תלמוד בבלי: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 59: | שורה 59: | ||
* מאריך בפלפול גם אם אינו להלכה. | * מאריך בפלפול גם אם אינו להלכה. | ||
* קורא למשנה רק "מתניתין" | * קורא למשנה רק "מתניתין" {{מקור|מלשון שינון}}. | ||
* תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות | * תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות {{מקור|עבודה זרה כ:}}. | ||
* אמר הקב"ה לדוד, טוב לי יום אחד שאתה יושב ועוסק בתורה | * אמר הקב"ה לדוד, טוב לי יום אחד שאתה יושב ועוסק בתורה {{מקור|לימוד התורה}} מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני {{מקור|שבת ל.}}. | ||
* מביא שרשב"י עסק בתורה ולא הפסיק לתפילה, ולא מקשה על זה | * מביא שרשב"י עסק בתורה ולא הפסיק לתפילה, ולא מקשה על זה {{מקור|שבת יא.}}. | ||
* חטאם של בני עלי יתכפר בתורה, ויש אומרים בתורה ובגמילות חסדים | * חטאם של בני עלי יתכפר בתורה, ויש אומרים בתורה ובגמילות חסדים {{מקור|ראש השנה יח.}}. | ||
'''קורא למושגים בשמות בלי להסבירם''' | '''קורא למושגים בשמות בלי להסבירם''' | ||
* לבוד | * לבוד {{מקור|ערובין ד:}}. | ||
* פיתו בסלו | * פיתו בסלו {{מקור|יומא סז.}}. | ||
* מצווה הבאה בעבירה | * מצווה הבאה בעבירה {{מקור|סוכה ל.}} | ||
*משום דופן עקומה | * משום דופן עקומה {{מקור|סוכה יז.}}. | ||
* צדדין אסורין או מותרין | * צדדין אסורין או מותרין {{מקור|בשבת}} {{מקור|שבת קנד:}}. | ||
* אין אפוטרופוס לעריות | * אין אפוטרופוס לעריות {{מקור|כתובות יג:}}. | ||
* חוקקין להשלים | * חוקקין להשלים {{מקור|שבת ז:}}. | ||
'''מזכיר מושגי גרמא''' | '''מזכיר מושגי גרמא''' | ||
מקור: | מקור: {{מקור|תורת ההיגיון בהלכה {{מקור|הרב אליעזר ברקוביץ}} סיכום ד}} | ||
* גרמא בנזיקין פטור מדיני אדם | * גרמא בנזיקין פטור מדיני אדם {{מקור|בבא בתרא כב:}}. | ||
* רבי מאיר מחייב בגרמי | * רבי מאיר מחייב בגרמי {{מקור|בבא קמא ק.}}. | ||
* שתי פעולות שיוצרות יחד תוצאה אחת נקראות "זה וזה גורם" | * שתי פעולות שיוצרות יחד תוצאה אחת נקראות "זה וזה גורם" {{מקור|פסחים כו:}}. | ||
* אסור לגרום מום בבכור, שנאמר "כל מום". | * אסור לגרום מום בבכור, שנאמר "כל מום". | ||
* גרם כיבוי בשבת - מחלוקת תנאים | * גרם כיבוי בשבת - מחלוקת תנאים {{מקור|שבת קכ:}}. | ||
'''ישראלים לא היו הורגים זה את זה''' | '''ישראלים לא היו הורגים זה את זה''' | ||
• מביא רק שכל הכהנים הגדולים לא הוציאו את שנתם, אך לא מזכיר שהיו הורגים | • מביא רק שכל הכהנים הגדולים לא הוציאו את שנתם, אך לא מזכיר שהיו הורגים {{מקור|יומא ט.}}. | ||
• לא מביא חשש כזה. | • לא מביא חשש כזה. | ||
• מביא רק שנעצו חרב בבית המדרש, אך לא מזכיר שהיו הורגים | • מביא רק שנעצו חרב בבית המדרש, אך לא מזכיר שהיו הורגים {{מקור|שבת יז.}}. | ||
