שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 18: | שורה 18: | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''איסור דרבנן''', כגון חלוצה לכהן, לבדק הבית {{מקור|(שער ב דף קטו)}} לא אומרים בו שוויה אנפשיה, ובשו"ת רעק"א | '''איסור [[דרבנן]]''', כגון חלוצה לכהן, לבדק הבית {{מקור|(שער ב דף קטו)}} לא אומרים בו שוויה אנפשיה, ובשו"ת [[רבי עקיבא איגר|רעק"א]] {{מקור|(רכא-יב)}} הביא את בדק הבית וחלק עליו וכתב שכן אומרים. | ||
'''כשגלוי לכל שהוא שקר''' והדבר מותר - אין דין שוויה אנפשיה, ונשאר מותר {{מקור|(שו"ת פרי יצחק ח"ב לז ד"ה ועפ"י)}}. | '''כשגלוי לכל שהוא שקר''' והדבר מותר - אין דין שוויה אנפשיה, ונשאר מותר {{מקור|(שו"ת פרי יצחק ח"ב לז ד"ה ועפ"י)}}. | ||
'''לאסור לאחרים''' - דנו | '''לאסור לאחרים''' - דנו ה[[אחרונים]] האם אדם יכול לאסור מדין "שוויה אנפשיה" על אחרים, כגון האומרת שהיא אסורה לבעלה, האם האיסור יחול גם על בעלה. ה[[שב שמעתתא {{מקור|(ו-יט)}} כתב שלדעה שהוא מדין נדר<ref>הבאנו את המחלוקת בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.</ref> יכול לאסור על אחרים, כמו שאדם יכול לאסור בנדר את נכסיו על אחרים, אך בחי' הגר"ש שקאפ {{מקור|(כתובות ז ד"ה בס' ש"ש)}} חלק עליו וכתב שאפילו לדעה שהוא נדר א"א לאסור על אחרים. | ||
'''לפני עיוור''' - הסתפק | '''[[לפני עיוור]]''' - הסתפק ה[[שער המלך]] {{מקור|(אישות ט-טז)}} האם מי שאמר שהדבר אסור יכול לתיתו לאחר (כגון האומר שהבשר הוא [[נבילה]] - האם מותר להאכילו לאחר), או שיש בזה איסור לפני עיוור, {{מקור|(ועי' שו"ת פרי יצחק ח"ב לח ד"ה והנה השעה"מ, שדן בזה)}}. | ||
==חוזק== | ==חוזק== |