כבוד: הבדלים בין גרסאות בדף
(←בהלכה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''כבוד''' הוא חשיבות ומתקשר גם עם עושר היפך מכבוד הוא "זלזול" לשון זול | '''כבוד''' הוא חשיבות ומתקשר גם עם עושר <ref>לדוגמא באסתר א,ד "בהראותו את '''עושר כבוד''' מלכותו"</ref> היפך מכבוד הוא "זלזול" לשון זול | ||
==שורש הכבוד== | ==שורש הכבוד== | ||
הקב"ה נקרא גם מלך הכבוד והתרגום של כבוד הוא "יקר" (כמו למשל במגילת אסתר "וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן") כשמייקרים משהו מכבדים אותו. קיום רצונו של אדם זהו כבודו<ref> ספר חסידים סי' קנב</ref> | הקב"ה נקרא גם מלך הכבוד והתרגום של כבוד הוא "יקר" (כמו למשל במגילת אסתר "וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן") כשמייקרים משהו מכבדים אותו. קיום רצונו של אדם זהו כבודו<ref> ספר חסידים סי' קנב</ref> | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
===בהלכה=== | ===בהלכה=== | ||
בהלכה יש כמה סוגי כבוד: האדם חייב בכבוד הוריו<ref> בעשרת הדברות "כבד את אביך ואת אמך" שמות כ</ref> גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה <ref>ברכות יט:</ref> ומותר להפסיק באמצע ברכות קריאת שמע לשאול בשלום אדם מכובד <ref>שו"ע או"ח סי סו</ref>למדו במדרש שהממעט כבוד שמים ומרבה כבוד עצמו כבודו מתמעט, והמרבה כבוד שמים וממעט כבוד עצמו כבודו מתרבה <ref>{{מקור|במדבר רבה ד, כא}}</ref>. [[בגדי כהונה]] נעשים לכבוד <ref>שמות פרק כח</ref>. | בהלכה יש כמה סוגי כבוד: האדם חייב בכבוד הוריו<ref> בעשרת הדברות "כבד את אביך ואת אמך" שמות כ</ref> גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה <ref>ברכות יט:</ref> ומותר להפסיק באמצע ברכות קריאת שמע לשאול בשלום אדם מכובד <ref>שו"ע או"ח סי סו</ref>למדו במדרש שהממעט כבוד שמים ומרבה כבוד עצמו כבודו מתמעט, והמרבה כבוד שמים וממעט כבוד עצמו כבודו מתרבה <ref>{{מקור|במדבר רבה ד, כא}}</ref>. [[בגדי כהונה]] נעשים לכבוד <ref>שמות פרק כח</ref>. | ||
==כבוד מלכות== | |||
יש חיוב לכבד את המלך ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ודין זה מדאורייתא מהפסוק "שום תשים עליך מלך"<ref> סנהדרין כב</ref> מצוה לרוץ לקראת מלכים כדי לראות בכבודם ואפילו מלכי גויים כדי שאם יזכה יבחין בין כבוד מלכי גויים למלכי ישראל<ref>ברכות יט</ref>. | |||
===במוסר=== | ===במוסר=== | ||
בחלוקה גסה ניתן לומר ששיטת המוסר של סלובודקה נוקטת את כבוד האדם כמכשיר מוסרי (אתה בן מלך, אל תעש עבירות כי זה לא מכובד לבן המלך) לעומת שיטת המוסר של נובהרדוק נוקטת בצורה הפוכה (מה כבר חשוב האדם, מי אתה שלא תכבד את הקב"ה ותעבור עבירות) | בחלוקה גסה ניתן לומר ששיטת המוסר של סלובודקה נוקטת את כבוד האדם כמכשיר מוסרי (אתה בן מלך, אל תעש עבירות כי זה לא מכובד לבן המלך) לעומת שיטת המוסר של נובהרדוק נוקטת בצורה הפוכה (מה כבר חשוב האדם, מי אתה שלא תכבד את הקב"ה ותעבור עבירות) | ||
גרסה מ־21:10, 18 בפברואר 2012
|
|
כבוד הוא חשיבות ומתקשר גם עם עושר [1] היפך מכבוד הוא "זלזול" לשון זול
שורש הכבוד
הקב"ה נקרא גם מלך הכבוד והתרגום של כבוד הוא "יקר" (כמו למשל במגילת אסתר "וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן") כשמייקרים משהו מכבדים אותו. קיום רצונו של אדם זהו כבודו[2]
התייחסות לכבוד
בהלכה
בהלכה יש כמה סוגי כבוד: האדם חייב בכבוד הוריו[3] גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה [4] ומותר להפסיק באמצע ברכות קריאת שמע לשאול בשלום אדם מכובד [5]למדו במדרש שהממעט כבוד שמים ומרבה כבוד עצמו כבודו מתמעט, והמרבה כבוד שמים וממעט כבוד עצמו כבודו מתרבה [6]. בגדי כהונה נעשים לכבוד [7].
כבוד מלכות
יש חיוב לכבד את המלך ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ודין זה מדאורייתא מהפסוק "שום תשים עליך מלך"[8] מצוה לרוץ לקראת מלכים כדי לראות בכבודם ואפילו מלכי גויים כדי שאם יזכה יבחין בין כבוד מלכי גויים למלכי ישראל[9].
במוסר
בחלוקה גסה ניתן לומר ששיטת המוסר של סלובודקה נוקטת את כבוד האדם כמכשיר מוסרי (אתה בן מלך, אל תעש עבירות כי זה לא מכובד לבן המלך) לעומת שיטת המוסר של נובהרדוק נוקטת בצורה הפוכה (מה כבר חשוב האדם, מי אתה שלא תכבד את הקב"ה ותעבור עבירות)
בחסידות
רבי נחמן מברסלב אומר שהאדם צריך למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום.