רבי מנחם עזריה מפאנו: הבדלים בין גרסאות בדף

שו"ת ר' מנחם עזריה מפאנו (ויניציא 1600) דיהרפירט 1788 סינעט 1894)

רבי מנחם עזריה מפאנו - מכונה גם "עמנואל דה-פאנו" או בר"ת: הרמ"ע (ה'ש"ח (1548) בולוניה ^[1], איטליה - ד' באב ה'שפ" (1620) מנטובה, איטליה) היה רב, פוסק ומקובל ידוע. נחשב לגדול המקובלים באיטליה . הוא נולד למשפחה מיוחסת מעיירה פאנו (איטליה). קיימת דעה כי נולד בבולוניה וכי משפחתו מוצאה היה מפאנו. אביו רבי יצחק ברכיה היה מ"גזע ישרים" ומיקירי היהודים למשפחת פאנו. הוא נשא לאישה את בתו של ר' יצחק פואה ממנטובה מגדולי רבני איטליה באותה עתה. לאחר שלמד תלמוד והלכות, הוא שקד על לימוד הקבלה.

יהודה אריה ליב בכ"ר יעקב וואידיסלאווסקי, בספר תולדות רבינו מנחם עזריה מפאנו, מתאר את סגולותיו במשפטים הבאים: "המלאך הגואל את חכמת הקבלה, והפיץ את רוחה בחבל מדינת איטליא היה רבינו מנחם עזריה מפאנו. הוא הגבר הוקם על, לשאת את דגל תורת הקבלה ביד רמה, והראה את גודל תפארתה על פני כל החכמות והמדעים. הוא הגבר אשר שקד באמונה על דלתות חכמת האמת ואסף בחפניו כל גנזי תורת הקבלה והיו לאחדים בידו. הוא הגבר אשר האיר עיני ישראל במאמריו הטהורים המאירים כספירים, והמפנים דרך ישר לפני כל החפצים להיכנס בפרדס החכמה ולהינות מעץ דעת הקבלה. הלא הוא הרמ"ע ז"ל איש חמודות המולך בחכמת האמת ובכל תושיה לו עשר ידות ומי בכל בית הקבלה נאמן כמוהו".

מתלמידיו: ר' אהרן ברכיה ממודינה (בעל "מעבר יבק"), ר' יצחק לומברזו מטוניס (בעל "זרע יצחק").

תולדות חייו

ר' מנחם עזריה מפאנו נולד בעיר בולוניה. מוצא משפחתו היה מפאנו - עיר קטנה ליד פיזארי, שישבו שם יהודים כבר במאה ה-14, ובשנת 1542 הגיעו אליה יהודים מסיציליה.

מחבר אוצר ישראל מעלה תהיה: שם אביו של הרמ"ע היה ר' יצחק ברכיה וידוע כי תלמידו וחתנו, נקרא גם בשם יצחק ברכיה, בן יהודה אריה פאנו, שהיה פיטן ורב בעיר לוגו. הוא מעלה את הסברה שלא היה חושש לזה ששם חתנו כשם אביו .

בצעירותו הוא למד בונציה. שם למד עם "חכמי העיר הנבונים והמקובלים". כבן שלושים יצא כבר שמו ובשנת של"ד רבי יוסף קארו מינה אותו להדפיס בבית הדפוס בעיר את ספרו כסף משנה. בונציה תיקן תקנות בעניני התפילות ונוסחותיהם, והוא שקבע את נוסח התפילה לקהילת האיטליאני נוסח איטליאני.

הרמ"ע היה ראש ישיבה בעיר רגיו - כנראה ברג'ו אמיליה עיר בצפון איטליה במחוז "אמיליה-רומאניה" בה היתה קהילה יהודית חשובה. אליו נהרו תלמידים רבים. ממנה עבר לעיר של חותנו מנטובה.

במנטובה, הרמ"ע נחשב לאיש עשיר ובעל ישיבה גדולה ובה סיים את חייו.

רבותיו

את ראשית תורת הקבלה הוא קבל מרבו, רבי עזרא מפאנו ממנטובה. הוא היה מ"בני עליה" ממקובלי ארץ איטליא הוא "סלל דרך אמת לפני הרמ"ע בשדה חכמת האמת והכניסו לגינת ביתן החכמה" - כך הוא כתב בהקדמה לספר "פלח הרמון".

