ברוב הרפתקאות בתוך ביתי ויסורים מרובים מאד ר"ל, וזה כמה פעמים נאמר לי בחזיון לילה כי תקנתי ותועלתי אך זאת היא להעתיק דירתי לארץ הקודש, וגם אמרתי בחלומי לקיים כן... והצעתי פרטי הדברים לפני גדולים ויעצוני לעשות כן..."</ref>. רעייתו הסכימה שהוא יעלה תחילה לבדו ויתבסס מבחינה כלכלית, והיא תעלה אחריו. הוא החל לעלות, אולם כשניסה לחצות את נהר פרוט, שהיווה אז את הגבול בין פולין לרומניה, נתפס על ידי השוטרים, שהחלו לירות עליו, ובנס ניצל מהם. הוא הושלך לכלא, והיהודים תושבי המקום [[פדיון שבויים|פדו]] אותו והחזירו אותו לפולין. הוא חזר לעירו והחל לעסוק בתורה בלבד, כאשר רעייתו המשיכה לפרנסו. חוץ מעיסוקו בש"ס ופוסקים, למד בעיון גם [[תנ"ך]], [[קבלה]] וספרי [[החסידות|חסידות]]. | נולד בכפר קטן ליד העיר וונגורב (ווענגראב) שבפולין לאביו ר' זאב ואמו חיה דינה. בילדותו שכנע את אביו למכור את רכושו ולעלות לארץ, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. נשא את ינטה נעמי בתו של ר' נחמן יעקב אידלשטיין, ועבר לגור בביתו בוונגורב. חותנו סידר לו חנות מכולת קטנה לפרנסתו, אולם הוא לא צלח בעסקי המסחר. הוא עבר כמה צרות ויסורים, ובחלומו נגלה לו כי תקנתו היא לעלות לארץ ישראל, והוא החליט לבצע רעיון זה לאחר התייעצות עם גדולים<ref>כפי שכותב ב"התנצלות ובקשה לפני הקונים" לפני ספרו "ארך אפיים": "הנה כאשר עברו עלי, לא עלינו, כמה שנים ברוב הרפתקאות בתוך ביתי ויסורים מרובים מאד ר"ל, וזה כמה פעמים נאמר לי בחזיון לילה כי תקנתי ותועלתי אך זאת היא להעתיק דירתי לארץ הקודש, וגם אמרתי בחלומי לקיים כן... והצעתי פרטי הדברים לפני גדולים ויעצוני לעשות כן..."</ref>. רעייתו הסכימה שהוא יעלה תחילה לבדו ויתבסס מבחינה כלכלית, והיא תעלה אחריו. הוא החל לעלות, אולם כשניסה לחצות את נהר פרוט, שהיווה אז את הגבול בין פולין לרומניה, נתפס על ידי השוטרים, שהחלו לירות עליו, ובנס ניצל מהם. הוא הושלך לכלא, והיהודים תושבי המקום [[פדיון שבויים|פדו]] אותו והחזירו אותו לפולין. הוא חזר לעירו והחל לעסוק בתורה בלבד, כאשר רעייתו המשיכה לפרנסו. חוץ מעיסוקו בש"ס ופוסקים, למד בעיון גם [[תנ"ך]], [[קבלה]] וספרי [[החסידות|חסידות]]. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
* [http://he.wikiquote.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9F#.D7.A2.D7.9C.D7.99.D7.95| רבי אברהם יעלין באתר "ויקיציטוט"] | * [http://he.wikiquote.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9F#.D7.A2.D7.9C.D7.99.D7.95| רבי אברהם יעלין באתר "ויקיציטוט"] | ||
{{מיון רגיל:יעלין אברהם}} | {{מיון רגיל:יעלין אברהם}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:מקובלים]] | [[קטגוריה:מקובלים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]] | [[קטגוריה:רבנים ציוניים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים חסידים]] | [[קטגוריה:רבנים חסידים]] | ||
גרסה מ־08:38, 17 באוגוסט 2011
|
|
רבי אברהם יעלין (נקרא: יֶלין), תלמיד חכם בדורות האחרונים ומחבר ספרים רבים. היה חסיד קלושין-פריסוב. מתומכיה הנלהבים של הציונות[1], אך היה משויך לאגודת ישראל[2].
