שיחת משתמש:טישיו: הבדלים בין גרסאות בדף

בברכת התורה, מאירי, חבר בהנהלת האתר 22:00, כ"ב בכסלו ה'תשע"א (UTC)

עוד יומיים לתחרות ויקישיבה!

• תחרות ויקישיבה 3 לקראת סיום
• ואיך אומרים... "הכל פתוח"!
• כיתבו ואימצו

ובעז"ה גם תזכו בפרסים!

• תזכורת לפרסים: כאן
• לעמוד הניקוד: כאן
• חילכם לאורייתא!
• בהצלחה!

מאירי, חבר בהנהלת האתר 23:43, 2 במאי 2011 (IDT)

זכית בתחרות

שלום טישיו, ברכות לרגל זכייתך בתחרות העריכה!
בעמוד הניקוד תוכל לראות את דירוג הזכייה שלך.
לשם העברת הפרס אליך, נבקשך לשלוח את פרטיך למערכת האתר דרך קישור זה.
תודה על השתתפותך בתחרות ותרומתך לויקישיבה.
נשמח, כמובן, לראות אותך ממשיך להשתתף בפרוייקט, להגדלת תורה ולהאדירה.

חילך לאורייתא! בשם מערכת האתר כולה, מאירי, חבר בהנהלת האתר 00:48, 6 במאי 2011 (IDT)

סליחה,
יש שגיאה במערכת שליחת הדואר של האתר, השגיאה בטיפול.

בבקשה תרשום כאן את כתובת הדואר שלך, עם ~~~ בסוף
עמכם הסליחה. שבת שלום! מאירי, חבר בהנהלת האתר 15:49, 6 במאי 2011 (IDT)

השגיאה במערכת הדואר תוקנה. --מאירי, חבר בהנהלת האתר 22:51, 11 במאי 2011 (IDT)

להזכירכם - ע"פ התקנון, סעיף 2.9: "משתמש שלא ימסור את פרטיו למשלוח הפרס תוך 14 יום מיום סיום התחרות, יחשב הדבר כויתור על הפרס."

אנא הזדרזו.

מאירי, חבר בהנהלת האתר •שיחה• 17:11, 18 במאי 2011

שלום. ניסיתי לשלוח את פרטיי דרך הקישור המפורט לעיל, וישנה בעיה טכנית. נא ליצור עימי קשר. טישיו 06:09, 19 במאי 2011 (IDT)

הקישור עובד לי מצוין, אשמח עם תפרט יותר על השגיאה (מה עשית?, ואיזה שגיאות קבלת?). --מאירי, חבר בהנהלת האתר •שיחה• 07:11, 19 במאי 2011 (IDT)

עניתי בדף השיחה שלך. טישיו 03:03, 27 במאי 2011 (IDT)

ערכים מבוקשים

לכבוד עורכי האתר, ה' עמכם!

ישנם דפים רבים הנצרכים באתר וחסרים,

אתם מוזמנים להיכנס לדף ערכים מבוקשים ולראות מה ניתן לתרום בנושא...

יישר כח!

אריאל ביגל נ"י

מפעיל מערכת

ההרשאות שלך שונו וכעת אתה מפעיל מערכת.
ישנו דף הנחיות למפעילי מערכת. הוא מסביר על המשמעות והיכולות של התפקיד. לכל שאלה ניתן לפנות אלי.
מאירי, חבר בהנהלת האתר. 03:04, 22 ביולי 2011 (IDT)

תודה. אני מביחן בהרשאות חסימה, אך עדיין איני מבחין בהרשאות מחיקה. יכול להיות שלמפעיל אין הרשאות כאלו? טישיו 03:06, 22 ביולי 2011 (IDT)

בין הכרטיסיות ("הצגת היסטוריה") לתיבת חיפוש יש חץ, שמה יש "מחיקה" (לא צריך להשתמש בזה הרבה...). שבת שלום. מאירי, חבר בהנהלת האתר. 16:42, 22 ביולי 2011 (IDT)

דוא"ל

ראשית, ברכותי על קבלת תואר מפעיל מערכת, שתזכה לפתח בעזרתו את האתר להגדיל תורה ולהאדירה.

