בית הלל: הבדלים בין גרסאות בדף
(מתוך הספר קובץ יסודות וחקירות השלם, באישור לויקישיבה בלבד) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
• מקלים ברוב המחלוקות - מקלים בשעת הצורך, ולא פוסקים ע"פ חששות | ''בית הלל'' היא שיטה תלמודית ידועה, הנחלקה בקביעות עם [[בית שמאי]]. | ||
• הלל גייר גם את אלו שרצו להתגייר נגד הדין | |||
• לכל אדם ישנה, שהרבה פושעים היו בהם בישראל ונתקרבו לתלמוד תורה ויצאו מהם צדיקים חסידים וכשרים | על פי פרשני התלמוד, פוסקים ע"פ המציאות. לכן נוהגים במידת החסד, מתחשבים גם בצרכים שונים ופוסקים לפי מה שקרה בפועל . | ||
• מותר לשקר בשביל ליפות את המקח בעיני לוקחו, וכן בשביל ליפות את האשה בעיני בעלה - "כלה נאה וחסודה". מתחשבים באנשים | מתחשבים גם באנשים ובצרכים שונים{{מקור|ממידת החסד - ספרי הקבלה והחסידות, הובאו בספר לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי וב"ה".}} | ||
• לעולם יהא אדם ענוותן כהלל - מתחשב באנשים | |||
פוסקים ע"פ מה שקרה | • מקלים ברוב המחלוקות - מקלים בשעת הצורך, ולא פוסקים ע"פ חששות {{מקור|יומא פ.}}. | ||
• בנרות חנוכה מוסיף והולך כנגד הימים היוצאים, כי הולכים ע"פ הימים שכבר היו במציאות - בפועל | • הלל גייר גם את אלו שרצו להתגייר נגד הדין {{מקור|שבת לא.}}. | ||
• ראש השנה לאילנות בט"ו בשבט, שרק אז הפרי נראה בפועל | • לכל אדם ישנה, שהרבה פושעים היו בהם בישראל ונתקרבו לתלמוד תורה ויצאו מהם צדיקים חסידים וכשרים {{מקור|אבות דרבי נתן ב-ט}}. | ||
• חושב לשלוח יד בפיקדון פטור, שעדיין לא עשה שום מעשה גשמי בפועל | • מותר לשקר בשביל ליפות את המקח בעיני לוקחו, וכן בשביל ליפות את האשה בעיני בעלה - "כלה נאה וחסודה". מתחשבים באנשים {{מקור|כתובות יז.}}. | ||
• שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי, שבפועל עדיין לא נגבה | • לעולם יהא אדם ענוותן כהלל - מתחשב באנשים {{מקור|שבת ל:}} . | ||
• כתב גט לאשתו ונמלך | פוסקים ע"פ מה שקרה {{מקור|בפועל}} {{מקור|ספר השיחות תשמ"ח ח"ב עמוד 647, הובא בלקט חידושים וביאורים שבת כא:, לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי ובית הלל"}} | ||
• מוציא את אשתו - יבמה שעשה בה מאמר לא נחשבת ככנוסה, שעדיין לא כנסה | • בנרות חנוכה מוסיף והולך כנגד הימים היוצאים, כי הולכים ע"פ הימים שכבר היו במציאות - בפועל {{מקור|שבת כא:, ומהר"ל חידושי אגדות שם}}. | ||
• מותר לעשות מעשה בערב שבת שיגרום למלאכה בשבת, כי לא עשה כלום בפועל | • ראש השנה לאילנות בט"ו בשבט, שרק אז הפרי נראה בפועל {{מקור|ראש השנה ב., ושביבי אורות לטו בשבט א}}. | ||
הכמות היא העיקר, ומתחשבים גם במציאות | • חושב לשלוח יד בפיקדון פטור, שעדיין לא עשה שום מעשה גשמי בפועל {{מקור|בבא מציעא מג:}}. | ||
• איבעית אימא כגון דבית הלל רובא הווי | • שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי, שבפועל עדיין לא נגבה {{מקור|סוטה כה.}}. | ||
• ארץ נבראת תחילה ואחר כך נבראו שמים - המציאות הגשמית היא העיקר | • כתב גט לאשתו ונמלך {{מקור|התחרט}}, לא פסלה מן הכהונה, שעדיין לא נתנו לה {{מקור|גיטין פא.}}. | ||
• קצח | • מוציא את אשתו - יבמה שעשה בה מאמר לא נחשבת ככנוסה, שעדיין לא כנסה {{מקור|יבמות כט.}}. | ||
