בית הכנסת הגדול בפירנצה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←האחזקה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:The_Temple_from_Piazzale_Michelanglo.jpg| | [[תמונה:The_Temple_from_Piazzale_Michelanglo.jpg|ימין|ממוזער|250px|מבט פנורמי על העיר [[פירנצה]] מכיכר מיכלאנג'לו - במרכז בולט מבנה בית הכנסת]] | ||
[[תמונה:Synagogue Florence int.jpg| | [[תמונה:Synagogue Florence int.jpg|ימין|thumb|250px|פנים בית הכנסת - תמונה משנת 1940]] | ||
'''בית הכנסת הגדול של פירנצה''' (Tempio Maggiore Israelitico) הוקם בשלהי המאה ה-19. מראשית המאה ה-20 הוא משרת את [[יהדות פירנצה]], אשר עזבה את מקום מושבה הקודם ליד "פיאצה דל הרפובליקה" והתפזרה ברחבי העיר. הוא הוקם בסוף המאה ה-19, יחד עם בתי הכנסת, הדומים לו, ב[[רומא]] וב[[טורינו]] ובארצות אירופה. בניין בית הכנסת עצמו נחנך בטקסיות רבה ב-24 אוקטובר 1882 בנוכחות אישים מכובדים בעולם היהודי ופרנסי העיר. בתי הכנסת הגדולים האחרים באיטליה נבנו לאור התגובות לחנוכה המפוארת של בית הכנסת בפירנצה שנערכה בשנת 1882 ולביקורו של מלך איטליה אומברטו הראשון ( Re Umberto I) בבית הכנסת בשנת 1887. | '''בית הכנסת הגדול של פירנצה''' (Tempio Maggiore Israelitico) הוקם בשלהי המאה ה-19. מראשית המאה ה-20 הוא משרת את [[יהדות פירנצה]], אשר עזבה את מקום מושבה הקודם ליד "פיאצה דל הרפובליקה" והתפזרה ברחבי העיר. הוא הוקם בסוף המאה ה-19, יחד עם בתי הכנסת, הדומים לו, ב[[רומא]] וב[[טורינו]] ובארצות אירופה. בניין בית הכנסת עצמו נחנך בטקסיות רבה ב-24 אוקטובר 1882 בנוכחות אישים מכובדים בעולם היהודי ופרנסי העיר. בתי הכנסת הגדולים האחרים באיטליה נבנו לאור התגובות לחנוכה המפוארת של בית הכנסת בפירנצה שנערכה בשנת 1882 ולביקורו של מלך איטליה אומברטו הראשון ( Re Umberto I) בבית הכנסת בשנת 1887. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
== תאור המבנה== | == תאור המבנה== | ||
===גינת בית הכנסת=== | ===גינת בית הכנסת=== | ||
הבניין הוקם במרכזו של גן ציבורי, המשווה לו מסגרת נאה ומבליט את מראהו בין שורת מבני המגורים שברחוב. בכניסה לגן מוצב שער מפואר בסגנון בניה מורי. בגן עצמו מוצבים לוחות זיכרון שונים, הגדול שבהם, לוח זיכרון הכולל את שמות יהודי פירנצה שנספו ב[[השואה|שואה]], [[מצבה|מצבת זיכרון]] לחללים היהודים מבני פירנצה שנפלו ב[[מלחמת העולם הראשונה]] בשירותם בצבא האיטלקי, לוח זיכרון לשלושה מבני פירנצה שנפלו ב[[ישראל]] כלוחמים ב[[מלחמת השחרור]] ולוח זיכרון ל[[אריה אבישר]] שבתום מלחמת העולם השנייה תרם לשיקום הקהילה על ידי פעולות חינוך | הבניין הוקם במרכזו של גן ציבורי, המשווה לו מסגרת נאה ומבליט את מראהו בין שורת מבני המגורים שברחוב. בכניסה לגן מוצב שער מפואר בסגנון בניה מורי. בגן עצמו מוצבים לוחות זיכרון שונים, הגדול שבהם, לוח זיכרון הכולל את שמות יהודי פירנצה שנספו ב[[השואה|שואה]], [[מצבה|מצבת זיכרון]] לחללים היהודים מבני פירנצה שנפלו ב[[מלחמת העולם הראשונה]] בשירותם בצבא האיטלקי, לוח זיכרון לשלושה מבני פירנצה שנפלו ב[[ישראל]] כלוחמים ב[[מלחמת השחרור]] ולוח זיכרון ל[[אריה אבישר]] שבתום מלחמת העולם השנייה תרם לשיקום הקהילה על ידי פעולות חינוך לבַּנֵיה. | ||