תודה על הדאגה, אבל בינתיים לא קבלתי אפילו מייל אחד ממישהו דרך האתר. אני כותב אותו כי זה חשוב לי והיו כמה פעמים (באתר אחר שאני כותב בו) שאנשים פנו אלי במייל כדי להגיב על על דברי. אינני חושש לקלבת דואר זבל, שכן הגולשים באתר זה אינם חשודים מבחינתי על ענין זה... חוץ מזה, זה לא כל כך נורא לקבל דואר זבל, העיקר שזה לא יכול להזיק לי (לכן לא פרסמתי פרטים אישיים).

שוב, תודה על הדאגה ושבת שלום, אריאל ביגל נ"י 09:13, 22 ביולי 2011 (IDT)

אני חושב שתשקול את העניין שוב. התועלת בפרסום דוא"ל במקום ציבורי כל כך למטרות חיוביות אפסי, והמטרות השליליות (דוא"ל המנוגד לרוח היהדות) הוכחו והן קיימות, יש רבים המבצעים באינטרנט חיפוש על הסימן @ ומעתיקים כל כתובת דוא"ל. טישיו 22:06, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

העתקה מויקיפדיה

אנא, קרא בעקרונות העריכה של האתר, שם כתוב כי באופן כללי, אין להעתיק חומר מויקיפדיה ללא שינוי (חוץ מזה שאין טעם להעתיק מויקיפדיה אלא לכתבו בסגנון המקובל בויקישיבה, זה גם יוצר בעיות עם הקישורים וכד'). אריאל ביגל נ"י 21:31, 16 באוגוסט 2011 (IDT) (נא להגיב בדף השיחה שלי).

1. נהוג להמשיך שיחה במקום שהחלה, כך אני נוהג, ואני אגיב רק במקום שהשיחה החלה. במיוחד כאשר הינך כותב טענות, ואז יכול להיות רושם שהטענות צודקות, דבר שאינו נכון כפי שתיכף אסביר.

2. קראתי את הדף ההוא, ואין שום סתירה בהעתקת ערכים מויקיפדיה לשם (דבר שאגב הצהרתי עליו זמן רב בדף המשתמש שלי למי שלא שם לב). העתקת ערכים מויקיפדיה לויקישיבה, אינה מורידה את רמת האתר, מכיוון שהערכים שאינם מועתקים מויקיפדיה הם לפעמים (לא נדירות) גרועים בצורה נוראה, אין ויקיזיציה, אין סדר, אין כותרות, ולפעמים קצרים בצורה גרועה מאוד, (זה לא כולל את הערכים הנפלאים שאה ואחרים כותבים כאן), והערכים בויקיפדיה מאוד מפורשטים ומושלמים, וההפסד (שאולי מישהו יראה שזה מועתק, דבר שלא גורם כ"כ לבושות, וגם מי כבר מסתכל בגרסאות קודמות) אינו מגיע לרווח בערכים המושלמים האלו. בנוסף,א ני מתקן בקביעות את כל התבניות שאינן מתאימות בין שני האתרים למרות שלעיתים הדבר עולה לי זמן רב ויגיעה רבה.

3. תודה רבה על פעילותך באתר זה. חילך לאורייתא! טישיו 22:06, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

כמובן, אם אלו ערכים שכתבת בעצמך יש הרבה פחות בעיה - כאן יוסף שמח 16:59, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

מורה נבוכים

לכבוד הכותבים באתר!

מי שיוכל לכתוב ערך על הספר מורה נבוכים יבורך!

