ערלה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־13:47, 26 באוגוסט 2012

אטימת נביעת תשוקת החיים ממקור הכל, המטה אותה לצד החלקיות והפרטיות המנותקת ממקור הכל, שאינה נותנת לאהבה המין להתעדן. הגברת הצד הבהמי החמרי על הצד האידיאלי, ושכרון הבשרי המזהם את כל הנטיות הנאורות והיפות [ע"ר א שצז]. ◊ השיקוע של רוח האדם בתוך תאות המין עד לכדי צלילה גמורה, עד לכדי אוטם האידיאליות והמוסריות בחוגה, גרם את תכונת הערלה. והמעמד הפתלוגי הזה הוא נושא עליו בגויה את האימוץ של נטיה זו בצורתה היוצאת מחוג האידיאליות והמסירה המוסרית המגמתית [א"ק ג שא]. ע' במדור מצוות, הלכות, מנהגים וטעמיהן, ערלה, סוד הסרת הערלה. ושם, ברית מילה.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-איסור ערלה הוא איסור לאכול פירות שצמחו בשלוש השנים הראשונות של העץ.
+אטימת נביעת תשוקת החיים ממקור הכל, המטה אותה לצד החלקיות והפרטיות המנותקת ממקור הכל, שאינה נותנת לאהבה המין להתעדן. הגברת הצד הבהמי החמרי על הצד האידיאלי, ושכרון הבשרי המזהם את כל הנטיות הנאורות והיפות [ע"ר א שצז].
+◊ השיקוע של רוח האדם בתוך תאות המין עד לכדי צלילה גמורה, עד לכדי אוטם [[מילון הראי"ה:האידיאליות|האידיאליות]] [[מילון הראי"ה:והמוסריות|והמוסריות]] בחוגה, גרם את''' תכונת הערלה'''. והמעמד הפתלוגי הזה הוא נושא עליו בגויה את האימוץ של נטיה זו בצורתה היוצאת מחוג [[מילון הראי"ה:האידיאליות|האידיאליות]] והמסירה [[מילון הראי"ה:המוסרית|המוסרית]] [[מילון הראי"ה:המגמתית|המגמתית]] [א"ק ג שא].
+ע' במדור מצוות, הלכות, מנהגים וטעמיהן, ערלה, סוד הסרת הערלה. ושם, ברית מילה.
-מקור האיסור בתורה ({{מקור|תנ"ך:ויקרא יט כג$ויקרא יט, כג}}): "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל".
+[[קטגוריה:מילון הראי"ה:פסוקים ובטויי חזל|ער]]
-הערלה היא אחת מהמצוות התלויות בארץ, אך היא אסורה גם בחוץ לארץ מ[[הלכה למשה מסיני]] ({{מקור|משנה:ערלה ג ט$משנה ערלה ג, ט}}).
-איסור הערלה הוא [[איסורי הנאה|איסור הנאה]], ופירות ערלה טעונים שריפה. פירות ערלה שנתערבו בפירות אחרים אינם בטלים אלא אם יש מאתים מן ההיתר כנגד הערלה שנתערבה.
-==טעם המצוה==
-ה[[רמב"ן]] בפירושו לתורה ({{מקור|פרשנות-תנ"ך:רמב"ן ויקרא יט כג$ויקרא יט, כג}}) מסביר את טעם המצווה:
-:"וטעם המצוה הזאת, לכבד את ה' מראשית כל תבואתנו מפרי העץ ותבואת הכרם ולא נאכל מהם עד שנביא כל פרי שנה אחת הלולים לה'. והנה אין הפרי בתוך שלש שנים ראוי להקריבו לפני השם הנכבד, לפי שהוא מועט, ואין האילן נותן בפריו טעם או ריח טוב בתוך שלש שנים, ורובן לא יוציאו פירות כלל עד השנה הרביעית. ולכך נמתין לכולן ולא נטעום מהם עד שנביא מן הנטע שנטענו כל פריו הראשון הטוב קדש לפני השם ושם יאכלוהו ויהללו את שם ה', והמצוה הזאת דומה למצות הבכורים.
-:ואמת הדבר עוד, כי הפרי בתחילת נטיעת האילנות רב הלחות דבק מאד מזיק לגוף ואיננו טוב לאכלה, כ[[דג]] שאין לו [[קשקשת]] {{מקור|ויקרא יא, ט|כן}}, והמאכלים הנאסרים בתורה הם רעים גם לגוף".
-== ראו גם ==
-* [[נטע רבעי]]
-* [[איסורי הנאה]]
-== קישורים חיצוניים ==
-*[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=728 ערלה, רבעי] - מתוך אנציקלופדיית 'דעת'
-*[http://www.ll144.co.il/kashrot/orla-neta%20revai.htm עורלה ונטע רבעי] - מתוך 'אינדקס כשרות'
-[[קטגוריה:ערלה|*]]
-[[קטגוריה:מצוות התלויות בארץ]]

ערלה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־13:47, 26 באוגוסט 2012

תפריט ניווט

חיפוש