עיין עוד בשיטתו של הלל בחלק ב אות | • מותר לעשות מעשה בערב שבת שיגרום למלאכה בשבת, כי לא עשה כלום בפועל {{מקור|שבת יז:}}. | ||
הכמות היא העיקר, ומתחשבים גם במציאות {{מקור|מפענח צפונות א-ג, ולקח טוב המובא בו בהערה ג, משנת הרוגאצ'ובי עמ' 20}} | |||
• איבעית אימא כגון דבית הלל רובא הווי {{מקור|יבמות יד.}} - בית הלל סברו שהעיקר היא הכמות, ולכן הלכה צריכה להיות כמותם: הללו אומרים הלכה כמותנו {{מקור|ערובין יג:}}. | |||
• ארץ נבראת תחילה ואחר כך נבראו שמים - המציאות הגשמית היא העיקר {{מקור|חגיגה יב.}}. | |||
• קצח {{מקור|ריחו קשה וטעמו טוב {{מקור|ברכות מ.}}}} - טמא, וכן למעשרות {{מקור|עוקצין ג-ו}}, כי מסתכלים על המציאות הגשמית: הטעם הוא חוש גשמי, והרי טעמו טוב. | |||
עיין עוד בשיטתו של הלל בחלק ב אות {{מקור|יח}} | |||
גרסה מ־03:36, 28 באוקטובר 2011
|
|
בית הלל היא שיטה תלמודית ידועה, הנחלקה בקביעות עם בית שמאי.
על פי פרשני התלמוד, פוסקים ע"פ המציאות. לכן נוהגים במידת החסד, מתחשבים גם בצרכים שונים ופוסקים לפי מה שקרה בפועל . מתחשבים גם באנשים ובצרכים שוניםממידת החסד - ספרי הקבלה והחסידות, הובאו בספר לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי וב"ה".
• מקלים ברוב המחלוקות - מקלים בשעת הצורך, ולא פוסקים ע"פ חששות יומא פ.. • הלל גייר גם את אלו שרצו להתגייר נגד הדין שבת לא.. • לכל אדם ישנה, שהרבה פושעים היו בהם בישראל ונתקרבו לתלמוד תורה ויצאו מהם צדיקים חסידים וכשרים אבות דרבי נתן ב-ט. • מותר לשקר בשביל ליפות את המקח בעיני לוקחו, וכן בשביל ליפות את האשה בעיני בעלה - "כלה נאה וחסודה". מתחשבים באנשים כתובות יז.. • לעולם יהא אדם ענוותן כהלל - מתחשב באנשים שבת ל: . פוסקים ע"פ מה שקרה בפועל ספר השיחות תשמ"ח ח"ב עמוד 647, הובא בלקט חידושים וביאורים שבת כא:, לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי ובית הלל" • בנרות חנוכה מוסיף והולך כנגד הימים היוצאים, כי הולכים ע"פ הימים שכבר היו במציאות - בפועל שבת כא:, ומהר"ל חידושי אגדות שם. • ראש השנה לאילנות בט"ו בשבט, שרק אז הפרי נראה בפועל ראש השנה ב., ושביבי אורות לטו בשבט א. • חושב לשלוח יד בפיקדון פטור, שעדיין לא עשה שום מעשה גשמי בפועל בבא מציעא מג:. • שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי, שבפועל עדיין לא נגבה סוטה כה.. • כתב גט לאשתו ונמלך התחרט, לא פסלה מן הכהונה, שעדיין לא נתנו לה גיטין פא.. • מוציא את אשתו - יבמה שעשה בה מאמר לא נחשבת ככנוסה, שעדיין לא כנסה יבמות כט.. • מותר לעשות מעשה בערב שבת שיגרום למלאכה בשבת, כי לא עשה כלום בפועל שבת יז:. הכמות היא העיקר, ומתחשבים גם במציאות מפענח צפונות א-ג, ולקח טוב המובא בו בהערה ג, משנת הרוגאצ'ובי עמ' 20 • איבעית אימא כגון דבית הלל רובא הווי יבמות יד. - בית הלל סברו שהעיקר היא הכמות, ולכן הלכה צריכה להיות כמותם: הללו אומרים הלכה כמותנו ערובין יג:. • ארץ נבראת תחילה ואחר כך נבראו שמים - המציאות הגשמית היא העיקר חגיגה יב.. • קצח ריחו קשה וטעמו טוב ברכות מ. - טמא, וכן למעשרות עוקצין ג-ו, כי מסתכלים על המציאות הגשמית: הטעם הוא חוש גשמי, והרי טעמו טוב. עיין עוד בשיטתו של הלל בחלק ב אות יח