• איבעיא להו שפיכות דמים הוא דזל וכו' או דלמא שפיכות דמים כדקיימא קיימא וכו'. תא שמע וכו' שמע מינה שפיכות דמים הוא דזל | • איבעיא להו שפיכות דמים הוא דזל וכו' או דלמא שפיכות דמים כדקיימא קיימא וכו'. תא שמע וכו' שמע מינה שפיכות דמים הוא דזל {{מקור|יומא כג:}}. דהיינו, באותו מעשה הבבלי מסתפק האם שפיכות דמים היתה זולה בעיניהם או לא {{מקור|אמנם מסיק שבאמת שפיכות דמים היתה זולה}}. | ||
'''דן גם ע"פ הנסתר והמופשט''' | '''דן גם ע"פ הנסתר והמופשט''' | ||
* ריח של קודש יש בו מעילה {{מקור|ואע"פ שריח אינו מציאות גשמית}} {{מקור|פסחים כו.}}. | |||
* אסור לקרוא בשמות של רשעים {{מקור|יומא לח:}}. | |||
* רבו בו סגולות ורפואות שמועילות בכח הנסתר {{מקור|חומות ירושלים {{מקור|בתחילת הירושלמי}} שער ט}}. | |||
* בבבל חששו לזוגות {{מקור|פסחים קי:}}. | |||
* יש בו אגדתות עם מליצות עמוקות שאינן מובנות כפשוטן {{מקור|חומות ירושלים {{מקור|בתחילת הירושלמי}} שער ט}}. | |||
'''תפילה אינה יכולה לשנות את המציאות''' | '''תפילה אינה יכולה לשנות את המציאות''' | ||
* לאחר ארבעים יום אי אפשר להתפלל "שתלד אשתי זכר" {{מקור|ברכות ס.}}. | |||
* לא תיבעי רחמי הכי, אי חזיא לך לא אזלא מינך ואי לא כפרת בה' {{מקור|ע"י התפילה אי אפשר לקדש אישה}} {{מקור|מועד קטן יח:}}. | |||
* חטאם של בני עלי יתכפר בתורה, ויש אומרים בתורה ובגמילות חסדים {{מקור|ולא מזכיר תפילה}} {{מקור|ראש השנה יח.}}. | |||
'''משתמש בלשון שלילה | '''משתמש בלשון שלילה {{מקור|לאותו דין או מושג}}''' | ||
* אין היד סולדת {{מקור|שלא נרתעת ממנו}} {{מקור|שבת מ:}}. | |||
* אין האור שולט בו {{מקור|אינו נשרף}} {{מקור|שבת פא.}}. | |||
* ציץ אינו על מצחו {{מקור|של הכהן הגדול}} {{מקור|פסחים עז.}}. | |||
* דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב {{מקור|גיטין ס:}}. | |||
* כלה כדי שלא תתגנה על בעלה {{מקור|יומא עח:}}. | |||
* אין השכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצווה {{מקור|שבת ל:}}. | |||
===הירושלמי=== | ===הירושלמי=== | ||
| שורה 118: | שורה 118: | ||
'''מחשיב בעיקר את קיום התורה למעשה''' | '''מחשיב בעיקר את קיום התורה למעשה''' | ||
• לא מאריך בפלפול שאינו להלכה | • לא מאריך בפלפול שאינו להלכה {{מקור|תקלין חדתין שקלים תחילת יח.}}. | ||
• קורא למשנה "הלכה" | • קורא למשנה "הלכה" {{מקור|מלשון "הלכה למעשה"}}. | ||
• זריזות מביאה לידי נקיות וכו' | • זריזות מביאה לידי נקיות וכו' {{מקור|ולא הביא "תורה מביאה לידי זהירות"}} {{מקור|שקלים סוף פרק ג, ט:}}. | ||
• אמר הקב"ה לדוד, חביב עלי צדקה ומשפט שאתה עושה | • אמר הקב"ה לדוד, חביב עלי צדקה ומשפט שאתה עושה {{מקור|קיום התורה}} יותר מן הקורבן {{מקור|שקלים סוף פרק ב, ח:}}. | ||
• מביא שרשב"י עסק בתורה ולא הפסיק לקריאת שמע ולתפילה, ומקשה עליו באריכות שהרי צריך ללמוד על מנת לעשות | • מביא שרשב"י עסק בתורה ולא הפסיק לקריאת שמע ולתפילה, ומקשה עליו באריכות שהרי צריך ללמוד על מנת לעשות {{מקור|ומתרץ}} {{מקור|ברכות א-ב בסופה, ח.}}. | ||
