רבי יהושע בועז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יהושע בועז''' היה רב באיטליה, מחבר "שלטי הגיבורים" על ה[[רי"ף]] ואת הציונים "עין משפט נר מצווה", "מסורת הש"ס" ו"תורה אור" על התלמוד. | '''רבי יהושע בועז''' היה רב באיטליה, מחבר "שלטי הגיבורים" על ה[[רי"ף]] ואת הציונים "עין משפט נר מצווה", "מסורת הש"ס" ו"תורה אור" על התלמוד. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
'''לידתו''' - רבי יהושע בועז נולד באיטליה בסביבות השנים ה"א רע"ה - רע"ח {{הערה|1=יש שטעו לומר שנולד בספרד שלפני הגירוש, כך באנציקלופדיה לגדולי ישראל עמ' 701. וכך טעה הרב שלמה בניזרי, גרסא מוטעית זו מצאה חן בעיני הרב שלום דוב וולפא וליאור עזרן ומופצת על ידם | '''לידתו''' - רבי יהושע בועז נולד באיטליה בסביבות השנים ה"א רע"ה - רע"ח {{הערה|1=יש שטעו לומר שנולד בספרד שלפני הגירוש, כך באנציקלופדיה לגדולי ישראל עמ' 701. וכך טעה הרב שלמה בניזרי, גרסא מוטעית זו מצאה חן בעיני הרב שלום דוב וולפא וליאור עזרן ומופצת על ידם למטרותיהם, גרסא זו לא עומדת במבחן המציאות כמבואר במאמרו של הרב שלמה גאטעסמאן ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=76 ישורון כ עמ' עו], וכן במאמרו של הרב בצלאל דבילצקי בישורון שם ובקובץ 'אליבא דהלכתא' גיליון ס בשער הגיליון. וזאת בהתבסס על העובדה שבהקדמתו לשלטי גיבורים הוא מציין שהוא בן שלושים ושש, ומזכיר את הש"ס שהדפיס בשנת שי"א. נמצא שהוא עדיין לא נולד בגירוש ספרד וחי בשנת שי"א. הרב חבצלת חותם את דבריו: "לסיכום ניתן לומר שרבינו יהושע בועז... לא היה בין המגורשים ואפשר שגם אבותיו לא היו בזמן הגרוש בספרד. רבינו חי ופעל באיטליה כמה עשרות שנים לאחר גרוש ספרד, כך עולה גם מהזכרת רבותיו גם מתולדותיו של שלשת בניו הר"ר בניהו מ' רות והר' חנוך, והארועים הכרוכים בהם וכן מתולדות אחיו הר"ר שמעיה לבית ברוך".{{ש}}וראה דיון על כך ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=10062&start=40#p103066 פורום 'אוצר החכמה'.}}, והוא מצאצאי מגורשי ספרד{{הערה|1=ראה במקורות שהוזכרו בהערה הקודמת. וכן כתב הרב אברהם יוסף חבצלת ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?108103& מוריה גיליון קג] (עמ' צח ואילך), ]}}. | ||
'''פטירתו''' - נפטר בסביבות השנים ה"א שי"ב-שט"ו,{{הערה|1= מי שכתב שנפטר בשנת שי"ד, זה היות ובהדפסת ספרו בשנת שי"ד הוזכר בתואר "יראה זרע יאריך ימים" השמור לאנשים החיים עמנו, ומאידך בהדפסת הכרך הבא של ספרו, בשנת שט"ו, הוזכר בתואר ז"ל. וראה במאמר של הרב שלמה גאטעסמאן הנ"ל - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=76 ישורון כ עמ' עו].