תולדות חייו
נולד בכפר קטן ליד העיר וונגורב (ווענגראב) שבפולין לאביו ר' זאב ואמו חיה דינה. בילדותו שכנע את אביו למכור את רכושו ולעלות לארץ, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. נשא את ינטה נעמי בתו של ר' נחמן יעקב אידלשטיין, ועבר לגור בביתו בוונגורב. חותנו סידר לו חנות מכולת קטנה לפרנסתו, אולם הוא לא צלח בעסקי המסחר. הוא עבר כמה צרות ויסורים, ובחלומו נגלה לו כי תקנתו היא לעלות לארץ ישראל, והוא החליט לבצע רעיון זה לאחר התייעצות עם גדולים[3]. רעייתו הסכימה שהוא יעלה תחילה לבדו ויתבסס מבחינה כלכלית, והיא תעלה אחריו. הוא החל לעלות, אולם כשניסה לחצות את נהר פרוט, שהיווה אז את הגבול בין פולין לרומניה, נתפס על ידי השוטרים, שהחלו לירות עליו, ובנס ניצל מהם. הוא הושלך לכלא, והיהודים תושבי המקום פדו אותו והחזירו אותו לפולין. הוא חזר לעירו והחל לעסוק בתורה בלבד, כאשר רעייתו המשיכה לפרנסו. חוץ מעיסוקו בש"ס ופוסקים, למד בעיון גם תנ"ך, קבלה וספרי חסידות.
נפטר בי"ב (ולפי גירסאות אחרות בי"א[4]) בחשוון תרצ"ה ונקבר בוונגרוב.
ספריו
- "ארך אפיים" על ענייני הכעס ותיקונו, כולל הערות והרחבות בשם "ויוסף אברהם".
- "גאולת ישראל"-בענייני ארץ ישראל וישובה, הציונות והגאולה.
- "חסד לאברהם" על ענייני גמילות חסדים וצדקה.
- "אזור הצבי" על התורה, זכה להסכמות של כעשרים רבנים ואדמו"רים ובראשם האדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק מאוסטורבצה, בעל הספרים 'מאיר עיני חכמים'.
- "חדרי בינה" על פירושו של בעל הטורים לתורה.
- "נועם שיח" על עניני השיחה בין האדם לבוראו, יצא לאור בעילום שם.
- "דרך הצדיקים"- הנהגות מגדולי ישראל.
- "זכירת אחדות ה'"
- מאמר "להחזיר עטרה ליושנה" (נדפס יחד עם גאולת ישראל)- "תנחומין על הפרעות רחמנא ליצלן שהיו בשביל כותל המערבי, ואני מראה מה שנראה לעניות דעתי שבעזרת השם יתברך בקרוב כל מקום המקדש יוחזר לנו ואע"פ שמצד הטבע נראה עדיין רחוק דבר זה, אבל מצד האמונה נראה לי כן" (אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רנו)
הערות שוליים
- ↑ כפי שכותב במכתבו לרב קוק: "וכאשר הנני מחובבי ארץ הקודש ומהמצפים לישועת ישראל..." (אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רכו).
- ↑ כפי שכותב בהמשך אותו המכתב: "והגם שאני מתחשב כאן מאנשי האגודה...".
- ↑ כפי שכותב ב"התנצלות ובקשה לפני הקונים" לפני ספרו "ארך אפיים": "הנה כאשר עברו עלי, לא עלינו, כמה שנים ברוב הרפתקאות בתוך ביתי ויסורים מרובים מאד ר"ל, וזה כמה פעמים נאמר לי בחזיון לילה כי תקנתי ותועלתי אך זאת היא להעתיק דירתי לארץ הקודש, וגם אמרתי בחלומי לקיים כן... והצעתי פרטי הדברים לפני גדולים ויעצוני לעשות כן..."
- ↑ ראה בהקדמת המו"ל לספרו גאולת ישראל