• חטאם של בני עלי יתכפר בתפילה | • חטאם של בני עלי יתכפר בתפילה {{מקור|ולא מזכיר תורה}} {{מקור|ירושלמי ראש השנה ב-ה, יג.}}. | ||
'''מסביר את המושגים''' | '''מסביר את המושגים''' | ||
• פחות מג' כסתום | • פחות מג' כסתום {{מקור|ירושלמי ערובין א-ט, י:}}. | ||
• אין יצר הרע תאב אלא לדבר שהוא אסור לו | • אין יצר הרע תאב אלא לדבר שהוא אסור לו {{מקור|יומא ו-ד, לד.}}. | ||
• אין עבירה מצווה | • אין עבירה מצווה {{מקור|ירושלמי שבת יג-ג, עב:}}. | ||
• מפני שהיא נראית כדופן עקומה | • מפני שהיא נראית כדופן עקומה {{מקור|ירושלמי סוכה א-יא, ז:}}. | ||
• נשענים בבהמה או אין נשענים בבהמה | • נשענים בבהמה או אין נשענים בבהמה {{מקור|בשבת}} {{מקור|ירושלמי ביצה ה-ב, כ. ומראה הפנים שם ביאר שהיא אותה מחלוקת כמו בבבלי}}. | ||
• אפילו חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפיטרופוס על עריות | • אפילו חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפיטרופוס על עריות {{מקור|ירושלמי כתובות א-ח}}. | ||
• רואה את הכותל כגמום | • רואה את הכותל כגמום {{מקור|ירושלמי שבת יא-ג, סו.}}. | ||
לא מזכיר מושגי גרמא | '''לא מזכיר מושגי גרמא {{מקור|תורת ההיגיון בהלכה''' | ||
מקור: {{מקור|הרב אליעזר ברקוביץ}} סיכום ד}} | |||
• גם הירושלמי סובר שגרמא בנזיקין פטור, אך לא הביא את המושג "גרמא בנזיקין פטור". | • גם הירושלמי סובר שגרמא בנזיקין פטור, אך לא הביא את המושג "גרמא בנזיקין פטור". | ||
• גם הירושלמי הביא שלדעת רבי מאיר חייב, אך לא קורא לזה "גרמי" אלא "קנסא דרבי מאיר". | • גם הירושלמי הביא שלדעת רבי מאיר חייב, אך לא קורא לזה "גרמי" אלא "קנסא דרבי מאיר". | ||
| שורה 144: | שורה 145: | ||
'''ישראלים היו הורגים זה את זה''' | '''ישראלים היו הורגים זה את זה''' | ||
* ויש אומרים שהיו הורגים זה את זה בכשפים {{מקור|כהנים גדולים בבית שני}} {{מקור|יומא א-א, ד:}}. | |||
* אין מייחדין ליה עימיה דו קטל ליה {{מקור|לא מייחדים את [[כהן גדול|הכהן הגדול]] עם הכהן שהפרישו תחתיו, שמא יהרגנו}} {{מקור|יומא א-א, ה.}}. | |||
* תלמידי בית שמאי עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל {{מקור|שבת א-ד, ט., אמנם דנו המפרשים האם הוא כפשוטו {{מקור|קרבן העדה, תולדות יצחק ופני מאיר על הירושלמי שם, תוס' עבודה זרה לו. ד"ה והתנן, וגיטין לו: ד"ה אלא}}}}. | |||
* מלמד שהיתה [[טומאה]] קשה להן מ[[שפיכות דמים]] לגנאי {{מקור|יומא ב-א, י:}}, שלא הקפידו על שפיכות דמים {{מקור|פני משה שם, ומעין זה בקרבן העדה שם}} {{מקור|לאחר שכהן אחד דקר את חבירו בסכין}}. דהיינו, פשוט לירושלמי ששפיכות דמים היתה זולה בעיניהם. | |||
דן רק ע"פ הנגלה והמציאות הגשמית | דן רק ע"פ הנגלה והמציאות הגשמית | ||
* ריח של קודש אין בו מעילה {{מקור|כיוון שהריח אינו מציאות גשמית}} {{מקור|הובא בתוס' פסחים כו. ד"ה מעילה}}. | |||
