כלאיים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
===כלאי כרם===
===כלאי כרם===
===כלאי בגדים===
===כלאי בגדים===
נקרא גם שעטנז. האיסור הוא בבגד שיש בו צמר ופשתן יחד. האיסור אינו חל במקום בגד של מצווה כבגדי כהונה שהיו עשויים שעטנז, וכן בציצית. אנו לובשים כיום רק ציצית מצמר ולא מפשתן כדי לא להגיע לשעטנז שאסור כאשר המצווה אינה מקוימת בשלמות, כפי שהמצב כיום שאין לנו זיהוי מוחלט של [[התכלת]].
יש המסווגים את האיסור לפי שלוש קטגוריות, לבוש, צמחים ובהמה.
יש המסווגים את האיסור לפי שלוש קטגוריות, לבוש, צמחים ובהמה.


==טעם האיסור==
==טעם האיסור==
התורה אינה מפרשת את טעם האיסור אולם רבים הם המפרשים שניסו לתת טעם וסמך לדבר. ה[[רמב"ן]] כותב: "והמרכיב שני מינים משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל צורך". אולם [[רש"]]י כתב: "חוקים  אלה גזירות המלך שאין טעם לדבר" וכן היא דעת [[רבנו בחיי]] בהקדמתו לספר "[[חובות הלבבות]]". ב[[סדר זרעים]] ישנה מסכת שלמה בשם כלאיים ובה דנים כל דיני כלאיים.
התורה אינה מפרשת את טעם האיסור אולם רבים הם המפרשים שניסו לתת טעם וסמך לדבר. ה[[רמב"ן]] כותב: "והמרכיב שני מינים משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל צורך". אולם [[רש"]]י כתב: "חוקים  אלה גזירות המלך שאין טעם לדבר" וכן היא דעת [[רבנו בחיי]] בהקדמתו לספר "[[חובות הלבבות]]". ב[[סדר זרעים]] ישנה מסכת שלמה בשם כלאיים ובה דנים כל דיני כלאיים.

גרסה מ־23:48, 10 בנובמבר 2008

כלאיים, הוא ערבוב וצירוף מין שאינו במינו. התורה אסרה ארבעה סוגי הכלאות שונות.

סוגי הכלאיים

כלאי בהמה

הכלאה בין מינים שונים של בעלי חיים, לדוגמא הרבעת חמור וסוס כדי ליצור פרדה. וכן חרישה בשור וחמור יחדיו. איסור זו פורש ע"י חז"ל באיסור רתימת כל בהמה עם חיה יחד.

כלאי זרעים

כלאי כרם

כלאי בגדים

נקרא גם שעטנז. האיסור הוא בבגד שיש בו צמר ופשתן יחד. האיסור אינו חל במקום בגד של מצווה כבגדי כהונה שהיו עשויים שעטנז, וכן בציצית. אנו לובשים כיום רק ציצית מצמר ולא מפשתן כדי לא להגיע לשעטנז שאסור כאשר המצווה אינה מקוימת בשלמות, כפי שהמצב כיום שאין לנו זיהוי מוחלט של התכלת. יש המסווגים את האיסור לפי שלוש קטגוריות, לבוש, צמחים ובהמה.

טעם האיסור

התורה אינה מפרשת את טעם האיסור אולם רבים הם המפרשים שניסו לתת טעם וסמך לדבר. הרמב"ן כותב: "והמרכיב שני מינים משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל צורך". אולם רש"י כתב: "חוקים אלה גזירות המלך שאין טעם לדבר" וכן היא דעת רבנו בחיי בהקדמתו לספר "חובות הלבבות". בסדר זרעים ישנה מסכת שלמה בשם כלאיים ובה דנים כל דיני כלאיים.