א"ת ב"ש: הבדלים בין גרסאות בדף

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית

א"ת ב"ש (אתב"ש) היא שיטת לימוד הדורשת את האותיות על פי אותיות מקבילות.

בשיטה זו, כל אות שווה לאות המקבילה אליה ממבחינת סדר האותיות ההפוך (כלומר: האות הראשונה- א', שווה לאות הראשונה מהסוף- ת', האות השלישית- ג', שווה לאות השלישית מהסוף- ר' וכן הלאה).

האותיות

שימושים

תנ"ך

אנו מוצאים שימוש בא"ת ב"ש כבר בתנ"ך, על פי חז"ל. הנביא ירמיהו כתב: "הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל ישְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית" (ירמיהו נא א) ומסיברא הברייתא של ל"ב מידות שתהורה נדרשת בהם {{מקור{מידה כ"ט|כן}} כי "לב קמי" בא"ת ב"ש הוא "כשדים" (בבליים). במקומות אחרים ירמיהו אומר "ששך" (ירמיהו נא מא ועוד) ושם כתב בתרגום יונתן ועוד מפרשים כי "ששך" היא "בבל" בא"ת ב"ש.

בספר דניאל (דניאל ה ח) מספופר על בלטשצאר מלך בבל שערך משתה, ובמשתה כתב מלאך על קיר הטרקלין: "מנא מנא תקל ופרסין" וכתוב כי "וְלָא כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִקְרֵא וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעָה לְמַלְכָּא" (כלומר, איש לא הצליח לפענח את פשר הכתוב). בגמרא {{מקור{בבלי סנהדרין כט|כן}} מסביר רב מדוע לא יכלו להבין את הכתוב: "בגימטריא איכתיב להון: יטת יטת אדך פוגחמט" כלומר- הצופן נכתב בא"ת ב"ש (מנא= יטת וכו').

חז"ל

ראשונים

רמז ידוע שנתנו הראשונים (מובא בשולחן ערוך אורח חיים תכח ג) על פי הא"ת ב"ש הוא סימן לזכירת הימים בשבוע בהם יחולו מועדי השנה על פי ימי חג הפסח:

א' (היום בשבוע בו חל יום א' של חג הפסח) = ת' (היום בשבוע בו יחול תשעה באב)

ב' (היום בשבוע בו יחול יום ב' של פסח) = ש' (היום בשבוע בו יחול חג השבועות)

ג' (היום בשבוע בו יחול יום ג' של חג הפסח) = ר' (היום בשבוע בו יחול ראש השנה שאחריו וכן סוכות ושמיני עצרת)

ד' (היום בשבוע בו יחול יום ד' של חג הפסח) = ק' (קריאת התורה- היום בשבוע בו יחול בחו"ל שמחת תורה, בארץ ישראל: אסרו חג)

ה' (היום בשבוע בו יחול יום ה' של חג הפסח) = צ' (צום- היום בשבוע בו יחול יום הכיפורים וכן צום גדליה)

ו' (היום בשבוע בו יחול יום ו' של חג הפסח) = פ' (היום בשבוע בו חל פורים שעבר)

בדורנו, כתבו כמה רבנים (בהם הרב עמרם אבורביע בספרו 'נתיבי עם') רמז גם ליום השביעי:

ז' (היום בשבוע בו יחול שביעי של פסח) = ע' (היום בשבוע בו יחול יום העצמאות כשאינו נדחה)