שבת שלום, אריאל ביגל נ"י

שלום לך

רבנן 13:21, 23 בנובמבר 2011 (IST)

שלום עליכם, ידידי היקר!! טישיו 16:01, 23 בנובמבר 2011 (IST)

דיון חשוב

הנך מוזמן להשתתף בדיון כאן. שבוע טוב! למאי נ"מ? 03:20, 22 בינואר 2012 (IST)

דיון חשוב בביהמ"ד

לכ' המשתמש טישיו נ"י,

מתקיים כרגע דיון חשוב בבית המדרש לגבי סגנון הכתיבה הראוי באתר, חשוב מאד להביע דעה, כאשר המגמה היא בסופו של דבר להגיע לקביעה מוחלטת ומחייבת. בבקשה לקרוא את הדיון ולהגיב בקישור הנ"ל.

בכבוד, אריאל ביגל נ"י 16:08, 29 בינואר 2012 (IST).

מייל שקבלתי, לעיונך

להלן מובא מייל שקבלתי בשבוע שעבר, לשיקול דתעכם: אריאל ביגל נ"י 15:15, 30 בינואר 2012 (IST)

"שלום רב לצוות העורכים, רציתי להודות על האתר הנהדר הזה, אני לומד ומחכים המון בפרשות השבוע. רציתי לבקש מכם אם יורשה לי, שתפתחו (מלשון לפתח לא לפתוח) את הערכים של פרשות השבוע עוד יותר ממה שיש עד עכשיו. יש לי רעיון שתוכלו להשתמש בערכים של פרשת השבוע מויקיפדיה האנגלית, שם יש פרשנוית של רבנים לפרשות השבוע. אם מישהו יוכל לתרגם זאת זה יהיה נהדר. הנה קישור (בכותרת "In inner-biblical interpretation")והלאה. נ.ב. אם תוכלו להביא פירושים של רבנים מכלל הזרמים ושל רבני תימן אודה לכם מאוד.

תודה רבה ותזכו לעשות מצוות (השם המלא שמור אצלי)"

כתבתי תגובה לפנייתך

בדף השיחה שלי. שבת שלום, אריאל ביגל נ"י 11:15, 17 בפברואר 2012 (IST)

יישר כח גדול

רוב ברכה והצלחה במחיקת ההשחתות. אשמח לקבל (כאן) טיפה הסבר על הבעיה ועל סיבותיה. (אינני מבין אנגלית). מדוע א"א לחסום את כתובות ה-IP של משתמשים אלו לבל יוכלו להרשם שנית בוויקישיבה? אולי כדאי לחסום אתרים באנגלית? פורים שמח, למאי נ"מ? 15:24, 7 במרץ 2012 (IST)

יש לנו שני בעיות עיקריות: 1. בשונה מויקיפדיה, אין לנו אפשרות לדעת מה הן הכתובות אי פי של המשתמשים שנרשמו. 2. אני מאמין שבכל מקרה הם משתמשים בכתובות אי פי מתחלפות, ולכן צריך כל פעם לחסום מחדש, ראה כאן. טישיו 20:13, 7 במרץ 2012 (IST)

בקשה קטנה - פאה נכרית

שמחתי מאד שאתה פועל לאיזון של הערך פאה נכרית, ולהפיכתו לאנציקלופדי. כעת אף אני הקטן מצטרף במידת-מה לפועלך החשוב. אשמח אם בעוד יומיים-שלושה תעבור על התיקונים שאני מכניס לערך הנ"ל בצירוף לוויכוחיי בדף השיחה שם עם אליהו אמזלג נ"י. תודה רבה ויישר כח, למאי נ"מ? 23:02, 18 באפריל 2012 (IDT)

תודה לך. זמני אינו פנוי בימים אלו כדי לעבור על הדיון הארוך, אך ללא ספק הגהותיך שיפרו את הערך ללא הכר. רק הגיע הזמן למחוק את המאמר (ולא קטע אנציקלופדי) שלו (שהועתק מספר לקט שכחת הפאה) שהוא מכניס שוב ושוב על כך ששמונים שנה אף אחד לא חלק כו', לכל היותר יש לציין דברים כאלו בשם אומרם (הרב וולפא). טישיו 01:59, 25 באפריל 2012 (IDT)

זכית בתחרות ויקישיבה 4!

