בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
אשה שתבעה את בעלה לגרשה אחר עשר שנות נישואים, בטענה שבעלה אינו מסוגל להוליד, וצריכה היא ילדים שיהיו לה למשען לעת זקנותה {{מקור| - "חוטרא לידא")|כן}} ויקברוה לאחר מותה {{מקור| - "מרא לקבורה")|כן}}, בית דין מקבלים את טענתה המצדיקה את תביעתה, וכופים את בעלה לגרשה ולפרוע לה את עיקר כתובתה<ref> אף על פי שאשה שתובעת גט משום מצות פרייה ורבייה, אין כופים את הבעל לתת לה גט, שהרי האשה אינה מצווה במצות פרייה ורבייה, הרי אם היא "באה מחמת טענה" (ע"ע), כגון: "בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה", כופים את הבעל לגרשה.</ref>. | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== |
גרסה מ־10:31, 5 בספטמבר 2012
|
אשה שתבעה את בעלה לגרשה אחר עשר שנות נישואים, בטענה שבעלה אינו מסוגל להוליד, וצריכה היא ילדים שיהיו לה למשען לעת זקנותה ( - "חוטרא לידא")) ויקברוה לאחר מותה ( - "מרא לקבורה")), בית דין מקבלים את טענתה המצדיקה את תביעתה, וכופים את בעלה לגרשה ולפרוע לה את עיקר כתובתה[1].
הערות שוליים
- ↑ אף על פי שאשה שתובעת גט משום מצות פרייה ורבייה, אין כופים את הבעל לתת לה גט, שהרי האשה אינה מצווה במצות פרייה ורבייה, הרי אם היא "באה מחמת טענה" (ע"ע), כגון: "בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה", כופים את הבעל לגרשה.