רבי ישעיה שטיינר: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי ישעיה שטיינר מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר (קערעסטירער) (ה'תרי"ב, 1852 - ג' באייר ה'תרפ"ה, 1925), מייסדה של חסידות קרסטיר, שימש כאדמו"ר בעיירה קֶרֶסטוּר, (או בשמה המלא: בּוֹדרוֹגקֶרֶסטוּר Bodrogkeresztúr) שבהונגריה, ולאחר פטירתו אף נקבר בה.

הרב נולד לר' משה והענטשא מרים שטיינר בכפר זָ‏אבֱריו (Zborov) שליד ברדיוב (כיום בסלובקיה). אביו נפטר בהיותו בן שלוש. בגיל שתים עשרה אמו שלחה אותו לבית האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקה (Olaszliszka), אשר מינה אותו בהמשך למשמשו. לאחר פטירת רבו הקפיד לחתום כמשמשו של הרבי מליסקא‏‏[1]. כן היה מתלמידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז. לאחר שנפטר רבו החל להתפרסם כ"בעל מופתים" ורבבות חסידים נהרו אליו לקרסטיר.

בחוגים רבים משתמשים כיום בתמונתו כסגולה לשמירה מפני עכברים.

בנו ר' אברהם מילא את מקומו כאדמו"ר, אך לאחר פחות משנתיים, בי"ח באדר א' ה'תרפ"ז (1927) נפטר הבן. את מקומו מילא חתנו של ר' ישעיה, הרב מאיר יוסף רובין, משושלת חסידות רופשיץ, שנספה ב-1944 במחנה הריכוז אושוויץ.

גם כיום החסידות ממשיכה להתקיים בברוקלין שבארצות הברית.

ישיבת ישועת מרדכי שבנחליאל קרויה על שמו, ועל שמו של ר' מרדכי מנרוביץ', שהיה ראש הישיבה בקעמטשע. ר' מרדכי נפטר כחודש ימים אחריו, בז' בסיוון, יום טוב שני של חג השבועות ה'תרפ"ה

לקריאה נוספת הרב ישראל יעקב וידובסקי, תולדות הצדיק ר' ישעיה'לע מקערעסטיר, מכון אבן ישראל, ירושלים, ה'תשנ"ו