מילון הראי"ה:מאות(ההגיון־המלולי רמ ב): הבדלים בין גרסאות בדף

{{פירוש נוכחי=מאות(ההגיון המלולי|נוסף|נוכחי=מאות(ההגיון המלולי רמ ב)|עע=מאות (פירושונים)}} ההגיון המלולי [ר"מ ב]. ההגיון המוכר בתיאור מפורט הראוי להיות נבטא בביטוי מילולי, שלצורך התגלותו הרינו יוצאים מתוך המספר המתואר בהערכה העשירית אל המספר של המאות, הנולד מסגולת העשירות שההגיון המלולי מתקשר אליו, ומתדמה לו בערכיו. הביטוי המקודש בא כבר למדת עצמותו, והשאלה מדוייקה בתכונת המהות כבר גומלת היא את פריה, ובא שורש מאה, מיסוד לשון מלת השאלה המבררת - מה, המושפעת ממדת העושר הסגולתי שבחביון המחשבה אשר למדת העשר, המתקשרת עם ביטוי העשירות. והעושר, זה הוא אמנם עדיין רכוש שלא נסמן גם בהגדרת השאלה, כי לא ימצא לו הדיבור מקום להתגדר בו עד באו לגבולו, ואז הותר הפה, ותהילת ד' ידבר פי, מאה ברכות, אל תקרי מה אלא מאה. כי אור האלף בתכונתו הגנוזה, עם הסברתו המפותחה, יחד יפעל את פעולתו להרחיב את הפה המדבר אמרי צדק, המתקשר בתכונת המספר המאתי, המאוגד במערכה של ההגיון המלולי [עפ"י שם קפח־ט]. אלפים - ההגיון הנשמע [ר"מ ב]. התכנים המשוערים בהשערה לבבית פנימית, המתבטאים בשפה ודיבור ומתגלים להשמעות האוזן בכל חילם האצור בהם ע"פ התכונה הדיבורית של ההוגה המדבר בעצמו. המדה שהשמעות ההקשבה כבר ניכרת היא, עד שגם מי שאין מי הדעת נובעים מתוך בארו, הרי הוא שותה לרויה מי תמציות הללו שהיה יהיו בפיו כדבש למתוק, והקטן יהיה לאלף [עפ"י ר"מ קפט].