למימוש הזכייה אנא השאר פרטים למשלוח הפרס (כתובת דוא"ל, טלפון וכתובת לשליחת מכתבים/חבילות) באמצעות הדף הזה. חילך לאורייתא! יו"ש · שיחה 08:47, 24 באפריל 2012 (IDT)

האם אין לכם את הכתובת שלי משנה שעברה? טישיו 02:06, 25 באפריל 2012 (IDT)

לא. יו"ש · שיחה 08:22, 25 באפריל 2012 (IDT)

הפנית ערכים מקטגוריית"הלכתית רפואית"

ראיתי כי אתמול יצרת הפניה לערכים לידה, לימוד רפואה וניסויים רפואיים בבני אדם ל"לדה", "למוד רפואה" ו"נסויים רפואיים בבני אדם". מחקתי את הדפים החדשים שתכתב, וזאת משתי סיבות:

1. באחד הדפים העוסקים בכללי העריכה (אינני מוצא כרגע איזה) מדובר על אי-מתן לגיטימציה באתר לשגיאות לשוניות, למשל, לא להפנות את הדף "שחיתה" לערך שחיטה, וכד'. לכן, אנחנו לא משאירים הפניות מדפים משובשים מבחינה לשונית, כמו ההפניות שעשית.
2. אני לא חושב שהן נצרכות. לא ראיתי מימי אדם שכותב לדה במקום לידה ולמוד במקום לימוד. אלו הטיות לא מקובלות (אולי מפני שהן משובשות?) ולכן אין בהן צורך, מלבד החסרון הגדול שיש בהן, כאמור בסעיף א'.

בברכת העם, התורה והארץ, אריאל ביגל נ"י 09:21, 30 באפריל 2012 (IDT)

לא רק שלא יצרתי הפניות כאלו, אלא שאני הוא זה שהעברתי אותם מהשם החדש והשגוי לשם החדש והתקין, וממילא נוצרו הפניות אוטומטיות מהשמות הישנים. הרבה הצלחה טישיו 21:48, 30 באפריל 2012 (IDT)

קבל את התנצלותי, יישר כח. אריאל ביגל נ"י 17:02, 3 במאי 2012 (IDT)

תיקנתי קישורים

בויקישיבה:שו"ת#קטגוריה:מקדש וקרבנות. אשמח שכתב תעזור בתיקון הבעיה (אם אני קורא נכון את התמונה). בברכה, למאי נ"מ? 19:02, 17 ביוני 2012 (IDT)

בפמ"ג סוף ההקדמה לתערובות

כותב שאדם שאכל כדי שביעה והסתפק אם בירך ואדם אחר שאכל רק כזית הוציאו תלוי במח' הרמב"ם והרא"ש אם ספיקא דאו' מדאו' לקולא או לחומרא. וקשה מאד כי הלא בשו"ע או"ח קצז' בסוף הסימן כתב במפורש שלדעת הרא"ש שיעורא דרבנן בבהמ"ז מוציא דאו'? ומרפסין איגרא! רבנן 23:40, 18 ביוני 2012 (IDT)

הפמ"ג לא מזכיר בהלכות תערובות את הרא"ש אלא כותב "תוס' ושאר פוסקים", ולא לחינם, הרי הרא"ש הוא לא היחיד הסובר שספיקא מדאורייתא לחומרא מהתורה, כמדומה שגם הרמב"ן ס"ל הכא ועוד ראשונים, ולדידהו, שאפשר דלא ס"ל כהרא"ש בסימן קצ"ז, כתב. טישיו 01:41, 19 ביוני 2012 (IDT)