* בירושלמי לא חששו לקרוא בשמות רשעים {{מקור|חומות ירושלים {{מקור|בתחילת הירושלמי}} סוף שער י הביא דעה כזו. וכן בירושלמי יומא סוף פרק ג לא הוזכר האיסור}}. | |||
* רוב הרפואות בו הן ע"פ הטבע {{מקור|חומות ירושלים {{מקור|בתחילת הירושלמי}} שער ט}}. | |||
* ב[[ארץ ישראל]] לא חששו לזוגות {{מקור|פסחים קי:}}. | |||
* האגדתות שמובאות בו מובנות כפשוטן {{מקור|חומות ירושלים {{מקור|בתחילת הירושלמי}} שער ט}}. | |||
* אסור ללמוד אגדות וכן אסור לכותבן, שמא ימשכו אחריהן ויפסיקו ללמוד הלכות {{מקור|ירושלמי שבת טז-א, עט:. אמנם באגרות ראי"ה ח"א קג כתב שדווקא הירושלמי פוסק יותר ע"פ האגדה}}. | |||
'''תפילה יכולה לשנות את המציאות''' | '''[[תפילה]] יכולה לשנות את המציאות''' | ||
* דבית [[רבי ינאי|ינאי]] אמר ביושבת על המשבר, הא קודם כן יצלי {{מקור|יתפלל שתלד זכר}} {{מקור|ירושלמי ברכות ט-ג, סו:}}. | |||
* שלא יקדמנו אחר ב[[תפילה]] וכו' אפילו כן לא קיימה {{מקור|ע"י התפילה יכול [[קידושין|לקדש אישה]], אלא שהזיווג לא יתקיים}} {{מקור|ירושלמי ביצה ה-ב}}. | |||
* חטאם של בני [[עלי]] יתכפר בתפילה {{מקור|ירושלמי ראש השנה ב-ה, יג.}}. | |||
'''משתמש בלשון חיוב''' | '''משתמש בלשון חיוב''' | ||
• היד שולטת | • היד שולטת {{מקור|שיכולה ליגוע בו}} {{מקור|ירושלמי שבת ג-א}}. | ||
• נכנס לאור ויוצא | • נכנס לאור ויוצא {{מקור|חסין מהאש}} {{מקור|ירושלמי שבת נו:}}. | ||
• ציץ בזווית | • ציץ בזווית {{מקור|שאינו על מצחו של הכהן הגדול}} {{מקור|ירושלמי חגיגה ב-ד, יב:}}. | ||
• דברים שנאמרו בפה בפה | • דברים שנאמרו בפה בפה {{מקור|ירושלמי מגילה כח.}}. | ||
• כלה מפני האיבה | • כלה מפני האיבה {{מקור|מותרת לרחוץ ביום כיפור}} {{מקור|ירושלמי יומא ח-א בסופה, לט:}}. | ||
• אין רוח הקודש שורה אלא על לב שמח | • אין רוח הקודש שורה אלא על לב שמח {{מקור|ירושלמי סוכה ה-א, כב:}}. | ||
[[קטגוריה:ספרות חז"ל]] | [[קטגוריה:ספרות חז"ל]] | ||
גרסה מ־01:59, 7 ביוני 2012
|
|
תלמוד בבלי - הספר העיקרי שבתורה שבעל פה ונקרא גם גמרא. מכיל דברי אמוראים בהם פירושים והרחבות למשניות, ברייתות ותוספתות, ודברי הגותם. בנוי על המשניות, קטעי משנה שלאחריהם קטעי גמרא.
עורכי הגמרא
ערכו את הגמרא רב אשי ורבינא בשנת 400 למניינם בקירוב, ועליהם נאמר שהם "סוף הוראה", ומבאר רש"י: "סוף כל האמוראין, עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר, אלא כשהיתה שאלה נשאלת בטעם המשנה בבית המדרש, או שאלה על מעשה המאורע בדין ממון או איסור והיתר כל אחד ואחד אומר טעמו. ורב אשי ורבינא סידרו שמועות אמוראין שלפניהם, וקבעו על סדר המסכתות כל אחד ואחד אצל המשנה הראויה והשנויה לה, והקשו קושיות שיש להשיב ופירוקים שראוים לתרץ הם והאמוראים שעמהם, וקבעו הכל בגמרא, כגון: איתיביה, מיתיבי, ורמינהי, איבעיא להו, והתרוצים שעליהן - מה ששיירו אותן שלפניהן. ואותן שאמרו לפניהם הקושיות והתירוצין שעליהם לא קבעום בגמרא על סדר המסכתות והמשנה שסידר רבי, ובאו רב אשי ורבינא וקבעום".