<gallery widths="150px" heights="120px" perrow="4"> | <gallery widths="150px" heights="120px" perrow="4"> | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
===הארכיטקטורה === | ===הארכיטקטורה === | ||
[[תמונה:Firenze synagogue.jpg| | [[תמונה:Firenze synagogue.jpg|ימין|thumb|250px|ארון הקודש]] | ||
מעל בית הכנסת כיפה מרכזית בגוונים תכלת - ירקרק המבטאים את האלמנטים של הנוף הפיורנטיני. הכיפה בנויה על גבי תוף הכולל שישה עשר חלונות. דרכם מואר בית הכנסת מלמעלה, מלבד התאורה הבאה מהחלונות הגדולים בצד האחורי של בית הכנסת ה"מזרח". בצד זה יש חצי כיפה נוספת, המסמלת את כיוון התפילה. משני צדי מבני בית הכנסת שני צריחים, בתוכם המדרגות העולות לעזרת הנשים. בראשם בנויות כיפות דמויות בצל. הקשתות החיצוניות והפנימיות הן בסגנון מורי. | מעל בית הכנסת כיפה מרכזית בגוונים תכלת - ירקרק המבטאים את האלמנטים של הנוף הפיורנטיני. הכיפה בנויה על גבי תוף הכולל שישה עשר חלונות. דרכם מואר בית הכנסת מלמעלה, מלבד התאורה הבאה מהחלונות הגדולים בצד האחורי של בית הכנסת ה"מזרח". בצד זה יש חצי כיפה נוספת, המסמלת את כיוון התפילה. משני צדי מבני בית הכנסת שני צריחים, בתוכם המדרגות העולות לעזרת הנשים. בראשם בנויות כיפות דמויות בצל. הקשתות החיצוניות והפנימיות הן בסגנון מורי. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
==זכרונות מבית הכנסת== | ==זכרונות מבית הכנסת== | ||
[[תמונה:Synagogue Florence ext.jpg| | [[תמונה:Synagogue Florence ext.jpg|ימין|ממוזער|250px|בית הכנסת 1901 - 1906]] | ||
בחוברת שצורפה לתקליטור, אנצו ניצני מעלה זכרונות מבית הכנסת וכך הוא כותב: " [[בית הכנסת הגדול של פירנצה]] הוא מן היפים בעולם. בשנים הראושנות לקיומו נהגו מבקריו העשירים לבוא אליו חבושים כובעי צילינדר; הרב לבש אפוד כסף גדול והשמשים סבבו כה וכה במעילי פראק. אמידי הקהילה נהגו להזמין סוס וכרכרה לנסוע לבית הכנסת (במכונית לא באו). הרב [[שמואל צבי מרגוליס]] (Samuel Zvi Margulies) זכה להערכת יהודים ולא יהודים. הוא אירח את מלך איטליה בבית הכנסת, ובירך אותו בעברית. הרב [[צבי פרץ חיות]] (שעל שמו קרוי רחוב בתל אביב) והרב [[משה דוד קאסוטו]], שעמד בראש בית המדרש לרבנים בפירנצה, שרתו את הקהל יחד עם עם הרב מרגוליס. | בחוברת שצורפה לתקליטור, אנצו ניצני מעלה זכרונות מבית הכנסת וכך הוא כותב: " [[בית הכנסת הגדול של פירנצה]] הוא מן היפים בעולם. בשנים הראושנות לקיומו נהגו מבקריו העשירים לבוא אליו