מר' משה מקורדובירו הוא קבל את גופי תורת הקבלה. הוא שלח לו למנחה, "בכבודו ובעצמו", את ספרו פרדס רימונים , ובמותו שילם הרמ"ע לאלמנתו אלף זהובים זהב עבור הרשות להעתיק את כתב יד בעלה. בנוסף לסכום זה שלח 20 אדומים לר' יוסף קארו, 20 לרבי שלמה אלקבץ ו – 10 לאלשיך על מנת שימליצו בעדו בפני האלמנה.

מרבי' ישראל סרוק מצפת שלמד ממנו קבלת הארי ז"ל, וכתב: "כך הוא קבלת הארי ז"ל מפי מורי הה"ר ישראל נר"ו אחד מגדולי תלמידיו שזיכני להרבה גופי תורה" .

הרמ"ע היה גם תלמידו של הרב הנדול, רבי ישמעאל הנינא מוואלמונטו, מנדולי רבני פירארה וראשי הכמי התלמוד במדינת איטליא , והרם"ע מזכירו בתשובותיו בזו הלשון: "זו הוא השיטה הנכונה וקלטה מורי הר"ר ישמעאל הנינא נרו אשר ידעתי דמהדרן ונהירן שמעתתייה טובא" . גם במקומות נוספים הוא מזכירו בשם התואר: "מורי ורבי"

עורך תולדות חייו כותב, כי יותר משלמד אצל רבו, למד מספרים, מספרי התלמוד והפוסקים ששקד עליהם בשקידה רבה, והאירו לפניו דרך אמת בתורה והוראה.

על גדולתו

רמ"ע היה ראש ישיבה בעיר במנטובה והשיב שאלות רבות שנשלחו לו ממדינות שונות. היה ענו מאד ולא חש לדברי מבקריו. וכאשר השיג עליו הר"י סאמיגה על חיבורו "ימין ה' רוממה" בדין הקפת הלולב, ונשאל מדוע לא יענה לו על דבריו הקשים, השיב בלשון הזה:

"שאלת מה אני משיב על לשון מדברת גדולות וצפצופי עופות כנגד מה שנתפרסם בשמי על הקפת הלולב, תשובתי: אני אני הוא החתום כי רבנן מנחם עזריה זה שמי מעביר עון וכו' וזה זכרי מוחל עלבון. וזו תשובה ניצחת לכל מה שעתיד לכתוב נגד ימין רוממה דידן. כי לא מראש לכבודי דברתי ובמקום קנטוריא עת לחשות, כי האמת יודה דרכו ליראי ה' ולחושבי שמו. אני שלום וכי אדבר לעשות רצון אבינו שבשמים כל הנשמה תהלל יה הללויה" (מצרף לחכמה דף פ"ד:).

שרה אמנו - אם כל חי

יעל לוין, בעלת תואר דוקטור לפילוסופיה מן המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, ייחדה מסה ל"מאמר אם כל חי" מאת ר' מנחם עזריה מפאנו, הנסב על שרה אמנו. "מאמר אם כל חי" נועד "לדרוש ברבים בכסא ליום חננו", דהיינו בראש השנה. דרשה זו מעצימה את דמותה של שרה, את נס פקידתה בראש השנה ואת מרכזיות הזוגיות של האבות.‏‏^[2]

הדרשה עוסקת בביאור עניין פקידת שרה בידי הקב"ה, אשר התרחשה לפי חז"ל בראש השנה. הרמ"ע מבאר את משמעות היקרותה של שרה "אם כל חי": "כשם שנתמנה אברהם אב המון גוים כך היתה שרה אמנו אם כל חי פירוש אם לכל איש חי אלו הצדיקים שאפילו במיתתם קרויים חיים וכל הגרי'[ם] העתידים להתגייר בכלל הזה".

הרמ"ע מייחד את הדיבור במקומות אחדים לכך ששרה נולדה בלא רחם, בהתאם למאמר "עיקר מיטרין לא היה לה וגלף לה הקב"ה עיקר מיטרין" (בראשית רבה, מז, ב, עמ' 472). לדידו של המחבר, על מנת ששרה תהרה ותוליד הצטרך הקב"ה לעשות מעשה פלא, שהיה בבחינת חידוש מעשה בראשית.