ועדיין תמוה ביותר שלא הזכיר מזה כלום אפי' לא ברמז רבנן 18:46, 21 ביוני 2012 (IDT)

בקשות קטנות

• אשמח אם תסתכל בשיחת קטגוריה:תבניות. בתודה מראש, למאי נ"מ? 16:12, 19 ביוני 2012 (IDT)
• אשמח אם תסתכל בשיחת תבנית:להשלים#הצעה, ותביע את דעתך. בתודה מראש, למאי נ"מ? 10:44, 3 ביולי 2012 (IDT)

פאה נכרית

נעשתה השחתה חמורה בערך. אבקש שתתקן אותה, ותשקול האם לחסום את כתובת ה-IP שעשתה זאת או לנסות להידבר עמה (כפי שניסיתי).
כדאי שלא לאבד לחלוטין את המידע שהוא הכניס (שבחלקו יש ערך רב), אולי כדי להעבירו לדף השיחה, ובהמשך לשלב את הדברים המתאימים לגוף הערך, כל דבר במקומו.
ברכה והצלחה, למאי נ"מ? 01:10, 11 ביולי 2012 (IDT)

כעת הלה החציף, ומחק עוד פיסקה שלימה מהערך. לילה טוב, למאי נ"מ? 01:30, 11 ביולי 2012 (IDT)

כתבתי לו בדף שיחתו, ואעקוב אחרי מהלך הדברים. בנתיים נראה שיש עם מי לדבר, ובמקרה של השחתות נוספות אחסום את המשחית ואגן על הערך. תודה לך על הכל. יתכן שכדאי לקשר בדף השיחה לשחזור שנעשה, כדי שמי שירצה להוציא משם מידע יוכל לעשות זאת. טישיו * שיחה 02:33, 11 ביולי 2012 (IDT)

יישר כוח גדול ותודה רבה!!! --למאי נ"מ? 02:43, 11 ביולי 2012 (IDT)

כל הכבוד!!! אני ממש מתפעל מזה שטרחתם להכניס את הדברים היפים שבדבריו לתוך הערך. יישר כח גדול! --למאי נ"מ? 06:37, 11 ביולי 2012 (IDT)

טרחתי להחזיר את החלקים היפים שבדבריו, שכן אני מתעניין מאוד בנושא ובמחלוקת ההלכתית. תודה לך על דברי החיזוק. טישיו * שיחה 06:43, 11 ביולי 2012 (IDT)

ידידי הנכבד,
יישר כוח גדול על כל פעלך, ובפרט על התנהלותך הנהדרת בפרשיה זו.
גם אני מנסה לדלות מדברי האנונימי הנ"ל את דברי הטעם, אולם, כדאי לדעת שהוא ציטט מאמר ש"כתב תלמיד חכם מהבקיאים בסוגיה (החפץ בעילום שמו)" (ציטוט מדבריו). כפי הנראה כוונתו לרב אברהם ליפשיץ, שמאמרו נמצא בקישור (זה קישור לפרק הראשון, וע"ש בפרקי ההמשך, המקבילים למה שהכניס האנונימי הנ"ל).
לצערינו הרב, בסוגיה זו רבים - משני הצדדים - מביאים רק את המובאות התומכות בדעתם, ואת המובאות התומכות בצד השני משמיטים, למשל ראה בתגובה למאמרו אות כד (ובהמשך הדברים!) שהשיגו על פרשנותו לדברי הראשונים שפאה נכרית לא שימשה לכיסוי ראש בימי התלמוד.
לכן, כשמביאים מדבריו לאשכול, כדי לבדוק אותם היטב (בדר"כ ניתן למצוא את שני הצדדים בחיפוש קצר בגוגל, וכן באתר הנ"ל, ובקישורים שהובאו בסוף הערך).
אני מאד מודה למר, ומברכו בברכת יישר כוח ובהצלחה רבה! --למאי נ"מ? 09:01, 12 ביולי 2012 (IDT)

