גלות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
{{פירוש נוסף|נוכחי=גלות|עע=[[מילון הראי"ה:גלות (פירושונים)]]}}
'''רוצח בשגגה חייב לשבת בעיר מקלט''' {{מקור|(הסוגיות במכות פרק ב)}}'''.'''
חרבן [[מילון הראי"ה:פנימי|פנימי]] ופזור חצוני [א' קח].
=== חותם הגלות===
דיכוי רוח עם ד' ודכדוך סדרי חייהם עד שלא יוכל לקום בהם רוח להרגיש יפה את צרכי החיים הטבעיים כולם באופן הראוי להיות מורגש לעם חי מלא אונים [עפ"י ע"א ג ב סה].
הריסת חיי [[מילון הראי"ה:האומה|האומה]] בניתוקה ממקומה, "גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו" [ל"י א קצב].


'''לדוגמא''', היה יורד בסולם ונפל עליו והרגו {{מקור|(מכות ז. במשנה)}}.
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:מונחי קבלה ונסתר|גל]]
 
==מקור וטעם==
'''מקורה''' מפורש בתורה - "והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו וגו' וישב בה עד מות הכהן הגדול" {{מקור|(במדבר לה-כה)}}.
 
'''בטעמה''' חקרו האם היא כדי שלא יהרגנו גואל הדם, או דין בפני עצמו {{מקור|(אור שמח רוצח ו-יב. מהרש"א מכות י: חידושי אגדות סוף דאחד הרג שוגג: כדי שלא יהרגנו גואל הדם. שרידי אש ח"א עמוד שמ "גלות ע"פ הודאת עצמו" א ד"ה ומשמע)}}. ונפק"מ למקרה שאין חשש שגואל הדם יהרגו, כגון כשאין עדים, או כשהנרצח הוא גר שאין לו קרובים.
 
'''במהותה''' חקר ר' שמואל האם היא עונש ככל עונשי בית דין או כפרה {{מקור|(שיעורי ר' שמואל מכות עמוד עז)}}.
 
==פרטי הדין==
'''הודאת בעל דין''' שמודה שרצח בשוגג, הריטב"א {{מקור|(מכות ב. ד"ה מעידין)}} והמהרש"א {{מקור|(מכות י: חידושי אגדות סוף ד"ה אחד הרג שוגג)}} סוברים שההודאה מועילה וגולה, אמנם בעל האור שמח סובר שאינו גולה {{מקור|(הביאם והאריך בזה שרידי אש ח"א עמוד שמ "גלות ע"פ הודאת עצמו" א)}}.
 
'''רוצח שיצא מהעיר מקלט''' מותר להורגו. וחקר הרוגאצ'ובר האם הוא משום שאינו בעיר מקלט, או משום שיצא ממנה {{מקור|(מפענח צפונות ו-יח)}}.
 
'''גם רוצח במזיד''' מקדים לעיר מקלט עד שייפסק דינו (לרבי יוסי ברבי יהודה). וחקר ר' שמואל האם העיר קולטת אותו (ואם הרגו גואל הדם נהרג עליו), או רק חיוב להקדים לעיר, אך לא קולטתו {{מקור|(שיעורי ר' שמואל מכות עמוד שעה)}}.
 
'''אפילו שר צבא שצריכים לו כל ישראל''' אינו יוצא מעיר מקלטו. וחקרו האם אסור לו לצאת, או שמותר (מדין הצלת נפשות), ורק אינו חייב לצאת משום שמכניס עצמו לסכנה שגואל הדם יהרגנו {{מקור|(שיעורי ר' שמואל מכות עמוד שפו)}}.
 
'''נכנס הנהרג לחצר ההורג והרגו''' פטור מגלות. וחקרו האם הוא מפני שלא נחשב לרוצח (כמו בנזיקין שאינו נחשב למזיק), או מגזירת הכתוב שאינו דומה ליער {{מקור|(שיעורי ר' שמואל מכות עמוד שמא)}}.
 
==ראה גם==
[[רוצח]]
 
[[שוגג]]
 
 
 
[[קטגוריה:עונשים]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה מ־13:05, 26 באוגוסט 2012

ערך זה עוסק בגלות. אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך מילון הראי"ה:גלות (פירושונים).

חרבן פנימי ופזור חצוני [א' קח].

חותם הגלות

דיכוי רוח עם ד' ודכדוך סדרי חייהם עד שלא יוכל לקום בהם רוח להרגיש יפה את צרכי החיים הטבעיים כולם באופן הראוי להיות מורגש לעם חי מלא אונים [עפ"י ע"א ג ב סה]. הריסת חיי האומה בניתוקה ממקומה, "גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו" [ל"י א קצב].