ערלה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה) |
מ (שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של אריאל ביגל נ"י) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
איסור ערלה הוא איסור לאכול פירות שצמחו בשלוש השנים הראשונות של העץ. | |||
[[ | מקור האיסור בתורה ({{מקור|תנ"ך:ויקרא יט כג$ויקרא יט, כג}}): "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל". | ||
הערלה היא אחת מהמצוות התלויות בארץ, אך היא אסורה גם בחוץ לארץ מ[[הלכה למשה מסיני]] ({{מקור|משנה:ערלה ג ט$משנה ערלה ג, ט}}). | |||
איסור הערלה הוא [[איסורי הנאה|איסור הנאה]], ופירות ערלה טעונים שריפה. פירות ערלה שנתערבו בפירות אחרים אינם בטלים אלא אם יש מאתים מן ההיתר כנגד הערלה שנתערבה. | |||
==טעם המצוה== | |||
ה[[רמב"ן]] בפירושו לתורה ({{מקור|פרשנות-תנ"ך:רמב"ן ויקרא יט כג$ויקרא יט, כג}}) מסביר את טעם המצווה: | |||
:"וטעם המצוה הזאת, לכבד את ה' מראשית כל תבואתנו מפרי העץ ותבואת הכרם ולא נאכל מהם עד שנביא כל פרי שנה אחת הלולים לה'. והנה אין הפרי בתוך שלש שנים ראוי להקריבו לפני השם הנכבד, לפי שהוא מועט, ואין האילן נותן בפריו טעם או ריח טוב בתוך שלש שנים, ורובן לא יוציאו פירות כלל עד השנה הרביעית. ולכך נמתין לכולן ולא נטעום מהם עד שנביא מן הנטע שנטענו כל פריו הראשון הטוב קדש לפני השם ושם יאכלוהו ויהללו את שם ה', והמצוה הזאת דומה למצות הבכורים. | |||
:ואמת הדבר עוד, כי הפרי בתחילת נטיעת האילנות רב הלחות דבק מאד מזיק לגוף ואיננו טוב לאכלה, כ[[דג]] שאין לו [[קשקשת]] {{מקור|ויקרא יא, ט|כן}}, והמאכלים הנאסרים בתורה הם רעים גם לגוף". | |||
== ראו גם == | |||
* [[נטע רבעי]] | |||
* [[איסורי הנאה]] | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
*[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=728 ערלה, רבעי] - מתוך אנציקלופדיית 'דעת' | |||
*[http://www.ll144.co.il/kashrot/orla-neta%20revai.htm עורלה ונטע רבעי] - מתוך 'אינדקס כשרות' | |||
[[קטגוריה:ערלה|*]] | |||
[[קטגוריה:מצוות התלויות בארץ]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:17, 27 באוגוסט 2012
|
|
איסור ערלה הוא איסור לאכול פירות שצמחו בשלוש השנים הראשונות של העץ.
מקור האיסור בתורה (ויקרא יט, כג): "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל".
הערלה היא אחת מהמצוות התלויות בארץ, אך היא אסורה גם בחוץ לארץ מהלכה למשה מסיני (משנה ערלה ג, ט).
איסור הערלה הוא איסור הנאה, ופירות ערלה טעונים שריפה. פירות ערלה שנתערבו בפירות אחרים אינם בטלים אלא אם יש מאתים מן ההיתר כנגד הערלה שנתערבה.
טעם המצוה[עריכה]
הרמב"ן בפירושו לתורה (ויקרא יט, כג) מסביר את טעם המצווה:
- "וטעם המצוה הזאת, לכבד את ה' מראשית כל תבואתנו מפרי העץ ותבואת הכרם ולא נאכל מהם עד שנביא כל פרי שנה אחת הלולים לה'. והנה אין הפרי בתוך שלש שנים ראוי להקריבו לפני השם הנכבד, לפי שהוא מועט, ואין האילן נותן בפריו טעם או ריח טוב בתוך שלש שנים, ורובן לא יוציאו פירות כלל עד השנה הרביעית. ולכך נמתין לכולן ולא נטעום מהם עד שנביא מן הנטע שנטענו כל פריו הראשון הטוב קדש לפני השם ושם יאכלוהו ויהללו את שם ה', והמצוה הזאת דומה למצות הבכורים.
- ואמת הדבר עוד, כי הפרי בתחילת נטיעת האילנות רב הלחות דבק מאד מזיק לגוף ואיננו טוב לאכלה, כדג שאין לו קשקשת (ויקרא יא, ט), והמאכלים הנאסרים בתורה הם רעים גם לגוף".
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ערלה, רבעי - מתוך אנציקלופדיית 'דעת'
- עורלה ונטע רבעי - מתוך 'אינדקס כשרות'