אכן לא הוספתי שום מידע לערך עד שבדקתי בעצמי את נכונותו, אם כי כמובן יתכן שטעיתי, וכבודו מוזמן לתקן כרצונו. טישיו * שיחה 18:10, 12 ביולי 2012 (IDT)

אני מצטט כמה משפטים מהקישור הנ"ל: "...ומוכרח לומר שגם לדעת רש"י היו כמה סוגי פאות מצויים בשוק, וכמו בימינו אנו, שיש נשים בעלות שיער, ולובשות פאה לכסות את כל ראשן, ויש נשים שנשרו שערותיהן, ולובשות פאה במקום שערותיהן, ויש נשים שנשרו קצת שערותיהן ולובשות חצי או רבע פאה, ויש גם שמערבות עם שערותיהן שיער זר כדי להיראות בעלת שיער. וכך היה גם בזמן ההוא..." נמצא שדבריך שפאה נכרית לא שימשה ככיסוי ראש בימי חז"ל, הם עצמם שנויים במחלוקת. (ושם - בהמשך התגובה הנ"ל - ציין לעוד מקורות להוכיח את דבריו). גם בפורטל הדף היומי (צויין באשכול בהערת שוליים) הובא שגרסה זו (בדברי רש"י, שמשמעותה הפשוטה היא שפאה מהוה תחליף לשער בלבד, ולא לכיסוי הראש) שנויה במחלוקת ע"ש.
כמו כן, הכנסת לאשכול (ובצדק) ראיה מהגמרא בנזיר ש"שהפאה מהווה תחליף מושלם לשערה הטבעי של האשה לעניין מראה ויופי, ולכן גם לאחר שתגלח את כל ראשה בסוף הנזירות לא יהיה לבעל כל הפסד ביופייה של אשתו מפני שאפשר לה בפאה נכרית, וממילא אין לו יותר שום עילה להפרת נזירותה של אשתו. ואם ביחס לבעל המתבונן באשתו מקרוב אין כל חסרון ביופייה של אשתו המגולחת, כי 'אפשר בפאה נכרית' המהווה תחליף מושלם לשער לעניין יופייה של האשה..." (במילים אחרות: הפאה נראית כשער טבעי). במקומות אחרים באשכול (שהכנסת) נאמר: "שלא ניתן להביא ראיה לפאות בני זמנינו הנראות כשער טבעי לפאות של ימי חז"ל שייתכן שלא היו נראות כשער עצמו". (טוב שהוספת את המילה "יתכן" לטענות בלתי מבוססות של מתנגדי הפאה, אע"פ שאתה הוספת להם ביסוס מה, מ"מ הגמרא בנזיר הנ"ל מהוה קושיא על טענה זו וכנ"ל).
אגב, גם אצל תומכי הפאה (בחלקם) יש ציטוטים מקוטעים (וצריך לבדוק כל מקור בפנים), אם כי התרשמתי (בצורה לא מבוססת דיה) שסילופים גמורים לא מצויים שם. לכן, על כל טענה כדאי לבדוק מה אומר עליה הצד השני. (אגב, אינני יודע מה תגובת הצד של סיעת ה'ישכיל עבדי' לראיה מהגמרא בנזיר).
בכל אופן, יישר כח גדול ולילה טוב, למאי נ"מ? 02:33, 13 ביולי 2012 (IDT)

אמנם אתמול הבאתי בעיקר את ראיות האוסרים, (שאכן הינם ראיות טובות) כדי לא לאבד את המידע. היום השלמתי גם את הצד השני והכנסתי את תשובות המתירים (רובו מתוך הקונטרס של הרב עזרן שמביא הכל עם מקורות מדוייקים). אציין שאין לי גישה לשום מקום ברשת כמעט, וגם לא לפורטל שקישרת אליו, ואולי כדאי שתשלח לי את תוכנו במייל. טישיו * שיחה 05:44, 13 ביולי 2012 (IDT)

