דבר הנדור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
ממה שנאמר {{מקור|(במדבר ל, ג)}}: "איש כי ידור נדר..." דרשו חכמים: "עד שידור בדבר הנדור ולא בדבר האסור", כלומר שאין דבר נאסר בנדר אלא אם כן התפיסו הנודר בדבר שאיסורו מחמת נדר, כגון שאמר: "דבר זה עלי כקרבן" או "כהקדש", ולא בדבר שאסור מאליו מדין תורה, שאם, למשל, אדם אמר: "יהא דבר זה עלי כבשר חזיר", אין הנדר חל, ואין הדבר נאסר עליו. | ממה שנאמר {{מקור|(במדבר ל, ג)}}: "איש כי ידור נדר..." דרשו חכמים: "עד שידור בדבר הנדור ולא בדבר האסור", כלומר שאין דבר נאסר בנדר אלא אם כן התפיסו הנודר בדבר שאיסורו מחמת נדר, כגון שאמר: "דבר זה עלי כקרבן" או "כהקדש", ולא בדבר שאסור מאליו מדין תורה, שאם, למשל, אדם אמר: "יהא דבר זה עלי כבשר חזיר", אין הנדר חל, ואין הדבר נאסר עליו. | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:נדרים]] |
גרסה מ־12:20, 10 באוקטובר 2011
|
"דבר הנדור" - דבר שאיסורו חל עליו על ידי אדם; "דבר האסור" - דבר שאיסורו בא מאליו, מפני שאסרתו תורה.
ממה שנאמר (במדבר ל, ג): "איש כי ידור נדר..." דרשו חכמים: "עד שידור בדבר הנדור ולא בדבר האסור", כלומר שאין דבר נאסר בנדר אלא אם כן התפיסו הנודר בדבר שאיסורו מחמת נדר, כגון שאמר: "דבר זה עלי כקרבן" או "כהקדש", ולא בדבר שאסור מאליו מדין תורה, שאם, למשל, אדם אמר: "יהא דבר זה עלי כבשר חזיר", אין הנדר חל, ואין הדבר נאסר עליו.