}}. {{הערה|ההשערה שנפטר בשנת שי"ב היא על פי מה שהופיע בשנה זו בדפוס ספר המרדכי עם פירוש שלטי הגבורים, ועל שער הספר כתבו המדפיסים: "הלכות רב אלפס עם פסקי רב מרדכי... ועל פניהם מסביב יאירו המאורות הגדולים המה... שלטי הגבורים (על הרי"ף והמרדכי) להג"מ יהושע בועז לבית ברוך '''ז"ל'''", ומכאן משמע שבשנת שי"ב רבי יהושע בועז כבר נפטר.}} {{הערה|השערה שנפטר בשנת שי"ג, מופיעה בספר 'סדר הדורות הקצר', שם.}}. | '''פטירתו''' - נפטר בסביבות השנים ה"א שי"ב-שט"ו,{{הערה|1= מי שכתב שנפטר בשנת שי"ד, זה היות ובהדפסת ספרו בשנת שי"ד הוזכר בתואר "יראה זרע יאריך ימים" השמור לאנשים החיים עמנו, ומאידך בהדפסת הכרך הבא של ספרו, בשנת שט"ו, הוזכר בתואר ז"ל. וראה במאמר של הרב שלמה גאטעסמאן הנ"ל - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=76 ישורון כ עמ' עו].}}. {{הערה|ההשערה שנפטר בשנת שי"ב היא על פי מה שהופיע בשנה זו בדפוס ספר המרדכי עם פירוש שלטי הגבורים, ועל שער הספר כתבו המדפיסים: "הלכות רב אלפס עם פסקי רב מרדכי... ועל פניהם מסביב יאירו המאורות הגדולים המה... שלטי הגבורים (על הרי"ף והמרדכי) להג"מ יהושע בועז לבית ברוך '''ז"ל'''", ומכאן משמע שבשנת שי"ב רבי יהושע בועז כבר נפטר.}} {{הערה|השערה שנפטר בשנת שי"ג, מופיעה בספר 'סדר הדורות הקצר', שם.}}. | ||
גרסה מ־21:46, 28 באוגוסט 2012
|
|
רבי יהושע בועז היה רב באיטליה, מחבר "שלטי הגיבורים" על הרי"ף ואת הציונים "עין משפט נר מצווה", "מסורת הש"ס" ו"תורה אור" על התלמוד.
תולדות חייו
לידתו - רבי יהושע בועז נולד באיטליה בסביבות השנים ה"א רע"ה - רע"ח [1], והוא מצאצאי מגורשי ספרד[2].
פטירתו - נפטר בסביבות השנים ה"א שי"ב-שט"ו,[3]. [4] [5].
חיבוריו
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה. בקצרה: חסר ספרו העיקרי - שלטי הגיבורים.
כאשר ראה כי כל רב פוסק על פי ספרים אחרים, ונעשות תורות רבות, תכנן לכתוב שני ספרי הלכה מסכמים. האחד "ספר התמים" או "ספר הפשוטים" בו מובאות ההלכות בהן לא נפלה מחלוקת. הספר השני הוא "'ספר המחלוקות" בו יובאו ההלכות בהן נפלה מחלוקת, והוא ידון ויכריע בהן, על מנת ליצור אחידות בפסיקת ההלכה(דרוש מקור). בסופו של דבר, שני הספרים הללו לא יצאו לאור עד כה[6].
התפרסם בעיקר בזכות עבודתו לציון מראי המקומות בתלמוד. מראי המקומות לפסוקים שהובאו בגמרא נקראים "תורה אור"[7], מראי המקומות למקבילות בש"ס, וכן תיקוני גרסאות, נקראים בשם "מסורת הש"ס" (שמן המקורי הוא "מסורת התלמוד"(דרוש מקור)), ומראי המקומות לדברי הפוסקים (רמב"ם, סמ"ג, טור ושולחן ערוך) מדברי הגמרא נקראים בשם "עין משפט". בשנת ש"ו-שי"א הדפיס את כל הש"ס בהידור עם ההוספות הללו בעיר סיביונטה.
הוא אף תכנן לכתוב בסוף הגמרא מעין מפתח הלכתי בשם "חיקור דינים"(דרוש מקור), ולשם כך ציין בדף הגמרא ציונים בשם "נר מצווה"(דרוש מקור), אולם תכנית זו לא יצאה לפועל (הספר יצא רק על מסכת בבא בתרא), ונשארו רק הציונים, שחוברו יחד עם ציוני "עין משפט".