יישר כוח גדול!
1. אילו ידעתי שאתה מתכוון להוסיף את הצד השני - לא הייתי אומר כלום (חשבתי ש'נפלת בפח', בדקת את המקורות והִנם, ולא בדקת אם הנושא נידון במקורות אחרים). 2. כדאי לעשות עבודה יסודית ולחפש את המקורות לכל הדיונים בספרי הפוסקים הקודמים לדורנו, שראיות אלו נידונות הרבה בחמש מאות השנים האחרונות. 3. כדי לבדוק תמיד את הרב עזרן אם הביא את כל המקור, וכן אם ניתן לפרש את המקור ברוח אחרת. (אני מניח שאתה עושה זאת). 4. העיקר ביקשת שאשלח לך את המאמר מהפורטל הנ"ל, ואין לי את כתובת המייל שלך, לכם אצרף אותו בכותרת נפרדת.
יישר כוח גדול! --למאי נ"מ? 05:59, 13 ביולי 2012 (IDT)

מפורטל הדף היומי (הנ"ל) - הפולמוס על הפאה הנכרית / יעקב צ. מאיר

ערכין ז ע"א - פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון

שנינו במשנה, 'האשה שנהרגה נהנין בשערה' ובגמרא מדייק שלא כל אדם יכול להנות בשערה של המוצאת להורג, אלא אם ציוותה אותו למישהו, 'אמר רב, באומרת תנו שערי לבתי'. שואלת הגמרא, 'אילו אמרה תנו ידי לבתי מייהבינן ליה [=נותנים לה]?' והלא כל גופה של האשה חייב במיתה. מציע רב פתרון יצירתי, 'בפאה נכרית'.

מהי פאה נכרית? מסביר ר' אבהו לגבי ההיתר לצאת בפיאה בשבת, 'אמר ר' אבהו, כל שהוא תושב בשיער נקרא פיאה' (ירו' שבת פ"ו ה"ה), 'תושב' – שאיננו מחובר לראש באופן טבעי, אלא כ'אבנים תושבות שמחרשה מזעזעתן' (תוספתא שביעית פ"ג ה"ד). ורש"י בסוגייתנו מפרש, 'לאו שערה ממש קאמר אלא שהיתה לה פיאה משער אשה אחרת קשורה לשערה'. ומסביר, 'דרגילות היו נשים כששערן מועט לקשור שער נשים נכריות לשערן והוא פיאה נכרית'.

פולמוס ארוך ניטש באירופה במאה ה16 על הפיאות הנכריות ובפרט בין רבי יהושע בועז, בעל 'שלטי הגבורים',לבין רבי ישראל איילנברג, בעל שו"ת באר שבע. הגרא"ח שור, בעל 'צאן קדשים' על סדר קדשים, לא היה מרוצה מן הסייעתא למתנגדי הפאה הנכרית העולה מרש"י, על פיו פאה נכרית איננה כיסוי ראש אלא נסיון לעבות שיער מקליש, ומחק את המשפט הנ"ל מרש"י. זו הסיבה שהמשפט מצוי בין סוגריים גם בדפוס וילנה.

אך נניח לפיקנטריה. הפאה הנכרית לא היתה רק פתרון לשיער קלוש, מנהג נאה נשתמר באחת מתשובות הגאונים, '...שיער שמביאין מבחוץ ומקלעין אותו יפה יפה ומניחין אותו בראשי כלות כל ימי חופתן, ושמו בלשון ארמי "מזיא דזיפא" [=שיער מזויף]...' (אוצה"ג שבת, 62). אך אין דעתם של הגברים שווה, ר' מאיר פוסק שיכול אדם להפר את נדר אשתו אף בתגלחת טהרה, מפני שיכול לומר 'אי אפשי באשה מגלחת', מציעה לו הגמרא 'אפשר בפאה נכרית!' אך ר"מ סובר, 'בפאה נכרית איידי דזוהמא לא ניחא ליה' (נזיר כח:), 'דמזוהם בעיני הבעל שתתן אשתו על ראשה שער אשה נכרית' (רא"ש שם).