בפתח "מאמר אם כל חי" מציין הרמ"ע את מאמר חז"ל שכל מקום שנאמר "וה'" הכוונה לקב"ה ולבית דינו (ירושלמי ברכות, פ"ט ה"ה, יד ע"ב). למרות שפקידת שרה "היתה מפועל הרחמים", מכל מקום נזקק הקב"ה להימלך עם מידת הדין משום שהוא מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה. לעומת זאת, לגבי הריונה ולידתה נאמר "ויעש ה' לשרה כאשר דבר"; כאן לא הוצרך הקב"ה לבית דינו שכן מכיוון שהסכים בית הדין לבריאת עיקר המיטרין, הסכמתו היתה נתונה גם לאלה.

הרמ"ע כותב כי שרה היא הראשונה מבין שבע הנביאות המנויות בבבלי מגילה (יד ע"א-ע"ב), ואלו מקבילות לשבע הספירות בקבלה. ההתייחסות הראשונה לדבר ההקבלה בין הנביאות לבין הספירות מצויה בפירושו של רבינו בחיי לעניין שירת מרים והנשים {{מקור|(שמות טו, כ, מהדורת שוול, עמ' קלה)}]. רבינו בחיי מזכיר את עניין ההקבלה בכוללנות ובלשון מרומזת בלבד, והרמ"ע הוא הראשון שממנו הגיעתנו בכתובים הקבלה מפורטת בין הנביאות ובין הספירות. מדבריו עולה שבקרב תלמידי האר"י היתה מסורת שקישרה בין שבע הנביאות ובין הספירות, ואולם הוא מציין ששיטתו בעניין נבדלה מזו שהיתה מצויה בקרבם.

בסיכומו של המאמר מובאת ההצעה הבאה: "מאמר 'אם כל חי' הוא דרשה שראוי לחדש את העיון בה ולהשיח על אודותיה ביום שנפקדה אמנו שרה, ובמועד שבו אנו אומרים בתפילותינו: 'צאצאיה כן פקד לטוב היום'" (מתוך תפילת שחרית לראש השנה).

מספריו

פוסק, מחבר ומתקן תפלות. הרמ"ע כתב הרבה תשובות בהלכה. נדפסו ממנו:

• שו"ת ר' מנחם עזריה מפאנו (ויניציא 1600) דיהרפירט 1788 סינעט 1894). כולל חלק מן התשובות הרבות בהלכב שהשיב לשאלות ששוגרו אחיו מארצות שונות.
• קיצור מספר האלפסי שנקרא "אלפסי זוטא" (נדפס מסכת ברכות והלכות קטנות ירושלים 1885).

הרב חיד"א - הרב חיים יוסף דוד אזולאי , מונה כ"ד ספרי קבלה שחבר הרמ"ע ועשרה מהם נכללים בספרו "עשרה מאמרות", מאמרים שונים ופשוטים ע"פ קבלת הארי ז"ל והם:

