רבי מרדכי מנשכיז: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אדמו"ר | |||
|שם=רבי מרדכי מנשכיז | |שם=רבי מרדכי מנשכיז | ||
|תואר= | |תואר= | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
דברי תורתו התקבצו בספר '''רשפי אש'''. | דברי תורתו התקבצו בספר '''רשפי אש'''. | ||
==מתורתו== | ==מתורתו== | ||
*"בזאת יבחן הצדיק האמיתי, אם בסביבתו במרחק חמישים פרסה ישנה אישה מקשה לילד, ואותו צדיק אינו מרגיש היסורים וחבלי הלידה כמוה ממש, כדי להצטער עמה ולהתפלל בעדה, איך אפשר לקרוא לו צדיק?" {{מקור| | *"בזאת יבחן הצדיק האמיתי, אם בסביבתו במרחק חמישים פרסה ישנה אישה מקשה לילד, ואותו צדיק אינו מרגיש היסורים וחבלי הלידה כמוה ממש, כדי להצטער עמה ולהתפלל בעדה, איך אפשר לקרוא לו צדיק?" {{מקור|רשפי אש פרשת ויחי|כן}}. | ||
==תמיכתו בישוב ארץ ישראל== | ==תמיכתו בישוב ארץ ישראל== | ||
ר' מרדכי כתב מכתב תמיכה ביושבי הארץ: | |||
"...נפשי בשאלתי לחלות אל עם, מאין יבוא עזרם אל אשר מארצם יצאו לשבת בארץ הקדושה תובב"א להכינה ולסעדה... נא ונא אהובי, אחי ורעי, שימו נאונא ליתן תקוף ועוז ולהתאמץ בכל התאמצות בכל האפשרי ויהיה מעשה בדבר המצווה כזאת, וכל מי שיתלהב לבו בקרבו בכל מיני טצדקאות והתאמצות בכדי להביאנדבה לדבר מצווה זו, אני מוכן להתפלל בעדו ובעד כל אשר לו ומעתה הנני טוען ברכה במקומו שירום קרנם ומזלם מעלה מעלה דרך סלולה עד כ יבוא שילה..." {{מקור|חיבת הארץ מה ע"ב|כן}}. | |||
==בניו== | ==בניו== | ||
*רבי יוסף- רבן של הרובשוב ואוסטילא | *רבי יוסף- רבן של הרובשוב ואוסטילא | ||
גרסה מ־15:32, 18 באוקטובר 2011
|
|
| רבי מרדכי מנשכיז | |
|---|---|
ה"אוהל" על קבר ר' מרדכי מנשכיז | |
| חיבורו העיקרי | רשפי אש |
| תאריך לידה | תק"ב |
| מקום לידה | נשכיז |
| תאריך פטירה | ח' בניסן תק"ס |
| מקום מגורים | לשנוב, קובל, לודמיר, נשכיז |
| מקום פעילות | נשכיז |
| רבותיו | רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב |
| אב | רבי דוב בער מטולטשין |
| ילדים | ריב יעקב, רבי יוס, ורבי יצחק. |
רבי מרדכי מנשכיז היה מחשובי האדמו"רים בדור הרביעי לחסידות.
חייו
נולד בנשכיז בשנת תק"ב לאביו רבי דוב בר מטולטשין, שהיה סופר ועד ארבע ארצות. מצאצאי בעל "מגלה עמוקות", רבי ישעיה מקראקא, ורבי יצחק אברבנאל. בצעירותו עסק במסחר, ובגיל צעיר נתמנה לרב בעיירה לעשנוב, שעל יד ברודי, משם עבר לרבנות בקובל, בלודמיר ובנשכיז.
היה תלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ויחד עם רבו ביקר אצל המגיד ממזריטש.
התפרסם כבעל רוח הקודש וזכה להערצת אלפי חסידים. כמו כן, היה גדול גם בתורת הנגלה. תשומת לב מיוחדת הקדיש לבעיית התרת עגונות, ומכל הארצות נהרו אליו עגונות.
נפטר בח' בניסן תק"ס.
דברי תורתו התקבצו בספר רשפי אש.
מתורתו
- "בזאת יבחן הצדיק האמיתי, אם בסביבתו במרחק חמישים פרסה ישנה אישה מקשה לילד, ואותו צדיק אינו מרגיש היסורים וחבלי הלידה כמוה ממש, כדי להצטער עמה ולהתפלל בעדה, איך אפשר לקרוא לו צדיק?" (רשפי אש פרשת ויחי).
תמיכתו בישוב ארץ ישראל
ר' מרדכי כתב מכתב תמיכה ביושבי הארץ:
"...נפשי בשאלתי לחלות אל עם, מאין יבוא עזרם אל אשר מארצם יצאו לשבת בארץ הקדושה תובב"א להכינה ולסעדה... נא ונא אהובי, אחי ורעי, שימו נאונא ליתן תקוף ועוז ולהתאמץ בכל התאמצות בכל האפשרי ויהיה מעשה בדבר המצווה כזאת, וכל מי שיתלהב לבו בקרבו בכל מיני טצדקאות והתאמצות בכדי להביאנדבה לדבר מצווה זו, אני מוכן להתפלל בעדו ובעד כל אשר לו ומעתה הנני טוען ברכה במקומו שירום קרנם ומזלם מעלה מעלה דרך סלולה עד כ יבוא שילה..." (חיבת הארץ מה ע"ב).
בניו
- רבי יוסף- רבן של הרובשוב ואוסטילא
- רבי יעקב אריה, רבה של קובל
- רבי יצחק מנישכיז בעל "תולדות יצחק". תלמידו של רבי אברהם יהושע העשל מאפטא.
תלמידיו
- רבי אורי מסטרליסק
- רבי קלונימוס קלמיש מקרקא- בעל "מאור ושמש".