רבי יואל טייטלבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | [[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מייסדי חצרות חסידיות]] | |||
[[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | [[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | ||
[[קטגוריה:רבני הונגריה]] | [[קטגוריה:רבני הונגריה]] | ||
[[קטגוריה:רבנים אמריקאים]] | [[קטגוריה:רבנים אמריקאים]] | ||
[[קטגוריה:מתנגדי הציונות]] | [[קטגוריה:מתנגדי הציונות]] | ||
גרסה מ־19:17, 1 במרץ 2012
|
|
רבי יואל טייטלבוים היה האדמו"ר מסאטמר. נודע בקנאותו הגדולה ובהתנגדותו החריפה לציונות.
תולדות חייו
נולד בשנת תרמ"ח בעיר סיגט שבטרנסילבניה (כיום- רומניה. אז- הונגריה) לרבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבויים, האדמו"ר מסיגעט. כונה "העלוי מסיגעט" - על שם עירו. למד בישיבת אביו בסיגעט, שם בין השאר למד עם רבי אליעזר פיש, האדמו"ר מביקסאד. אחר כך עבר לעיר סאטמאר (סאטו מארה) שבטרנסילבניה, שם ייסד את חסידות סאטמר והחל לכהן כאדמו"ר. שרד את השואה בזכות הרכבת שאירגן ד"ר ישראל קסטנר. לאחר השואה היגר לאמריקה. בארצות הברית ב"בורו פארק" הקים מחדש את חסידות סאטמר, אשר היא כיום מהקהילות הגדולות והחשובות באמריקה, והחסידות הגדולה בעולם. מונה להיות נשיא העדה החרדית בירושלים.
התנגדותו לציונות
נודע בהתנגדותו החריפה לציונות ולשותפות במוסדות המדינה. ספרו העיקרי העוסק בנושאים אלו הוא הספר "ויואל משה", ע"פ הפסוק "ויואל משה לשבת את האיש". הספר כולל שלושה מאמרים נרחבים - לשון הקודש, שלוש השבועות ויישוב הארץ.