רשת ישיבות פורת יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ישיבת פורת יוסף היא ישיבה ספרדית | '''ישיבת פורת יוסף''' היא [[ישיבה]] ספרדית ותיקהה ב[[ירושלים]]. | ||
כיום, הישיבה כוללת מספר סניפים- ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] (מול [[הכותל המערבי]]), בשכונת [[גאולה (שכונה)|גאולה]], ובשכונת [[קטמון]]. | |||
==תולדות הישיבה== | |||
ישיבת פורת יוסף הוקמה בראשיתה בעיר העתיקה בירושלים, ע"י [[רבי בן-ציון חזן]], מתלמידיו של [[רבי יוסף חיים מבגדד]]- הבן אש חי. הבן איש חי שלח את הרב חזן להקים בית מדרש בסמוך לכותל המערבי. רבי בן-ציון פעל רבות להקמת הישיבה, ולאחר מאמציו הצליח לרכוש מגרש גדול בו יהיה מקום הישיבה. | |||
הכסף הרב שנדרש עבור בניית בניין הישיבה נתרם ע"י הנדיב רבי יוסף אברהם שלום. | |||
ישיבת | הגרעין הראשון של הישיבה הורכב מרבני ותלמידי ישיבת "אוהל מועד" לבני עניים שהקומה על ידי [[רבי עזרא הררי רפול]], ובראשה עמד [[הרב שלמה לניאדו]]. הרב לניאדו מונה להיות ראש ישיבת פורת יוסף, וכיהן בתפקיד זה במשך שנה עד לפטירתו. לאחר מכן נתמנה [[הרב עזרא עטייה]] לעמוד בראשות הישיבה, ומנהלה היה הרב חזן. רבני הישיבה היו [[הרב סלמאן אליהו]] זצ"ל, [[רבי אפרים הכהן]], [[רבי אברהם הררי רפול]] ועוד. | ||
ב[[מלחמת השחרור]] בשנת תש"ח, נפל הרובע היהודי בידי הלגיון הירדני, ובנין הישיבה הוחרב והועלה באש. הישיבה עברה לאזור [[שכונת הבוכרים]], והשיעורים ניתנו בבתי הכנסת בשכונה - בית הכנסת "צופיוף", בית הכנסת "יששכרוף-בביוף", בית הכנסת "חאג'י-אדוניה", ועוד. | |||
בשנת תשי"ז נכנסו התלמידים לבניין הישיבה החדש בשכונת "גאולה". בשנת תש"ל נפטר הרב עטייה, ובמקומו החלו לכהן כראשי הישיבה [[הרב בן ציון אבא שאול]] ו[[הרב יהודה צדקה]]. | |||
הישיבה | |||
הרב צדקה נפטר בי"ב ב[[חשוון]] תשנ"ב, והרב אבא שאול נפטר בי"ט ב[[תמוז]] תשנ"ח, ובמקומו התמנה [[הרב משה צדקה]] (בנו של הרב יהודה צדקה). | |||
ראש הישיבה שבעיר העתיקה הוא [[הרב שלום כהן]] (בנו של רבי אפרים הכהן). בראשות הישיבה שבשכונת קטמון עומד [[הרב ציון זנגי]]. | |||
ראש הישיבה שבעיר העתיקה הוא | |||
== ישיבת "עוז והדר" == | == ישיבת "עוז והדר" == | ||
בבניין הישיבה היתה ישיבה נוספת - ישיבת המקובלים "עוז והדר". בישיבה למדו ועסקו בתורת | בבניין הישיבה היתה ישיבה נוספת - ישיבת המקובלים "עוז והדר". בישיבה למדו ועסקו בתורת ה[[קבלה]]. בין השאר למדו בה החכמים הרב סלמאן אליהו, הרב אפרים מנשה הכהן זצ"ל, [[הרב עובדיה הדאיה]] ועוד. | ||
== חכמי הישיבה == | == חכמי הישיבה == | ||
[[הרב יעקב יוסף]] | *[[הרב יעקב יוסף]], ראש מוסדות "חזון יעקב" ורבה של שכונת גבעת משה בירושלים. | ||
*[[הרב עובדיה יוסף]], הראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה. | |||
*[[הרב בן ציון מוצפי]], ראש ישיבת "בני ציון". | |||
*[[הרב בן ציון אבא שאול]], ראש הישיבה בשכונת "גאולה". | |||
*[[הרב בן ציון אטון]]. | |||
**[[הרב שבתי אטון]], ראש ישיבת "ראשית חכמה". | |||
*[[הרב יהודה מועלם]]. | |||
*[[הרב מרדכי אליהו]], הראשון לציון. | |||
*[[הרב סלמאן אליהו]]. | |||
*[[הרב מנצור בן שמעון]]. | |||
*[[הרב עובדיה הדאיה]], ראש ישיבת המקובלים בית אל ובעהמח"ס "ישכיל עבדי" ועוד. | |||
*[[הרב עזרא הדאיה]]. | |||
*[[הרב בן-ציון מרדכי חזן]]- מייסד ומנהל הישיבה. | |||
*[[הרב יצחק כדורי]]. | |||
*[[הרב אליהו לופס]], ר"מ בישיבה. | |||
*[[הרב שלום לופס]], רבה של [[עכו]]. | |||
*[[שלמה לניאדו]], ראש הישיבה. | |||
*[[הרב אליהו מערבי]]. | |||
*[[הרב שלמה מערבי]]. | |||
*[[הרב עזרא עדס]], ר"מ בישיבה. | |||
*[[הרב יעקב עדס]], ר"מ בישיבה. | |||
*[[הרב משה עדס]], ר"מ בישיבה. | |||
*[[הרב יוסף עדס]], ר"מ בישיבה. | |||
*[[הרב עזרא עטייה]], ראש הישיבה. | |||
*[[הרב יהודה צדקה]], ראש הישיבה בשכונת "גאולה". | |||
*[[הרב אברהם הררי רפול]]. | |||
*[[הרב יהודה הכהן שאקו]]. | |||
*[[הרב יוסף שהרבני]]. | |||
*[[הרב שלמה שהרבני]]. | |||
[[קטגוריה:ישיבות| | *[[הרב יוסף ששון עג'מי]]. | ||
[[קטגוריה:ישיבות|פורת יוסף]] |
גרסה מ־16:48, 5 באוקטובר 2011
|
ישיבת פורת יוסף היא ישיבה ספרדית ותיקהה בירושלים. כיום, הישיבה כוללת מספר סניפים- בעיר העתיקה (מול הכותל המערבי), בשכונת גאולה, ובשכונת קטמון.