צורת הדיונים
הגמרא כתובה בצורת דיון לצורך הבנת דיני המשנה. הגמרא בדרך כלל מביאה משנה ורוצה לברר עליה: מה מקורה? (מנלן?), מה החידוש? (פשיטא!), ולהשוות לדינים אחרים (ורמינהו, מתיבי). צורת לימוד זו שאינה מקבלת שום דבר כמובן ומאליו ושואלת לשאול ולהבין כל דבר הפכה לאבן יסוד בצורת הלימוד בישיבות.
מדרך הגמרא שערוכים בה גם דיונים אחרים המתקשרים למשנה, מחלוקות אמוראין, ואף דינים שאינם קשורים ישירות, אלא קשורים ע"י מעביר השמועות וכדומה.
מלבד הדיון ההלכתי שבגמרא נמצאים גם סיפורים ודרשות הנקראים "אגדתות".
מספר המסכתות
למרות שהגמרא מכונה ה"ש"ס" (שישה סדרים), אין בידינו גמרא על כל מסכתות המשנה. יש בידינו תלמוד בבלי שלם על 3 סדרים בלבד: מועד (מלבד מסכת שקלים), נשים, נזיקין (מלבד מסכת אבות). כמו כן בידינו תלמוד בבלי על מסכת ברכות מסדר זרעים ועל מסכת נידה מסדר טהרות.
הסברא המקובלת היא שנערך תלמוד על הנושאים האקטואלים והמעשיים יותר ולכן לא נכללו בתלמוד הבבלי הסדרים זרעים, קדשים וטהרות (שכמעט אינם מעשיים בחו"ל ללא בית מקדש, מלבד ברכות - השייך תמיד, וכן נידה).
הדפסת התלמוד
במשך דורות רבים נפלו שיבושים רבים בגירסאות התלמוד מפאת יוקר הכתיבה והקלף, וכן רדיפות הגויים (ידועים על כמה אירועי גזירות על שריפת התלמוד).
לאחר הדפסת התלמוד הוא נהיה יותר נגיש וזול. הזוכה בהדפסת התלמוד קיבל בדרך כלל רישיון לעשר שנים שבו היה חרם על הדפסת התלמוד בידי מדפיסים אחרים.
דפוסי הש"ס
הדפוס שיש בידינו כיום הודפס בוילנא ע"י האלמנה והאחים רא"ם, ויש בו מעלות רבות: על כל דף נמצאים פירושי רש"י ותוספות - רש"י בצד הפנימי של העמוד ותוספות בצד החיצוני. בחלק מהמסכתות ישנם בצד גם את פירוש רבינו חננאל או רבינו גרשום. על הדף הוספו הגהות הב"ח והגר"א, מראי מקומות לתורה בשם "תורה אור", מראי מקומות בין סוגיות הש"ס בשם "מסורת הש"ס", והפניות לדברי הפוסקים (טור, שולחן ערוך ורמב"ם) על ההלכות הנובעות מהגמרא בשם "עין משפט נר מצווה". בצד יש את "גיליון הש"ס" - מראי מקומות והערות שכתב רבי עקיבא אייגר.
מאז דפוס ונציה (הפעם הראשונה שהש"ס הודפס בשלמותו) הדפסות הש"ס הם על פי חלוקת הדפים של דפוס זה. כך יש דף קבוע בכל ההוצאות. הדף מחולק ל-2 עמודים: עמוד א' ועמוד ב'. בעמוד א' רשום מספר הדף באותיות עבריות, ובעמוד ב' רשום מספר העמודים שעברו מתחילת המסכת (יש הוצאות שבהם שינו ושמו בעמוד ב' את שם הדף באותיות עבריות עם סימן עמ' ב'). נהוג לסמן דף ועמוד ע"י רישום האות של הדף ונקודה אחת לעמ' א' ונקודותיים לעמוד ב' (לדוגמא: דף פב: = דף פ"ב עמוד ב'. דף ק. = דף ק' עמוד א'). כל המסכתות מתחילות מדף ב'. הסיבה הפשוטה לכך היא שדף א' הוא דף השער, אך יש הסברים דרשניים שמסבירים שהסיבה לכך היא שלא יוכל אדם להתפאר שסיים את הש"ס, שכן יאמרו לו: כלום למדת את דף א'?, או משום שהתורה מתחילה באות ב'.