1. חקור דין - המאמר עוסק במשפטי ה' אמת בשלשה עולמות: האחר - עולם הזה , והשני - עולם הנשמות, והשלישי- עולם התחיה" - בולל דרושים נעימים ע"ד חכמת האמת מעניני ר"ה ויוה"ב וימי הדין .
2. אם כל חי - על פרשת וה' פקד את שרה. (ראו לעיל)
3. המדות - מאמר, מיוסד על שלש עשרה מרות שהתורה נררשת בהן ^[3]
4. יונת אלם - על חכמת הקבלה.
5. עולם קטן - מאמר עמוק בחכמה הקבלה מהחיל בפסוק: " כל הנשמה ההלל י'
6. צבאות ה' - מאמר בחכמת הקבלה .
7. העתים - מאמר על המורת העתים הנזכרים בקהלה
8. המלואים - מאמר יקר, מדוברבו נכבדות כוונות ורמזים על מלואו שם הוי' וצירופיו.
9. הרקיעים -
10. מאה קשיטה - מאמר יקר הערך, כולל מאה פרקים, נחמדים ועמוקים , לחם סתרים , סוד ה' לישרים.
11. הנפש - מאמר יקר ונכבד יסודתו בררי הקודש "במהות הנפש לעבדה ולשמרה בטהרה".
12. שברי לוחות - מאמר קדישין יסודותיו בהררי הקודש לחזק עמודי הזהר הקדוש.
13. יונת אלם - מאמר יקר הערך, כולל מאה שערים בחכמת הקבלה עמוק כאוד
14. היסודות - מאמר יקר בהכמת הקבלה.
15. מעין גנים - מאמר יקר הערך, שושן סודות , מדובר בו נכבדות, בבוונה ימ השבוע, סוד ה' להודיע, והי' לאותות ולמועדים , בכוונה ההקיעוה ורמזי ראש השנה יום הכפורים ומועדי ה' , וביחוד על הנדה וספירת העומר.
16. הטוטפות - מאמר בעניני הלכות תפילין ע"ד הקבלה.
17. שבתות ה' - מאמר בחכמת הקרבלה סובב הולך על שבעת ימי השבוע.
18. גור אריה - מאמר בקבלה - בכהב-יד.
19. מאורות הגדולים - מאמר בעניני חכמה התכונה ע"ר האמה, עמוק מאוד.
20. כנפי יונה - כוונות התפילות, רמזים ויחודים, בשמות קדושים מצומדים מלקוטים מכתבי האר"י ז"ל - חר' משה יונה , נפטר בשנת 1600 בערך והיה מתלמידי הארי.
21. יין הרקח - מאמר בחכמה הקבלה - בכתב-יד.
22. ימין ה' רוממה - על הקפת הלולב.
23. ימין ה' עושה חיל, על הקפת הלולב - והוא קובע במה דאמור רבנן "כל פינות שאתה פונה יהיו דרך ימין".
24. עסיס רמונים פי' על פרדס רמונים - הוא קיצור ספר פרדם רמונים להרם"ק על ידי הלמידיו הר'ר שמואל גאליקו.
25. פלח הרמון בקבלה - ספר יקר הערך בחכמת הקבלה, והוא קיצור וביאור לחלק האצילות מספר "פרדס רימונים" לרמ"ק. שפת אחת ח"ב מספר פלח הרמון,
26. סדר עבודה - למועדים , לתמידין ולמוספין, והוא סדר עבודת הכהנים והלויים עם תפילות ופזמונים.
27. תקוני תשובה. נדפס בצירוף ראשית חכמה לר' יוסף פוינטי (ויניציא 1600);
28. שפת אמת - מאמר בקבלה , על ערכי הכנויים.
29. שו"ת.
30. אלפסי זוטא.

בס"ה שלושים ספרים.

הוא חבר את סדר העבודה למועדים ,לשבת וחול . כן חיבר את הפיוט: "אדון לכל פועל, בית אראל תברך", בסדר א"ב, וחתום מנחם עזריה עמנואל.

הרמ"ע תיקן תקנות לקהילות יהדות איטליה בענייני התפילות ונוסחיהן . בין השאר, ממנו נתפשט המנהג לקום באשמורות בכל יום ויום ולהתפלל סליחות ותחינות - כעדות ר' אהרן ברכיה ממודינא. ועליו נאמר שהוא בבחרותו התחיל להנהיג בויניציא בק"ק איטליאני יצ"ו לקום באשמורות ואחריהם החזיקו הרבה יחידים מקהלות איטליה ישמרם ה' ותקבל תפילתם ברחמים".

ר' יוסף ידידיה קרמי בספרו כנף רננים קונן עליו קינה: " וי וי בבני תורין, וי וי בין גוריא וכו' אוי על שתא די ש"ף די שף מר מדוכתיה". רומז בזה יום ושנת מותו - ד' באב ש"פ

קישורים חיצוניים

• יהודה אריה ליב בכ"ר יעקב - המכונה וואידיסלאווסקי, ספר תולדות רבינו מנחם עזריה מפאנו, פעטרקוב, תרס"ד _1903)
• יהודה דוד אייזענשטיין, אוצר ישראל כרך ח', הערך: פאנו, מנחם עזריה ( הערך אינו נמצא בקישור החיצוני, יש למצוא את הספר עצמו)
• ספר גלגולי נשמות
• עשרת המאורות

הערות שוליים