חבושים כובעי צילינדר; הרב לבש אפוד כסף גדול והשמשים סבבו כה וכה במעילי פראק. אמידי הקהילה נהגו להזמין סוס וכרכרה לנסוע לבית הכנסת (במכונית לא באו). הרב [[שמואל צבי מרגוליס]] (Samuel Zvi Margulies) זכה להערכת יהודים ולא יהודים. הוא אירח את מלך איטליה בבית הכנסת, ובירך אותו בעברית. הרב [[צבי פרץ חיות]] (שעל שמו קרוי רחוב בתל אביב) והרב [[משה דוד קאסוטו]], שעמד בראש בית המדרש לרבנים בפירנצה, שרתו את הקהל יחד עם עם הרב מרגוליס. | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
==מרכז לשיקום הקהילה== | ==מרכז לשיקום הקהילה== | ||
[[תמונה:JEWISH_BRIGADE_SOLDIER_NURSES_OF_THE_JEWISH.JPG| | [[תמונה:JEWISH_BRIGADE_SOLDIER_NURSES_OF_THE_JEWISH.JPG|ימין|ממוזער|250px|הילדים הם ילדי "קבוצת התקוה" תנועת ההילדים והנוער הציונית של בית הספר היהודי והחייל בצילום הוא מהיחידה מובילי המים ]] | ||
בשנת [[1945]] שימשו בית הכנסת והבניינים בסביבתו כ"הכשרה" ל[[פליטים]] לקראת עלייתם ל[[ארץ ישראל]]. לאחר הסכם עם שלטונות [[הצבא הבריטי]], הושאל אריה אבישר, ששירת כסמל ב"פלוגת מובילי המים 148" של הצבא, לשמש כאחראי ורכז הפרויקט, כשאליו הצטרפו עוד כמה מחברי הפלוגה. כחלק מפעילותו הוקם במקום [[גן ילדים]], אורגנו כיתות בית ספר ובמבנה מול בית הכנסת הוקמה הכשרה של תנועת [[החלוץ]] לצעירים. במקביל, טיפלו אבישר ואנשיו בהוצאת ילדים יהודים מ[[מנזר]]ים בעיר, אם כי היו לו גם אי הבנות עם הרב המקומי לגבי מהות החינוך שניתן לתלמידים, שכלל בעיקר הכנה לטקסים המקובלים בחגים היהודיים וביצועם בפומבי על-פי הנוהג ב[[ההתיישבות העובדת|התיישבות העובדת]] בארץ ישראל. גולת הכותרת של הפעילות הייתה ארגון [[סרטיפיקט]]ים לכל באי מרכז השיקום. וכך רובם הגיעו לארץ ישראל ב[[עליית פרינסס קאתלין]], ספינה [[קנדה|קנדית]] שעסקה בהובלת גוייסות, עוד לפני תום המלחמה ב[[25 במרץ]] 1945. | בשנת [[1945]] שימשו בית הכנסת והבניינים בסביבתו כ"הכשרה" ל[[פליטים]] לקראת עלייתם ל[[ארץ ישראל]]. לאחר הסכם עם שלטונות [[הצבא הבריטי]], הושאל אריה אבישר, ששירת כסמל ב"פלוגת מובילי המים 148" של הצבא, לשמש כאחראי ורכז הפרויקט, כשאליו הצטרפו עוד כמה מחברי הפלוגה. כחלק מפעילותו הוקם במקום [[גן ילדים]], אורגנו כיתות בית ספר ובמבנה מול בית הכנסת הוקמה הכשרה של תנועת [[החלוץ]] לצעירים. במקביל, טיפלו אבישר ואנשיו בהוצאת ילדים יהודים מ[[מנזר]]ים בעיר, אם כי היו לו גם אי הבנות עם הרב המקומי לגבי מהות החינוך שניתן לתלמידים, שכלל בעיקר הכנה לטקסים המקובלים בחגים היהודיים וביצועם בפומבי על-פי הנוהג ב[[ההתיישבות העובדת|התיישבות העובדת]] בארץ ישראל. גולת הכותרת של הפעילות הייתה ארגון [[סרטיפיקט]]ים לכל באי מרכז השיקום. וכך רובם הגיעו לארץ ישראל ב[[עליית פרינסס קאתלין]], ספינה [[קנדה|קנדית]] שעסקה בהובלת גוייסות, עוד לפני תום המלחמה ב[[25 במרץ]] 1945. | ||