דפוסים חדשים
אבן ישראל (שטיינזלץ)
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) הוציא מהדורה מנוקדת, מפוסקת ומתורגמת של הש"ס עם ביאור מושגים אקדמאים וכדומה. המהדורה זכתה לתמיכתם של הרב מנחם מענדל שניאורסון ושל הרב משה פיינשטיין. לעומתם היו מתנגדים למהדורה זו של התלמוד, ביניהם רבי אלעזר מנחם מן שך.
שוטנשטיין
הוצאת "ארטסקרול" הוציאה ש"ס שבו מודפס העמוד ע"פ צורת הדף של וילנא ובצד ביאור ופירוש עם הרחבות. עקב הצורך להביא את העמוד המקורי באמצע יוצא שכל עמוד מתפרס על כ-3 דפים, ולכן ההוצאה רבת כרכים עבים.
עוז והדר
הוצאה זו ("פרנקל") הידרה את הדף ועשתה אותו מאיר עינים. בהוצאה זו לראשונה סודרו האותיות מחדש (בניגוד להוצאות הקודמות שכולן הוצאות - צילום) והוגה הש"ס בתכלית הדקדוק. גם הרא"ש והרי"ף נדפסו מחדש באותיות גדולות יותר ונוחות יותר לקריאה - אך עקב כך הרא"ש והרי"ף אינם שוב באותו עימוד (אם כי צוין למעלה העימוד המקורי). כמו כן נוספו על הדף "תורה אור השלם" - ובו הפסוקים שצוטטו בגמרא במלואם בניקוד, "עין משפט השלם" - בסוף המסכת הובאו כל פסקי הרמב"ם והטשו"ע שאליהן הפנה העין משפט. בסוף המסכת יש קובץ של תוספות מראשונים אחרים, ביניהם: תוספות הרא"ש, רבינו פרץ ורי"ד.
הלכה ברורה ובירור הלכה
את מפעל זה התחיל מרן הרב קוק זצ"ל. הלכה ברורה = בשולי הדף מובאים כל הפניות ה"עין משפט". בירור הלכה = בסוף המסכת מובאים דיונים וסוגיות בדברי הפוסקים להלכה על הדף. מכון הלכה ברורה עוד לא הוציא את כל מסכתות הש"ס והוא שוקד על כך בעזרת צוות תלמידי חכמים בישיבת מרכז הרב.
שונות
האם האמוראים שבתלמוד בבלי ראו את התלמוד הירושלמי - ר' תבנית:הידעת?/כ"ג טבת ה'תשס"ט
לשיטתו - הבבלי מול הירושלמי
הבבלי:
תלמוד בבלי מחשיב את לימוד התורה
- מאריך בפלפול גם אם אינו להלכה.
- קורא למשנה רק "מתניתין" מלשון שינון.
- תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות עבודה זרה כ:.
- אמר הקב"ה לדוד, טוב לי יום אחד שאתה יושב ועוסק בתורה לימוד התורה מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני שבת ל..
- מביא שרשב"י עסק בתורה ולא הפסיק לתפילה, ולא מקשה על זה שבת יא..
- חטאם של בני עלי יתכפר בתורה, ויש אומרים בתורה ובגמילות חסדים ראש השנה יח..
קורא למושגים בשמות בלי להסבירם
- לבוד ערובין ד:.
- פיתו בסלו יומא סז..
- מצווה הבאה בעבירה סוכה ל.
- משום דופן עקומה סוכה יז..
- צדדין אסורין או מותרין בשבת שבת קנד:.
- אין אפוטרופוס לעריות כתובות יג:.
- חוקקין להשלים שבת ז:.
