הרב יחזקאל סרנא: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
נפטר בו' ב[[אלול]] תשכ"ט ונקבר על יד חמיו הרב אפשטיין בחלקת הנביאים שב[[הר הזיתים]]. | נפטר בו' ב[[אלול]] תשכ"ט ונקבר על יד חמיו הרב אפשטיין בחלקת הנביאים שב[[הר הזיתים]]. | ||
{{מיון רגיל:סרנא יחזקאל}} | {{מיון רגיל:סרנא יחזקאל}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]][[קטגוריה:ראשי ישיבות]][[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של | [[קטגוריה:רבנים בימינו]][[קטגוריה:ראשי ישיבות]][[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]] | ||
גרסה מ־17:15, 19 בספטמבר 2011
|
|
הרב יחזקאל סרנא היה ראש ישיבת חברון.
נולד בשנת תר"ן בהורודוק שע,י מינסק. בצעירותו למד בכמה ישיבות, ובשנת תרס"ז החל ללמוד בישיבת סלובודקה, והיה מקרוב מאד ל"סבא" מסלובודקה, רבי נתן צבי פינקל. בזמן מלחמת העולם הראושנה נמלט לישיבת ראדין. בשנת תרע"ז שב לסולבודקה ונבחר על ידי ראש הישיבה הרב משה מרדכי אפשטיין להיות חתן לבתו. בשנת תרפ,ד עלהת הישיבה לאץ ישראל וקבעה משכנה בחברון, שם גדלה במהירות. בחברון החל להעביר שיעורים בישיבה. בכ"ח באב תרפ"ט פרצו בארץ ישראל (ובמיוחד בחברון) "פרעות תרפ"ט", בהן נהרגו 133 יהודים, מהם 25 מתלמידי הישיבה. לאחר הפרעות, ר' יחזקאל, שהיה היחיד מבין רבני הישיבה ששהה באותו זמן בארץ, החל לפעול להעברת הישיבה לירושלים. בשנת תרצ"ד, נפטר חמיו הרב אפשטיין, והוא החל לכהן כראש ישיבה במקומו. במשך הזמן נוספו גיסיו הרב אהרן כהן והרב אברהם משה חברוני לראשות הישיבה, וכן רבי שמחה זיסל ברוידא ורבי אברהם פרבשטיין.
הרב סרנא השתתף בהקמת "ועד הישיבות" והיה פעיל ב"ועד ההצלה" לפליטי השואה מאירופה.
היה פעיל מאד באגודת ישראל וכיהן כחבר במועצת גדולי התורה של התנועה.
למרות שנמנה על הזרם החרדי, היה ביחסי ידידות עמוקים עם רבנים בציבור הדתי-לאומי, ביניהם הרצי"ה קוק.
נפטר בו' באלול תשכ"ט ונקבר על יד חמיו הרב אפשטיין בחלקת הנביאים שבהר הזיתים.