לקריאה נוספת
- הרב שלמה גאטעסמאן, רבי יהושע בועז לבית ברוך ותורתו, מתוך: ישורון כ עמ' עה ואילך
- אנציקלופדיה תורנית דעת
- סדר הדורות הקצר, הרב שלמה בניזרי, תשס"ד
הערות שוליים
- ↑ יש שטעו לומר שנולד בספרד שלפני הגירוש, כך באנציקלופדיה לגדולי ישראל עמ' 701. וכך טעה הרב שלמה בניזרי, גרסא מוטעית זו מצאה חן בעיני הרב שלום דוב וולפא וליאור עזרן ומופצת על ידם למטרותיהם, גרסא זו לא עומדת במבחן המציאות כמבואר במאמרו של הרב שלמה גאטעסמאן בישורון כ עמ' עו, וכן במאמרו של הרב בצלאל דבילצקי בישורון שם ובקובץ 'אליבא דהלכתא' גיליון ס בשער הגיליון. וזאת בהתבסס על העובדה שבהקדמתו לשלטי גיבורים הוא מציין שהוא בן שלושים ושש, ומזכיר את הש"ס שהדפיס בשנת שי"א. נמצא שהוא עדיין לא נולד בגירוש ספרד וחי בשנת שי"א. הרב חבצלת חותם את דבריו: "לסיכום ניתן לומר שרבינו יהושע בועז... לא היה בין המגורשים ואפשר שגם אבותיו לא היו בזמן הגרוש בספרד. רבינו חי ופעל באיטליה כמה עשרות שנים לאחר גרוש ספרד, כך עולה גם מהזכרת רבותיו גם מתולדותיו של שלשת בניו הר"ר בניהו מ' רות והר' חנוך, והארועים הכרוכים בהם וכן מתולדות אחיו הר"ר שמעיה לבית ברוך".
וראה דיון על כך ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=10062&start=40#p103066 פורום 'אוצר החכמה'. - ↑ ראה במקורות שהוזכרו בהערה הקודמת. וכן כתב הרב אברהם יוסף חבצלת במוריה גיליון קג (עמ' צח ואילך), ]
- ↑ מי שכתב שנפטר בשנת שי"ד, זה היות ובהדפסת ספרו בשנת שי"ד הוזכר בתואר "יראה זרע יאריך ימים" השמור לאנשים החיים עמנו, ומאידך בהדפסת הכרך הבא של ספרו, בשנת שט"ו, הוזכר בתואר ז"ל. וראה במאמר של הרב שלמה גאטעסמאן הנ"ל - ישורון כ עמ' עו.
- ↑ ההשערה שנפטר בשנת שי"ב היא על פי מה שהופיע בשנה זו בדפוס ספר המרדכי עם פירוש שלטי הגבורים, ועל שער הספר כתבו המדפיסים: "הלכות רב אלפס עם פסקי רב מרדכי... ועל פניהם מסביב יאירו המאורות הגדולים המה... שלטי הגבורים (על הרי"ף והמרדכי) להג"מ יהושע בועז לבית ברוך ז"ל", ומכאן משמע שבשנת שי"ב רבי יהושע בועז כבר נפטר.
- ↑ השערה שנפטר בשנת שי"ג, מופיעה בספר 'סדר הדורות הקצר', שם.
- ↑ הרב החיד"א (שם הגדולים, מערכת ספרים, אות ש, פסקה [עו], ערך שלטי הגבורים) כתב כי ספר "שלטי הגיבורים" על הרי"ף הוא "ספר המחלוקות", מפני שבו מביא את דברי החולקים על הרי"ף, ובייחוד ריא"ז. אכן הרב בצלאל דבליצקי (ישורון כ, עמ' צ ואילך) האריך להשיב על טענה זו, ולזהות כתב יד מסוים כ"ספר המחלוקות" הנעלם.
- ↑ יש מי שהטיל ספק האם השם "תורה אור" ניתן ע"י רבי יהושע בועז, או שהוא רק כתב את המקורות, והמדפיסים נתנו לו את השם: "תורה אור", בהמשך לציוניו לספרי הפוסקים, הנושאים את השם: "עין משפט נר מצוה".