תולדות הישיבה
ישיבת פורת יוסף הוקמה בראשיתה בעיר העתיקה בירושלים, ע"י רבי בן-ציון חזן, מתלמידיו של רבי יוסף חיים מבגדד- הבן אש חי. הבן איש חי שלח את הרב חזן להקים בית מדרש בסמוך לכותל המערבי. רבי בן-ציון פעל רבות להקמת הישיבה, ולאחר מאמציו הצליח לרכוש מגרש גדול בו יהיה מקום הישיבה. הכסף הרב שנדרש עבור בניית בניין הישיבה נתרם ע"י הנדיב רבי יוסף אברהם שלום.
הגרעין הראשון של הישיבה הורכב מרבני ותלמידי ישיבת "אוהל מועד" לבני עניים שהקומה על ידי רבי עזרא הררי רפול, ובראשה עמד הרב שלמה לניאדו. הרב לניאדו מונה להיות ראש ישיבת פורת יוסף, וכיהן בתפקיד זה במשך שנה עד לפטירתו. לאחר מכן נתמנה הרב עזרא עטייה לעמוד בראשות הישיבה, ומנהלה היה הרב חזן. רבני הישיבה היו הרב סלמאן אליהו זצ"ל, רבי אפרים הכהן, רבי אברהם הררי רפול ועוד.
במלחמת השחרור בשנת תש"ח, נפל הרובע היהודי בידי הלגיון הירדני, ובנין הישיבה הוחרב והועלה באש. הישיבה עברה לאזור שכונת הבוכרים, והשיעורים ניתנו בבתי הכנסת בשכונה - בית הכנסת "צופיוף", בית הכנסת "יששכרוף-בביוף", בית הכנסת "חאג'י-אדוניה", ועוד. בשנת תשי"ז נכנסו התלמידים לבניין הישיבה החדש בשכונת "גאולה". בשנת תש"ל נפטר הרב עטייה, ובמקומו החלו לכהן כראשי הישיבה הרב בן ציון אבא שאול והרב יהודה צדקה.
הרב צדקה נפטר בי"ב בחשוון תשנ"ב, והרב אבא שאול נפטר בי"ט בתמוז תשנ"ח, ובמקומו התמנה הרב משה צדקה (בנו של הרב יהודה צדקה).
ראש הישיבה שבעיר העתיקה הוא הרב שלום כהן (בנו של רבי אפרים הכהן). בראשות הישיבה שבשכונת קטמון עומד הרב ציון זנגי.
ישיבת "עוז והדר"
בבניין הישיבה היתה ישיבה נוספת - ישיבת המקובלים "עוז והדר". בישיבה למדו ועסקו בתורת הקבלה. בין השאר למדו בה החכמים הרב סלמאן אליהו, הרב אפרים מנשה הכהן זצ"ל, הרב עובדיה הדאיה ועוד.
חכמי הישיבה
- הרב יעקב יוסף, ראש מוסדות "חזון יעקב" ורבה של שכונת גבעת משה בירושלים.
- הרב עובדיה יוסף, הראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה.
- הרב בן ציון מוצפי, ראש ישיבת "בני ציון".
- הרב בן ציון אבא שאול, ראש הישיבה בשכונת "גאולה".
- הרב שבתי אטון, ראש ישיבת "ראשית חכמה".
- הרב מרדכי אליהו, הראשון לציון.
- הרב עובדיה הדאיה, ראש ישיבת המקובלים בית אל ובעהמח"ס "ישכיל עבדי" ועוד.
- הרב בן-ציון מרדכי חזן- מייסד ומנהל הישיבה.
- הרב אליהו לופס, ר"מ בישיבה.
- הרב שלום לופס, רבה של עכו.
- שלמה לניאדו, ראש הישיבה.
- הרב עזרא עדס, ר"מ בישיבה.
- הרב יעקב עדס, ר"מ בישיבה.
- הרב משה עדס, ר"מ בישיבה.
- הרב יוסף עדס, ר"מ בישיבה.
- הרב עזרא עטייה, ראש הישיבה.
- הרב יהודה צדקה, ראש הישיבה בשכונת "גאולה".