מצודת דוד ומצודת ציון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
רבי דוד ב"ר אריה לייב אלטשולר חי במאה החמישית לאלף השישי בפראג. הוא חיבר את פירוש "מצדות דוד", שהושלם וחולק לשני פירושים על ידי בנו רבי הלל. | רבי דוד ב"ר אריה לייב אלטשולר חי במאה החמישית לאלף השישי בפראג. הוא חיבר את פירוש "מצדות דוד", שהושלם וחולק לשני פירושים על ידי בנו רבי הלל. | ||
פירוש זה נכתב בלשון ברורה וקצרה, ובזכות כך זכה לתפוצה רבה ונחשב לאחד הפירושים הבסיסיים והחשובים בלימוד התנ"ך, בכל שכבות הציבור. | פירוש זה נכתב בלשון ברורה וקצרה, ובזכות כך זכה לתפוצה רבה ונחשב לאחד הפירושים הבסיסיים והחשובים בלימוד התנ"ך, בכל שכבות הציבור. הפירוש נכתב על כל הנ"ך למעט מגילות [[מגילת רות|רות]], [[מגילת איכה|איכה]] ו[[מגילת אסתר|אסתר]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־22:13, 11 ביולי 2012
|
|
מצודת דוד ומצודת ציון הם פירושים על הנ"ך שכתוב רבי דוד ובנו רבי הלל אלטשולר.
מצודת דוד הוא פירוש המסביר את תוכן הפסוקים על פי הפשט, ומצודת ציון מבאר את המילים הקשות.
רבי דוד ב"ר אריה לייב אלטשולר חי במאה החמישית לאלף השישי בפראג. הוא חיבר את פירוש "מצדות דוד", שהושלם וחולק לשני פירושים על ידי בנו רבי הלל.
פירוש זה נכתב בלשון ברורה וקצרה, ובזכות כך זכה לתפוצה רבה ונחשב לאחד הפירושים הבסיסיים והחשובים בלימוד התנ"ך, בכל שכבות הציבור. הפירוש נכתב על כל הנ"ך למעט מגילות רות, איכה ואסתר.
קישורים חיצוניים
- פירוש המצודות על הנ"ך באתר 'ויקיטקסט'