מזכיר מושגי גרמא מקור: תורת ההיגיון בהלכה הרב אליעזר ברקוביץ סיכום ד
- גרמא בנזיקין פטור מדיני אדם בבא בתרא כב:.
- רבי מאיר מחייב בגרמי בבא קמא ק..
- שתי פעולות שיוצרות יחד תוצאה אחת נקראות "זה וזה גורם" פסחים כו:.
- אסור לגרום מום בבכור, שנאמר "כל מום".
- גרם כיבוי בשבת - מחלוקת תנאים שבת קכ:.
ישראלים לא היו הורגים זה את זה
• מביא רק שכל הכהנים הגדולים לא הוציאו את שנתם, אך לא מזכיר שהיו הורגים יומא ט.. • לא מביא חשש כזה. • מביא רק שנעצו חרב בבית המדרש, אך לא מזכיר שהיו הורגים שבת יז.. • איבעיא להו שפיכות דמים הוא דזל וכו' או דלמא שפיכות דמים כדקיימא קיימא וכו'. תא שמע וכו' שמע מינה שפיכות דמים הוא דזל יומא כג:. דהיינו, באותו מעשה הבבלי מסתפק האם שפיכות דמים היתה זולה בעיניהם או לא אמנם מסיק שבאמת שפיכות דמים היתה זולה.
דן גם ע"פ הנסתר והמופשט
- ריח של קודש יש בו מעילה ואע"פ שריח אינו מציאות גשמית פסחים כו..
- אסור לקרוא בשמות של רשעים יומא לח:.
- רבו בו סגולות ורפואות שמועילות בכח הנסתר חומות ירושלים בתחילת הירושלמי שער ט.
- בבבל חששו לזוגות פסחים קי:.
- יש בו אגדתות עם מליצות עמוקות שאינן מובנות כפשוטן חומות ירושלים בתחילת הירושלמי שער ט.
תפילה אינה יכולה לשנות את המציאות
- לאחר ארבעים יום אי אפשר להתפלל "שתלד אשתי זכר" ברכות ס..
- לא תיבעי רחמי הכי, אי חזיא לך לא אזלא מינך ואי לא כפרת בה' ע"י התפילה אי אפשר לקדש אישה מועד קטן יח:.
- חטאם של בני עלי יתכפר בתורה, ויש אומרים בתורה ובגמילות חסדים ולא מזכיר תפילה ראש השנה יח..
משתמש בלשון שלילה לאותו דין או מושג
- אין היד סולדת שלא נרתעת ממנו שבת מ:.
- אין האור שולט בו אינו נשרף שבת פא..
- ציץ אינו על מצחו של הכהן הגדול פסחים עז..
- דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב גיטין ס:.
- כלה כדי שלא תתגנה על בעלה יומא עח:.
- אין השכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצווה שבת ל:.
הירושלמי
מחשיב בעיקר את קיום התורה למעשה
• לא מאריך בפלפול שאינו להלכה תקלין חדתין שקלים תחילת יח.. • קורא למשנה "הלכה" מלשון "הלכה למעשה". • זריזות מביאה לידי נקיות וכו' ולא הביא "תורה מביאה לידי זהירות" שקלים סוף פרק ג, ט:. • אמר הקב"ה לדוד, חביב עלי צדקה ומשפט שאתה עושה קיום התורה יותר מן הקורבן שקלים סוף פרק ב, ח:. • מביא שרשב"י עסק בתורה ולא הפסיק לקריאת שמע ולתפילה, ומקשה עליו באריכות שהרי צריך ללמוד על מנת לעשות ומתרץ ברכות א-ב בסופה, ח.. • חטאם של בני עלי יתכפר בתפילה ולא מזכיר תורה ירושלמי ראש השנה ב-ה, יג..