נשוב לסוגייתנו, האם מותר להשתמש בשערה של המוצאת להורג או לא? מביאה הגמרא סיוע מסוגיית עיר הנדחת בסנהדרין. 'בעי רב יוסף, שיער נשים צדקניות מהו?' האם חייב שריפה כשאר הרכוש שבעיר? אומרת הגמרא 'אי דמחובר בגופה, כגופה דמיא', וחייב בשריפה. אך יש פתרון, 'לא צריכא,' אומרת הגמרא, 'דתלי בסיכתא' (כצ"ל גם בסנהדרין, ולא 'בסיבטא' כגירסת הדפוס שם).

למדנו: את השיער הנכרי היתה האשה תולה בשערה בסיכות. לו תזדרז ותצוונו לבתה לפני ההוצאה להורג תצילנו משריפה ותשאיר לבתה מזכרת, שעל אף שהיא 'זיפא', ועל אף שהיא 'זוהמא', תוכל הבת להתנאות בה ביום חתונתה.

שעון

נדמה לי שהשעון שלוויקישיבה איננו מעודכן. למשל השעה כעת 10:06, ובהיסטוריה נרשמת שעת עריכה מוקדמת בג' שעות. יום טוב, --למאי נ"מ? 10:07, 12 ביולי 2012 (IDT)

אם שמת לב, כתוב ממש אותו שעה. 10:07 טישיו * שיחה 18:08, 12 ביולי 2012 (IDT)

מעניין שאתה קראת את תגובתי בגרסה הלא-מעודכנת. אם תסתכל בהיסטוריה, תראה שנרשם שהתגובה נכתבה אתמול ב07:07-07:08, ואילו התגובה בפועל נתנה בשעה אחרת. תסתכל ג"כ באיזו שעה נתנה תגובתך (יש סתירה בין הכתוב בדף השיחה, לתאריך הגרסה בדף ההסטוריה ובשינויים אחרונים. לילה טוב, למאי נ"מ? 02:04, 13 ביולי 2012 (IDT)

השעונים במיזמי הויקי הם עניין מסובך, וכפי שהבנתי גם כל משתמש רואה אחרת, וזה קשור איכשהו להעדפות שהזין המשתמש וכן לשעה המעודכנת במחשבו. ידוע לי על אי נעימויות שנגמרו במיזמי הויקי השונים, כאשר משתמש אחד חשד בחבירו שהוא מחלל שבת ע"י טעות שנגרמה ע"י טעות כגון אלו. טישיו * שיחה 05:47, 13 ביולי 2012 (IDT)

טוב שאתה אומר. כדאי לעדכן בכך את הציבור. בוקר טוב, למאי נ"מ? 06:00, 13 ביולי 2012 (IDT)

פאה נכרית2

ראית שניתי לך בדף השיחה שלי?
אגב, באופן אישי, קשה לי להבין את הגמרא בנזיר (דעת ת"ק, ולחלק מהראשונים - גם ר"מ/רבי לא חולק), לי היה מאד מפריע אם אשתי תגלח את שערות ראשה ותשים במקומם פאה נכרית (בבית).
בכל אופן, יישר כוח גדול! --למאי נ"מ? 06:43, 13 ביולי 2012 (IDT)

ראיתי, תודה! בנוגע לנזירה, מדובר במצב זמני בלבד, בו בתקופה עד שיגדלו שערותיה של האשה היא מכסה את ראשה בשערות הנראות בדיוק כמו שערותיה היא, ולא ניתן להבחין בהבדל, מה כ"כ רע? אגב, אני מתכוין למחוק את כל ההשמצות על ל. ע. בשיחת משתמש האנונימי, וגם את הגרסאות הקודמות. טישיו * שיחה 07:03, 13 ביולי 2012 (IDT)