זכר למקדש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
תקנת חכמים לעשות דברים מסויימים זכר למקדש.
תקנת חכמים לעשות דברים מסויימים זכר למקדש. חז"ל דרשו את החובה לעשות זכר למקדש מן הכתוב {{מקור|(ירמיה ל, יז)}}: "ציון היא דרש אין לה" - מכאן שצריכה היא דרישה.({{מקור|בבלי:ראש השנה ל א$בבלי ראש השנה ל, א}})
 
==דברים שנעשים זכר למקדש==
 
*מן התורה לולב ניטל במקדש שבעה ימים ובמדינה יום אחד, והתקין רבי יוחנן בן זכאי שיהיה לולב ניטל במדינה שבעה ימים.
 
*נוהגים להקיף את התיבה בחג הסוכות כדרך שהיו מקיפים את המזבח.  
חז"ל דרשו את החובה לעשות זכר למקדש מן הכתוב {{מקור|(ירמיה ל, יז)}}: "ציון היא דרש אין לה" - מכאן שצריכה היא דרישה.
*ביום השביעי של חג הסוכות נוהגים להקיף את התיבה שבע פעמים.  
 
*חבטת ערבה ביום השביעי של חג הסוכות.  
 
*אכילת מרור בליל הסדר בזמן הזה.  
 
*כריכת מצה ומרור ואכילתם ביחד, כפי שהיה הלל עושה בזמן שבית המקדש היה קיים.  
"זכר למקדש" מתבטא במספר דברים. לדוגמא: מן התורה לולב ניטל במקדש שבעה ימים ובמדינה יום אחד, והתקין רבי יוחנן בן זכאי שיהיה לולב ניטל במדינה שבעה ימים "זכר למקדש".
*לדעת רבים גם [[ספירת העומר]] בזמן הזה אינה אלא זכר למקדש.
 
 
 
משום "זכר למקדש" נוהגים להקיף את התיבה בחג הסוכות כדרך שהיו מקיפים את המזבח. ביום השביעי של חג הסוכות נוהגים להקיף את התיבה שבע פעמים זכר למקדש. חבטת ערבה ביום השביעי של חג הסוכות הינה זכר למקדש. מצות אכילת מרור בליל הסדר בזמן הזה היא זכר למקדש. כריכת מצה ומרור ואכילתם ביחד, היא זכר למקדש, כפי שהיה הלל עושה בזמן שבית המקדש היה קיים. לדעת רבים גם ספירת העומר בזמן הזה אינה אלא זכר למקדש.





גרסה מ־10:53, 6 באוקטובר 2011

תקנת חכמים לעשות דברים מסויימים זכר למקדש. חז"ל דרשו את החובה לעשות זכר למקדש מן הכתוב (ירמיה ל, יז): "ציון היא דרש אין לה" - מכאן שצריכה היא דרישה.(בבלי ראש השנה ל, א)

דברים שנעשים זכר למקדש

  • מן התורה לולב ניטל במקדש שבעה ימים ובמדינה יום אחד, והתקין רבי יוחנן בן זכאי שיהיה לולב ניטל במדינה שבעה ימים.
  • נוהגים להקיף את התיבה בחג הסוכות כדרך שהיו מקיפים את המזבח.
  • ביום השביעי של חג הסוכות נוהגים להקיף את התיבה שבע פעמים.
  • חבטת ערבה ביום השביעי של חג הסוכות.
  • אכילת מרור בליל הסדר בזמן הזה.
  • כריכת מצה ומרור ואכילתם ביחד, כפי שהיה הלל עושה בזמן שבית המקדש היה קיים.
  • לדעת רבים גם ספירת העומר בזמן הזה אינה אלא זכר למקדש.