בנימין זאב הרצל: הבדלים בין גרסאות בדף

בנימין זאב הרצל (1860-1904) זכה לכינוי "חוזה המדינה". בשנת 1897 הרצל כנס את הקונגרס הציוני הראשון בבזל אשר בשוויץ. בקונגרס הכריז: "כאן ייסדתי את מדינת היהודים". הוא לא זכה לתמיכה מהיהדות המסורתית, שכן הוא ראה ב"השכלה" את הדרך אשר תוביל את עם ישראל לעתידו. אותו "השכלה" אשר גרמה להתבוללות רבה בקרב עם ישראל בסוף המאה ה-19.

יחד זאת, תרומתו זכתה להכרה ב"הספד ירושלים" שנשא הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אשר היה אז רבה של יפו וה"מושבות" בשנת 1904 . וכך הוא הספידו: ""והנה בתור עקבתא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים...עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון, ע"כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה" [ מאמרי הראי"ה, "המספד בירושלים"] ^[1].

היחס של שומרי המסורת לבנימין זאב הרצל הוא מסוייג, למרות תרומתו להקמת מדינת ישראל.

המניע

הרצל היה עיתונאי בפאריז , בירת צרפת, בתקופה שבה התרחש אחד האירועים האנטישמיים הקשים: קצין יהודי בכיר, אלפרד דרייפוס, הואשם בבגידה במולדת. בעקבות משפטו הפומבי ואירועים ודומים לו, הרצל גיבש דעה לפיה, על היהודים להקים מדינה יהודית. מכאן, החל להתגבש אצלו הרעיון הציוני-המדיני.

מדינת היהודים

בשנת 1896 הרצל נקט את צעדו הראשון לקידום רעיונותיו . הוא חבר את ספרו "מדינת היהודים" , שבו הציע פתרון מעשי לבעיית היהודים . בשנת 1898 נסע הרצל לארץ ישראל במטרה להיפגש עם הקייזר הגרמני - שליט גרמניה - כדי שיקדם את התיישבות יהודית בארץ. הוא היפנה אותו לסולטן התורכי - שליט תורכיה- אשר הסכים תמורת ממון רב לאפשר את היישוב היהודי. הרצל הצליח לגייס רק חלק מהממון הנדרש באמצעות חברת "אוצר התיישבות היהודים". הכסף שימש בסופו של דבר להקמת "חברת אנגלו פלשתינה" -לימים "בנק לאומי לישראל".

הקונגרס הציוני הראשון

בשנת 1897 הרצל כינס את "הקונגרס הציוני הראשון" בבאזל. הקונגרס כונס בעקבות ההתעוררות הלאומית סביב רעיונותיו, בעיקר במזרח אירופה, בעקבות פרסום ספרו "מדינת היהודים" . הקונגרס היה כינוס פומבי של 220 נציגי יהודים מ-24 ארצות, והווה בסיס להקמת התנועה הציונית.

קישורים חיצוניים

• הרב קוק: ההריסה אל המדרגה החדשה - המאמר התפרסם במוסף "הצופה" בסוכות יח' תשרי תשס"ו 21.10.05

הערות שוליים