מסביר את המושגים
• פחות מג' כסתום ירושלמי ערובין א-ט, י:. • אין יצר הרע תאב אלא לדבר שהוא אסור לו יומא ו-ד, לד.. • אין עבירה מצווה ירושלמי שבת יג-ג, עב:. • מפני שהיא נראית כדופן עקומה ירושלמי סוכה א-יא, ז:. • נשענים בבהמה או אין נשענים בבהמה בשבת ירושלמי ביצה ה-ב, כ. ומראה הפנים שם ביאר שהיא אותה מחלוקת כמו בבבלי. • אפילו חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפיטרופוס על עריות ירושלמי כתובות א-ח. • רואה את הכותל כגמום ירושלמי שבת יא-ג, סו.. לא מזכיר מושגי גרמא תורת ההיגיון בהלכה''' מקור: הרב אליעזר ברקוביץ סיכום ד • גם הירושלמי סובר שגרמא בנזיקין פטור, אך לא הביא את המושג "גרמא בנזיקין פטור". • גם הירושלמי הביא שלדעת רבי מאיר חייב, אך לא קורא לזה "גרמי" אלא "קנסא דרבי מאיר". • שתי פעולות שיוצרות יחד תוצאה אחת נחשבות כשאר תערובת של איסור והיתר. • דורש את הפסוק "כל מום" לדרשה אחרת, וא"כ לשיטתו אין מקור לאיסור גרמא במום בכור. • יתכן שאת דין גרם כיבוי בשבת הירושלמי מבין באופן שונה מהבבלי.
ישראלים היו הורגים זה את זה
- ויש אומרים שהיו הורגים זה את זה בכשפים כהנים גדולים בבית שני יומא א-א, ד:.
- אין מייחדין ליה עימיה דו קטל ליה לא מייחדים את [[כהן גדול|הכהן הגדול]] עם הכהן שהפרישו תחתיו, שמא יהרגנו יומא א-א, ה..
- תלמידי בית שמאי עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל שבת א-ד, ט., אמנם דנו המפרשים האם הוא כפשוטו קרבן העדה, תולדות יצחק ופני מאיר על הירושלמי שם, תוס' עבודה זרה לו. ד"ה והתנן, וגיטין לו: ד"ה אלא.
- מלמד שהיתה טומאה קשה להן משפיכות דמים לגנאי יומא ב-א, י:, שלא הקפידו על שפיכות דמים פני משה שם, ומעין זה בקרבן העדה שם לאחר שכהן אחד דקר את חבירו בסכין. דהיינו, פשוט לירושלמי ששפיכות דמים היתה זולה בעיניהם.
דן רק ע"פ הנגלה והמציאות הגשמית
- ריח של קודש אין בו מעילה כיוון שהריח אינו מציאות גשמית הובא בתוס' פסחים כו. ד"ה מעילה.
- בירושלמי לא חששו לקרוא בשמות רשעים חומות ירושלים בתחילת הירושלמי סוף שער י הביא דעה כזו. וכן בירושלמי יומא סוף פרק ג לא הוזכר האיסור.
- רוב הרפואות בו הן ע"פ הטבע חומות ירושלים בתחילת הירושלמי שער ט.
- בארץ ישראל לא חששו לזוגות פסחים קי:.
- האגדתות שמובאות בו מובנות כפשוטן חומות ירושלים בתחילת הירושלמי שער ט.
- אסור ללמוד אגדות וכן אסור לכותבן, שמא ימשכו אחריהן ויפסיקו ללמוד הלכות ירושלמי שבת טז-א, עט:. אמנם באגרות ראי"ה ח"א קג כתב שדווקא הירושלמי פוסק יותר ע"פ האגדה.
תפילה יכולה לשנות את המציאות
- דבית ינאי אמר ביושבת על המשבר, הא קודם כן יצלי יתפלל שתלד זכר ירושלמי ברכות ט-ג, סו:.
- שלא יקדמנו אחר בתפילה וכו' אפילו כן לא קיימה ע"י התפילה יכול [[קידושין|לקדש אישה]], אלא שהזיווג לא יתקיים ירושלמי ביצה ה-ב.
- חטאם של בני עלי יתכפר בתפילה ירושלמי ראש השנה ב-ה, יג..
משתמש בלשון חיוב
• היד שולטת שיכולה ליגוע בו ירושלמי שבת ג-א. • נכנס לאור ויוצא חסין מהאש ירושלמי שבת נו:. • ציץ בזווית שאינו על מצחו של הכהן הגדול ירושלמי חגיגה ב-ד, יב:. • דברים שנאמרו בפה בפה ירושלמי מגילה כח.. • כלה מפני האיבה מותרת לרחוץ ביום כיפור ירושלמי יומא ח-א בסופה, לט:. • אין רוח הקודש שורה אלא על לב שמח ירושלמי סוכה ה-א, כב:.